ירדן לוין שיקרצי

כאשר היילוד נולד לפני שבוע 37 (פַּג), לא כל מערכות הגוף מספיקות להתפתח כראוי, דבר אשר יכול להוביל להשלכות ארוכות טווח. חוסר בשלות של מערכת העיכול, יכול להוביל לדלקת נמקית של המעי (NEC).

 למה זה קורה?

הגורם עצמו לדלקת הנמקית של המעי אינו ידוע, אבל חוסר הבשלות של מערכת העיכול הוא במרכז. חוסר בשלות זו מתבטאת במעיים לא מפותחים דיים, הפרשות מועטות של מיצי קיבה ואנזימי עיכול. כמו כן, רירית המעיים יכולים , תחת תנאים דלקתיים, דבר היכול להוביל להינמקות שלה^[4]. ככל שהיילוד נולד בשבוע לידה מוקדם יותר, חוסר הבשלות של מערכת העיכול גדול יותר ולכן, הסיכוי לדלקת הנמקית של המעי גדל.

 מה קורה?

הביטויים של הדלקת הנמקית של המעי, המופיעים לרוב כ-8-10 ימים מהלידה, כוללים בין השאר בטן נפוחה, יציאות דמיות וקושי בתזונה. סימפטומים אלו יכולים להופיע בחומרות שונות, כתלות בדרגת הדלקת^[6].

 מניעה

מניעת הדלקת הנמקית מבוססת בעיקר על שימור החיידקים הטובים למערכת העיכול, בעזרת:

• הנקה  לחלב האם ישנן תכונות מיוחדות אשר מגינות על מערכת העיכול. כמו כן, חלב האם מעודד שגשוג של חיידקים ידידותיים^{[7][3][5][6][2][1]}.
• פרוביוטיקה  ישנם מחקרים רבים אשר מצביעים על שימוש בפרוביוטיקה, אשר מכילה חיידקים ידידותיים, כמפחיתה את השיעור והחומרה של הדלקת הנמקית וכן מונעת את הופעתה^{[7][3][5][6][2][1]}.

מקורות

1. Campos-Martinez, A. M., Expósito-Herrera, J., Gonzalez-Bolívar, M., Fernández-Marin, E., & Uberos, J. (2022). Evaluation of risk and preventive factors for necrotizing enterocolitis in premature newborns. A systematic review of the literature. Frontiers in Pediatrics, 10.
2. Colarelli , A. M., Barbian , M. E., & Denning , P. W. (2024). Prevention Strategies and Management of Necrotizing Enterocolitis. Current Treatment Options in Pediatrics, 10, 126–146.
3. Hall, N. J., Eaton, S., & Pierro, A. (2013). Necrotizing enterocolitis: Prevention, treatment, and outcome. Journal of Pediatric Surgery, 48(12), 2359–2367.
4. Hu, X., Liang, H., Li, F., Zhang, R., Zhu, Y., Zhu, X., & Xu, Y. (2024). Necrotizing enterocolitis: Current understanding of the Prevention and Management. Pediatric Surgery International, 40(1).
5. Hunter, C. J., Upperman, J. S., Ford, H. R., & Camerini, V. (2008). Understanding the susceptibility of the premature infant to necrotizing enterocolitis (NEC). Pediatric Research, 63(2), 117–123.
6. Jin, Y.-T., Duan, Y., Deng, X.-K., & Lin, J. (2019). Prevention of necrotizing enterocolitis in premature infants – an updated review. World Journal of Clinical Pediatrics, 8(2), 23–32.
7. Krasan, G. (2006). Oral probiotics prevent necrotizing enterocolitis in very low birth weight neonates. Yearbook of Neonatal and Perinatal Medicine, 2024, 224–226.

The post דלקת נמקית של המעי (NEC) first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

האם הייתם מוכנים להשתמש בו? ואם הייתי אומר שמדובר בזריקה?

שמי ד"ר עודד בודנר, בעל MD/PhD מהטכניון ומתמחה ברפואת המשפחה במכבי, אבל קודם כל אני הורה לשני ילדים שהגדול מביניהם פג.

אני יכול לענות שאם הייתה בידי האפשרות הייתי שמח מאוד להשתמש בה ואני בטוח שכך גם אשתי.

אז לצערי, סוג כזה של התערבות עדיין לא קיים. יש כל מיני אמצעים להפחית סיכון ללידה מוקדמת, אבל זה תלוי בסיבה ובגורמים רבים שאין לנו שליטה עליהם והרבה דברים שאנחנו עדיין לא מבינים בעולם הרפואה.

אבל, אני כן יכול להגיד שישנו כלי משמעותי שאתם כהורים יכולים להעניק לילדיכם כדי למנוע מחלות רבות, אשר יכולות לגרום לנכות קשה ואף מוות בטרם עת.

מדובר, לעניות דעתי, באחת התגליות הגדולות של האנושות והרפואה המודרנית – החיסונים.

למעשה, התערבות זו כה יעילה עד כדי כך שישנן מחלות שכמעט ונעלמו מהעולם וכי רופאים רבים מכירים אותן בעיקר דרך הספרים.

למרות זאת, אני יכול להגיד שבשנותיי עד כה כרופא וגם בלימודי הרפואה יצא לי להיתקל במחלות שיש כנגדן חיסונים יעילים כמו חצבת ושעלת שמדי פעם מבליחות, בעיקר באזורים בהם יש כיסוי חיסוני נמוך יחסית.

זהו העיקרון שעומד בבסיס "חיסוניות העדר" בה ברגע שיש אחוז מסוים של אנשים מחוסנים, היכולת של מחולל המחלה להסתובב בקרב האוכלוסייה פוחת משמעותית, אבל כשהכיסוי הזה יורד מסף מסוים יכולה להופיע התפרצות.

מנגד ישנם נגיפים כמו השפעת שעוברים שינויים תדירים ולכן בשביל להשיג הגנה טובה נגדם יש צורך להתחסן בכל עונת חורף.

ישנם מחוללי מחלה רבים שעדיין אין לנו חיסון כנגדם, אבל כל הזמן מפתחים במטרה לשפר את הבריאות של כולנו.

וירוס הRSV הוא דוגמה לווירוס שגורם לתחלואה נשימתית בעיקר בתינוקות קטנים המשתייכים לקבוצות סיכון כמו פגים. כיום ישנו חיסון סביל שניתן פעם בחודש בחודשי החורף שמטרתו לתת הגנה מפניו.

בשנים האחרונות פותח חיסון RSV סביל שניתן פעם בשנה והוא משמעותית זול יותר ולכן כבר אושר בארה"ב ע"י הFDA ונכנס לחיסוני השגרה ע"י הACIP לכלל התינוקות. ישנו חיסון פעיל גם לנשים הרות בדומה לחיסון השעלת. שני חיסונים אלה עדיין אינם זמינים בארץ וכולי תקווה שייכנסו לסל הבריאות בקרוב.

חשוב לזכור שפגים הם קבוצת סיכון לתחלואה משמעותית יותר ולכן ההמלצה למתן חיסונים במרבית המקרים* חזקה אף יותר מאשר לכלל האוכלוסייה.

הפרדוקס הגדול של החיסונים טמון דווקא ביעילות הרבה שלהם. היכולת שלהם להפחית תחלואה במידה כה ניכרת כל כך משמעותית, שרבים מההורים (שלשמחתנו כבר לא מכירים את המחלות הקשות הללו) חוששים יותר מהפעולה עצמה ומתופעות לוואי אפשריות. אולם, כדאי לדעת כי חיסונים בכללותם נחשבים מאוד בטוחים כיוון שעוברים בקרה הדוקה ונרחבת. סיבות נוספות להימנעות מחיסונים נובעות בעיקר מהיעדר מידע מהימן, חששות מפעולה כמו זריקה והיעדר ההבנה שגם הימנעות מפעולה היא בעלת פוטנציאל לגרום לנזק.

קשה ללמוד לעומק נושא שמדענים ורופאים לומדים שנים כדי להתמקצע בו.

בסופו של יום, כמו שאנו סומכים על הרופאים שלנו כשאנחנו או ילדינו חולים, כי יעזרו לנו להחלים וכמו שסמכנו על הרופאים שטיפלו במסירות בילדינו כששהו בפגייה, כך יהיה נכון לסמוך על השיטה המדעית ולתת אמון במדע, במדענים וברופאים שממליצים על מתן החיסונים מתוך ידע והבנה מעמיקים ומתוך רצון כן ואמיתי להיטיב איתנו ועם ילדינו.

במידה ועדיין יש לכם ספקות או תהיות, אני מזמין אתכם להקשיב להרצאה שהעברתי בנושא (1) ולמקורות מידע מהימנים שיכולים לעזור לענות על שאלות נפוצות (2-9).

*ישנם מצבים נדירים שיימנעו מחיסונים מסוימים ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר את ילדיכם.

רשימת מקורות:

(1) הרצאה על חיסונים, ד"ר עודד בודנר: https://www.youtube.com/watch?v=Y3gl8VdvXYM&t=18s

אתרים ישראלים:

(2) עמותת מדעת: https://www.midaat.org.il/
(3) קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". ניתן לשאול שאלות ואנשי מקצוע בתחום עונים.
(4) אתר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים: https://www.chisunim.co.il/
(5) תדריך החיסונים: https://www.gov.il/he/departments/policies/vaccine-guidelines-main

אתרים באנגלית:

(6) WHO- https://www.who.int/health-topics/vaccines-and-immunization#tab=tab_1
(7) ההיסטוריה של החיסונים: https://www.who.int/news-room/spotlight/history-of-vaccination/a-brief-history-of-vaccination
(8) המלצות הCDC

https://www.cdc.gov/vaccines/

(9) ACIP

https://www.cdc.gov/vaccines/acip/recommendations.html

The post חיסונים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

בנוסף לצורך לטפל בתינוק ולספק את צרכיו (נושא עצום בפני עצמו שלא ניגע בו כאן), ההורים עצמם, נמצאים במצב של הישרדות לאחר חוויית לידה שיש בה מאפיינים של שiק, טראומה, דיכאון, פחד ולפעמים אפילו חרטה של למה עשיתי את זה לעצמי ושאלות על העתיד כמו: מה יהיה עם החיים שלי?

המצב הייחודי של ההורים לא תמיד מדובר, הקשיים הרגשיים טיפה זזים הצידה כי יש את התינוק.ת והמצב ולמי בכלל יש זמן…

אבל…. כי כל כך הרבה השתנה בעולם שלכם ההורים וחשוב להרים את הדגל ולטפל גם בעצמכם, כי הטראומה הזאת לא נעלמת מעצמה.

להיפך, היא משתחזרת כשהולכים לבדיקת דם, לביקור אצל הרופא ואפילו בפלאש של ריח אלכוהול שמזכיר את הפגייה.

יש חשיבות לעבד את חוויית הלידה בכל לידה ובלידת פג במיוחד.

יש פער עצום בין החלום לתינוק שיהיה לבין התינוק שנולד

בין הציפייה לתקופה הראשונה לאחר הלידה לבין מה שקורה בפועל

וחשוב לדבר על הפער הזה, על המרחק בין הציפיות למציאות, לעבד ולהשלים איתו. כדאי לתת לזה מקום, להסתכל על מה עברתי, להבין רגע מה קרה לנו. לעכל: זה שוק מטורף.

אז מה עושים בטיפול רגשי בהורים לפגים?

בטיפול אנחנו מעבדים ונותנים מקום לכך שקיבלנו ההפתעה שלא הזמנו וגם לא בטוח שהיינו רוצים את זה ככה

יש לנו לגיטימציה להרגיש את כל קשת הרגשות- עצב, כעס, אכזבה, תחושת כשלון- חוויה הטראומטית של הלידה.

מדברים את הטראומה כי הדיבור מרפא

מתחילים לנרמל חזרה את החיים. מותר לנו. יש לנו עוד חיים חוץ מהלידה ומותר ואפילו רצוי שנחייה אותם וננסה להנות מדברים אחרים. זה יחדש אנרגיות וייתן לנו כח.

ובמקביל, מעכלים ומנסים לקבל את זה שהילד יישאר עם "זנבות טיפוליים" בשאיפה שקטנים ככל שניתן.

ממליצה בחום, להיעזר בכל אחת מהאופציות של טיפול רגשי, קבוצות, תמיכה או ליווי הורים.

למרות המורכבות, אני מאמינה שכן אפשר להחזיק את התקווה, לעבור דרך הקושי והסבל, לעבד אותו, לדבר אותו, לבכות, לצחוק ולקבל את המציאות והחיים, לנסות לאט לאט לקבל את המציאות כפי שהיא באהבה למרות שזה לא פשוט.

כן, נכון, אלו הקלפים שקיבלנו. קיבלנו אותם בלי לבחור.

אבל בכל זאת יש לנו פה מקום בחירה. הבחירה שלנו היא איך להתייחס למצב החדש.  אנחנו יכולים לעבור תהליך ולאט לאט לקבל את זה שהמצב לא מושלם אבל כן יכול להרגיש שלם וכך נחליף את הסבל והכעס בהשלמה, אהבה והבנה שהטיפול בפג מסובך ומורכב הרבה יותר אבל מוביל לסיפוק ותגמול שמובילים המון משמעות.

ליאת גרף אפרגן,

פסיכותרפיסטית מוסמכת

מטפלת בהורים לפגים

The post מקבלים באהבה את מסע הפגות first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

ההתקדמות הטכנולוגית האדירה שחלה בתחום הנאונטולוגיה (רפואת פגים) בשני העשורים האחרונים הביאה לאחוזי הישרדות גבוהים של פגים צעירים מאוד. במקביל, חל שינוי ניכר בתפיסת אנשי המקצוע את הפג וכן במודעות לצרכיו המיוחדים. אם בעבר הייתה התייחסות כמעט בלעדית לצרכים הרפואיים של הפג, הרי שבימינו גוברת ההתייחסות גם לצרכיו ההתפתחותיים המוקדמים, הבאים לידי ביטוי בסביבה טיפולית – הפגיה – שלעיתים אינה מותאמת דיה לצרכים אלה.

סביבת הפגיה שונה באופן ניכר מהסביבה של הרחם. לעיתים, שוררים בפגיות תנאים המהווים גורמי דחק (סטרס) עבור הפג המתפתח – כדוגמת רעש, אור, כאב, או ניתוק מהאם. חוקרים מתחומים שונים סבורים כי לחשיפה לסטרס השפעות על ההתפתחות העתידית. זאת כנראה, בשל העובדה שמערכת העצבים המרכזית של הפג שרויה בזמן היוולדו בתהליך הבשלה פעיל ורגיש. לכן, בד בבד עם ההתקדמות הרפואית שחלה בפגיות, גברה הדאגה בקרב אנשי המקצוע באשר להשפעתה של סביבת הפגיה, על הפג ועל התפתחותו העתידית. היום ברורה החשיבות של התאמת הסביבה וסגנון הטיפול לצרכים הייחודים של הפג, כבר מתחילת דרכו בפגיה. טיפול המונחה על פי עקרונותיה של גישת ה- Care Developmental נותן מענה לצרכים אלה.

הטיפול ההתפתחותי התומך הינה גישה נוירו-התפתחותית לטיפול בפג, הכוללת מגוון התערבויות המיועדות להפחית את הסטרס בפגיה. הגישה פותחה תחילה על ידי ד"ר היידי אלס מאוניברסיטת הרווארד, ואומצה בשנים האחרונות בפגיות רבות ברחבי העולם. הגישה דוגלת בסגנון טיפול המותאם למאפיינים ולצרכים הייחודים של הפג, ובהקניית תנאים אופטימליים להתפתחותו המוקדמת. ההתייחסות הפרטנית להתנהגות הפג ולספי הרגישות שלו במישור הפיזיולוגי והמוטורי מהווה מרכיב מרכזי בהבנתה של הגישה וביישומה. בנוסף, הגישה הנוירו-התפתחותית רואה בהורים ובחיזוק הקשרים המוקדמים הנרקמים בין ההורה לפג בזמן שהותו בפגיה, אבן יסוד וחלק אינטגראלי של הטיפול הניתן לתינוק בפגיה.

מטרותיה העיקריות של גישת ה- Care Developmental הן:

• להפחית את הסטרס אליו נחשף הפג (regulation stress).
• לקדם את ההבשלה והארגון במישור הנוירו-התנהגותי. (organization neurobehavioral)
• לקדם את הקשר המוקדם בין הורה לפג.

כיום, קיים בסיס ראייתי נרחב בספרות אודות השפעותיה החיוביות של הגישה הנוירו-התפתחותית (ובפרט על שיטת ה-NIDCAP) על המהלך של הפג בפגיה, על התפתחותו, ועל מסוגלות ההורים ותפקודם. לעשייה בתחום הטיפול ההתפתחותי התומך רבדים שונים. בראש ובראשונה נדרשת הכשרה מתאימה של הצוות בנושאים כדוגמת התפתחות המוח, התנהגות של פגים, תגובות לדחק, יכולות וקשיים של פגים צעירים. פעולות יומיומיות כדוגמת רחצת הפג או שקילתו, השכבתו וניודו, נעשות על פי רוח הגישה בצורה עדינה, מרגיעה והדרגתית יותר. התנהגות התינוק ותגובותיו מעצבות את האופן שבו נעשות הפעולות השונות. הגישה כוללת גם תשומת לב לסביבה ולסגנון הטיפול, ולהתאמתם לצרכים ולרגישויות של הפג.

דוגמאות לכך הן: עמעום האורות, כיסוי חלקי של האינקובטורים וגם של העריסות, דיבור בקול חלש, התנהלות שקטה בתוך הפגיה, קידום שיטת ה"קנגורו" והקניית תנאים טובים יותר לכך ע"י הצבת פרגודים וכורסאות נוחות המאפשרות להורה לעשות "קנגורו" רגוע וממושך. בנוסף, ניתן דגש מיוחד על הפחתת כאב במהלך פעולות שונות, על שימור מרבי

של שינה ללא הפרעות, על תיאום בדיקת הרופא למחזור השינה ולזמני הערות של הפג, על השכבתו בתוך "קן" גמיש השומר ברכות על תנוחתו האסופה, על עטיפתו של הפג בשמיכות ומצעים נעימים שהוריו מביאים מהבית, ועל קצב טיפול איטי והדרגתי המאפשר לפג להסתגל לשינויים ולגירויים השונים סביבו. הורי הפגים הינם במוקד העשייה. ההדרכה והתמיכה בהורים מיועדות, בין היתר, לקדם את המגע והקשר ביניהם לבין תינוקם, כבר מתחילת דרכם ההתפתחותית המשותפת. ברוח הגישה, אתם כהורים יכולים לתרום רבות לרווחתו של פגיה.

5 Top אותם 5 דברים שאתם יכולים לתת לפג כבר מתחילת דרכו בפגיה

חלב אם: התחילי לשאוב בהקדם האפשרי לאחר הלידה, ועל פי ההנחיות של צוות הפגיה. זכרי כי אחד הסודות להצלחה בשאיבה טמון בתדירות השאיבות. ההמלצה המקצועית הינה כ-8 שאיבות ביום. חלב אם נחשב למזון הטוב ביותר למערכת העיכול הלא בשלה של הפג. גם הטיפות הראשונות (קולוסטרום) חשובות, אותן ניתן לאסוף ע"י מזרק קטן ולתת לפג לכשיתחיל לאכול. יש הקוראים לחלב ראשוני זה "זהב נוזלי". ראי התייחסות מורחבת בפרק אודות חלב האם.

החזקת קנגורו (Skin To Skin): החזקה זו, שבה התינוק נצמד לחזה החשוף של האם או האב, השפעות חיוביות רבות, בין היתר על מהלכו הרפואי של התינוק, על התפתחותו לטווח הקצר ולטווח הארוך, על מצב הרוח של האם, ועל יצירת החלב. "הקנגורו" נחקר  בעבודות רבות. ההמלצה להחזיק פגים באופן המיוחד הזה ברורה ומוסכמת,כמובן בהתייעצות ובתאום עם הצוות המטפל, כל מקרה לגופו.

מגע תומך, תוחם ומכיל (Containment): גם כאשר לא מתאפשרת הוצאת תינוקך ל"קנגורו" מסיבות שונות, ישנן דרכים חלופיות לספק לו/ לה את המגע התומך והאוהב לו הוא זקוק. פגים נהנים לרוב ממגע רצוף בכל כף היד, תוך כדי איסוף הידיים והרגליים, אשר מתפזרים או נמתחים כאשר התינוק אינו רגוע. פגים נוטים ליהנות פחות ואף "להתעצבן", כשנוגעים בהם באופן נקודתי, רק עם אצבע ובליטופים קצרים. מגע "תומך" עוזר מאוד לתינוק לשמור על הנינוחות והרוגע אליהם הוא זקוק להחלמה ולגדילה. בהדרגה ילמד תינוקך להכיר ולזהות את טיבו של המגע המיוחד שלך.

ליווי בעת האכלה בזונדה: נכון, חלב יורד מעצמו דרך הצינורית אל הקיבה של תינוקך. אולם, אין זה אומר שהתינוק אינו זקוק לליווי ותמיכה בזמן זה. מומלץ שתיקח/י חלק פעיל בארוחה של תינוקך גם בשלבי ההאכלה דרך זונדה, שהרי זו עבורו ארוחה לכל דבר ועניין. את יכול/ה להחזיק את הזונדה וכך לשלוט על קצב ירידת החלב על פי גובהו של המזרק, או לחילופין לשים את ידייך על תינוקך כפי שהוסבר לעיל. תינוקך גם יוכל לקבל את ארוחתו כשאת עושה "קנגורו". ובכלל, מומלץ לדאוג לבטיחות ולרוגע של תינוקך בזמן הארוחה, וכך להפוך זמן זה למהנה עבורו.

מציצה שלא לצורך הזנה (Non-Nutritive Sucking): זו מציצה שתינוקך עושה כשמגישים לו בעדינות את המוצץ או את שד אימו. הוא לא ממש ניזון, הוא רק מוצץ. פעילות זו חשובה להתפתחות יכולת המציצה של התינוק, ותורמת גם לרוגע ונינוחות. מומלץ להציע לתינוק מוצץ לקראת הארוחה, וגם במהלך הארוחה בזונדה. עם זאת, חייבים לעשות זאת בעדינות, לתת לתינוק להתרגל לגירוי החדש בפיו, ובעיקר לבחון את תגובותיו. לא תמיד התינוק ירצה את המוצץ. לעיתים ייקח לו כמה שניות להתרגל אליו ולהיות מוכן לקבל אותו בפיו. יש מוצצים מיוחדים לפגים מאוד קטנים, והתאמת המוצץ לתינוק חשובה. בהמשך, מומלץ לקרב תינוק ער, פעיל ו"מחפש" בזמן ה"קנגורו", לשד אימו.

The post Care Developmental – טיפול התפתחותי תומך first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

The post חלב אם – שאיבה, אחסון והנקה first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

במהלך האשפוז בפגיה ילדיכם מקבלים הוראות חדשות להזנה בכל יום, בהתאם למצבם הבריאותי ובהתאם ליכולת שלהם, לפי הנחיית הרופאים.
כאשר הנכם משתחררים, המעקב כבר אינו צמוד כבפגייה אך הצרכים והיכולות של ילדיכם שונים מאוד זה מזה ועל כן אין הנחיות גורפות הנכונות לכלל הפגים המשוחררים.
עם זאת, ישנם קווים מנחים אשר יכולים לסייע מאוד ולהפחית את הדאגה סביב נושא התזונה:

• במכתב השחרור לרוב יהיו הנחיות עבור הימים/השבועות/המשקלים הראשונים, והנחיות אלו הן ההנחיות הקובעות עבור זמן זה.
• יש חשיבות למעקב מדדים מעבדתיים ולמעקב גדילה (משקל/גובה/היקף ראש) מסודר בטיפת חלב ואצל הרופא המטפל, התפתחות הילד, לפי הנחיות הפגייה.

במידה ואפשרי, חלב אם הינו התזונה המומלצת לפגים אשר משגשגים היטב

• הנקה: בניגוד לפגייה, בבית אין צורך בשקילה לפני ואחרי הנקה. המעקב פחות צמוד, במידת הצורך ניתן וכדאי להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת ובעלת ניסיון בפגים.
• במקרים מסוימים יינתנו הנחיות בשחרור להעשיר חלב אם בתוסף מיוחד, HMF, human milk fortifier, אותו ניתן לקנות ישירות מהחברה (מיד ג'ונסון, טלפון: 1-800-226470) או להזמין דרך בית המרקחת (סימילאק), בהמלצת רופא (יש לקחת בחשבון כי תוסף זה יקר, ואין השתתפות קופות החולים. כדאי להשוות מחירים לפני הקניה).

עבור פגים שאינם ניזונים מחלב אם/ חלב אם מועשר

• עבור פגים אשר משקלם מתאים לגיל המתוקן, הם משגשגים היטב ואין המלצה מיוחדת, ניתן להזין בתחליף מזון לתינוקות (תמ"ל) רגיל.
• לפגים המשתחררים במשקל שאינו מתאים לגיל המתוקן או זקוקים להעשרה מסיבות אחרות מומלץ להשתמש בתמ"ל המשך מיוחד לפגים לאחר השחרור (סימילאק ניאושור/ מטרנה סנסיטיב המשך לפגים) עד גיל כ-6 חודשים או במידת הצורך עד גיל 9-12 חודשים, בהתאם להמלצת הצוות המטפל.

עבור פגים להם מומלץ "האכלה לפי דרישה" (חלב אם/ חלב אם מועשר/ תמ"ל)

• כאשר אין יותר המלצות מיוחדות בנוגע לשעות האכלה (האכלה כל 3-4 שעות וכד') וניתן להאכיל לפי דרישה, כדאי להתחיל להכיר את איתותי הרעב והשובע של ילדיכם.
  שלב זה עלול להיות מלווה בחששות מאחר והינו שלב בו השליטה בכמויות עוברת מההורה לתינוק.
• מתן הארוחה עם התחלת איתותי הרעב, והפסקת הארוחה כאשר התינוק מראה סימני שובע (הפסקת אכילה, הפניית הראש מהבקבוק/שד, ניסיון להתרחק מהבקבוק/שד).
• על מנת להפחית את החששות ניתן לערוך מעקבי משקל מסודרים במרפאה/ טיפת חלב/ בעזרת דיאטנית. במקביל כדאי לשים לב האם תינוקכם חיוני, מגיב, ואין ירידה משמעותית בצורך בהחלפת החיתולים.
• האכלה בניגוד לרצונו של התינוק אינה מומלצת ואף עלולה להוביל לתוצאות לא רצויות.

במידה ועולה חשש לגבי כמות האכילה או קצב הגדילה, מומלץ להתייעץ עם רופא/ דיאטנית בקהילה אשר, במידת הצורך, יכולים לסייע בהעשרה של המזון ללא צורך בעלייה בכמויות.
טעימות מזון

• עבור פגים, ההנחיה להתחלת טעימות מזון בטווח הגילאים 4-6 חודשים אינה רלוונטית לעיתים קרובות. לרוב התחלת הטעימות תהיה יותר לכיוון הגיל המתוקן.
• אין להחליף ארוחה של הנקה/תמ"ל לפני גיל 6 חודשים (כרונולוגי או לכיוון המתוקן). טעימות הינן בכמות של עד 2 כפיות ביום (אפשר עם האצבע, לא חייבים כפית), בשעות הבוקר/צהריים, כל מזון חדש בנפרד ולפחות 3 פעמים לפני שבטוחים שאין תגובה אלרגית (אם ניתן מס' מזונות במקביל ותהיה תגובה, לא נדע לאילו מהמזונות!!!).
• כאשר אין הנחיות נגד, הסימנים למוכנות לטעימות הינם:
• שליטה על הראש (באחזקת התינוק ע"י ההורה/מטפל הראש אינו מתנדנד, הראש והגב העליון יציבים).
• הבאת הידיים לפה, הושטת יד אל חפץ והכנסתו לפה.
• הבעת סקרנות, חקירה ועניין לאכילה כאשר מקרבים מזון לפי התינוק באמצעות אצבעות ההורה/מטפל.
• התינוק מסוגל להעביר את המזון בפיו מצד לצד.
• עבור ילדים עם צרכים מיוחדים או עיכובים התפתחותיים שונים כדאי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי התחלת מזונות מוצקים.

בתיאבון,
יעל שמעיה, דיאטנית
פגיית מרכז רפואי העמק, עפולה
ומרפאת מעקב פגים במכון להתפתחות הילד,
שיבא תל השומר

The post תזונת פגים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

מחקרים מראים שתינוקות שנולדו טרם זמנם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות דנטליות הכוללות: פגמים בזגוגית השן, שקע בחיך, שינויי צבע בשיניים ועיכוב בקיעה.

פגמים בזגוגית השן ( = היפופלזיה של האמייל)

בפגים מוצאים שכיחות גבוהה פי 4, של פגמים בשכבה החיצונית של השן (האמייל/זגוגית). הפגמים מופיעים כאזורי חסר בחומר השן בצורת שקעים או חרירים. הגורמים האפשריים לכך הם ככל הנראה, לחץ בעת החדרת צינור ההנשמה = (אינטובציה), במהלך ההנשמה או בשל חסר במרכיבים תזונתיים. פגמים אלו מעלים את הסיכון לעששת ועל כן בילדים אלו נדרשת הקפדה יתרה על צחצוח, חשיפה לפלואוריד ומעקב תדיר אצל רופא השיניים.

שקע בחיך

זהו שקע צר בתקרת חלל הפה הנגרם בשל לחץ במהלך ההנשמה. ככל שההנשמה ממושכת יותר גובר הסיכוי להופעת השקע, אם כי השקע הופיע גם בפגים שהונשמו למשך שבוע בלבד. כאשר קיים שקע זה, ייתכנו סיבוכים כגון צפיפות, מיקום לקוי של שיניים, בעיות מציצה או דיבור.

שינויי צבע בשיניים

בקרב ילודים שסבלו מרמות בילירובין גבוהות לאחר הלידה, עלולה להופיע צביעה צהובה–חומה בשיניים הנשירות. צביעה פנימית זו אינה ניתנת להסרה בצחצוח או ע"י רופא השיניים.

עיכוב בקיעה

ייתכן במקרים של משקל לידה נמוך מאוד או מחלה. יש מחקרים המקשרים זאת לזיהומים לאחר הלידה, תזונה לקויה ו/או הנשמה ממושכת. במידה וילדך נולד קטן מאוד או חולה מאוד, ייתכן עיכוב של 6-2 חודשים בבקיעה.

חסר שיניים מולד

לא נמצא בספרות קשר בין פגות לחסר שיניים. בדומה לבעיות הבריאות הכללית הקשורות לפגות, ככל שהילוד היה קטן יותר או חולה יותר, כך עולה הסיכון לפתח את הבעיות שפורטו. מומלץ לבקר אצל רופא שיניים מומחה לילדים על מנת לבדוק זאת. ה-AAPD (הארגון האמריקאי של רופאי השיניים לילדים) ממליץ לכל ההורים לצחצח שיניים לילדיהם החל מבקיעת השן הראשונה. כמו כן, מומלץ להגיע לבדיקה ראשונה אצל רופא השיניים לא יאוחר מגיל שנה-בדיקה וייעוץ בשלב זה נועדו לסייע במניעת התפתחות בעיות דנטליות שונות.

The post על הקשר בין לידה מוקדמת לבעיות דנטליות first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

חלק מהפגים (כ 8-15% מאוכלוסיית הפגים) יגדלו להיות ילדים שמחים ומאושרים עם קשיי התפתחות מורכבים אשר מצריכים טיפול במסגרות החינוך המיוחד והמשך טיפולים התפתחותיים בכל חייהם.

מרבית הפגים כ 70% מאוכלוסיית הפגים יגדלו להיות ילדים שמחים ומאושרים עם קשיי התפתחות קלים עד בינונים, ישולבו במסגרות חינוך רגיל עם צורך בטיפולים בהתפתחות הילד.

שאר הפגים (שימו לב אחוז קטן מאד מהם), יגדלו ללא כל קשיים התפתחותיים.

בפעם זו נתייחס לאוכלוסיית הפגים – בקבוצה השניה – אשר משולבים במסגרות חינוך רגילה, גנים ובתי ספר, וזקוקים להמשך מעקב וטיפול התפתחותי.

מן הספרות המקצועיות ידוע שילדים שנולדו פגים חשופים פי 2-4 יותר מילד שנולד במועד להיות מאובחנים עם קשיי קשב וריכוז בליווי קשיים לימודיים. בגילאי הגן הדבר יתאפיין במוסחות גבוהה, קושי לסיים משימות, קשיים בתפיסת הצבע, הכמות, צורה. לעיתים קשיים מתבטאים ביכולות הציור והמיומנויות העדינות. לעיתים הילדים הללו מראים קושי שפתי הן בהבעה (היגוי ויכולות שיחה) והן בהבנה השפתית (הבנת סיפור, הבנת הוראות וכו’). 40-80% מהפגים , מראים בגילאי הגן רגישות/תגובתיות יתר שבאה לידי ביטוי בהמנעות ממרקמים שונים (חול/בצק), רגישות לרעש, רגישות לחוויות וסטיבולריות כגון נדנדה וקרוסלה (קשור לאיבר שיווי המשקל באוזן) ועוד. חלק מהפגים (30-50%) יראו קשיי קואורדינציה שיביאו לידי ביטוי בנפילות מרובות, קושי בקפיצות/משחקי כדור/רכיבה על אופניים.

חלק מהפגים יראו עדיין קשיים ביכולת להרדמות, התעוררות הדרגתית ובשינה רציפה גם בגילאי גן. חלקם יראו קשיי אכילה שמתאפיינים יותר באכילה בררנית, סביבת אכילה לא מאורגנת, אכילת כמויות קטנות מדי או מרובות מדי וזמני אכילה ממושכים או קצרים מדי.

לא כל הפגים יראו את כל הקשיים וחלקם יראו מספר קשיים אשר משולבים יחדיו.

פג שגדל עם קשיים התפתחותיים ואשר סביבתו אינה מבינה ואינה מטפלת בקשייו, כי הוא כבר לא פג והוא ילד בחינוך רגיל, מתוק וחמוד ו”כל הילדים גדלים” יכול לגדול לקשיים מרובים יותר (כדור שלג שגדל) ולבעיות רגשיות והתנהגותיות עקב קשייו.

משפטים ששמעתי מהורים:

“הוא שובב – אז שיתרוצץ הרבה, למה צריך לשבת ולשחק” (כדי ללמוד ולהתאמן על מיומנויות עדינות)

“הוא עצלן אז הוא לא זז” (אין ילדים עצלנים, אולי הוא נפל הרבה אז הוא לא מעיז יותר או שאולי לא הצליח לו אז הוא ויתר)

“הוא יגדל – בסוף כולם מדברים” (בדרך הוא יהיה מתוסכל – התסכול יכול לגרום לילד לבעיות התנהגות או להמנעות והסתגרות)

“הוא כל הזמן נופל – איזה מסורבל” (זו חוויה ממש לא נעימה לפול הרבה)

“אז שלא יגע בחול ובבצק” (נכון – לא חייבים אבל לרוב זה מקושר גם לבעיות אכילה ובררנות באוכל)

נכון, כל ילד עם קשיי התפתחות צריך טיפול וכל ילד שאינו מטופל יגרור אחריו את הקושי.

אבל חשוב לזכור דבר ייחודי לפגים! פגים נולדים עם מוח פחות בשל, הרבה מחקרים מראים שלפגים (גם בשבועות מאוחרים) יש פחות רקמה מוחית אשר מתפתחת מחוץ לרחם לעומת ילודים במועד – כלומר יש להם פחות עם מה לעבוד… לכן יש עליה באוכלוסייה הכללית בשכיחות של קשיי קשב ולמידה.

הבהלתי אתכם… נכון… אבל – הנתון המעודד אומר שככל שמטפלים בפג מוקדם, מזהים את הקשיים לפני בית הספר אנחנו יכולים להשפיע על הלמידה והיכולת המוחית ללמוד ולגדול להיות אדם עם איכות חיים טובה (מבחינת מדדים של השכלה, כלכלה ובריאות) – איזה מדהים!

לסיום, כמה המלצות:

לזהות מוקדם את הקושי – אם רואים קושי, ללכת לבדוק אותו
להמשיך מעקב התפתחותי באופן שגרתי עד כיתה א
להקשיב וליישם בבית את המלצות הצוות המטפל בילד

באיחולי שגשוג ופריחה לכל הפגים והוריהם

שירי קרטין
בעלת תואר ראשון בפיזיותרפיה (BPT), תואר שני בריפוי בעיסוק (M.Sc in OT ), טיפול ניורו התפתחותי – גישת בובט NDT ומדריכה קלינית
בנוסף, שירי חברת הוועד המנהל של עמותת לה”ב – למען הפגים בישראל

The post הפגות בגילאי גן first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

מזל טוב! הסתיימה תקופת האשפוז בפגיה ואתם בבית. התפתחות של פג (בעל מערכת ניורולוגית תקינה), דומה מאד לשלבי התפתחות של תינוק שנולד במועד, אך קיימים לה מאפיינים יחודיים. פגים רבים מראים קשיים התפתחותיים אופיינים בשנתיים הראשונות לחייהם. לעיתים הקשיים מלווים אותם לאורך חייהם ולעיתים הם חולפים. הקושי ההתפתחותי נוצר עקב חוסר בשלות של מערכות הגוף וקיימות השפעות של סביבת הפגיה. מבחינה ניורולוגית, קיימים קשיים במערכת החישה (רגישות יתר או תת רגישות של המערכת), תנועה (שינויים במתח/טונוס השרירי), ובמערכות ויסות הגוף (חום-קור, שובע-רעב, שינה- עירות). בנוסף, לחלק מהפגים קיימים קשיי עיכול (רפלוקס וכדומה), וקשיים במערכת הנשימתית שמשפיעים על סיבולת לב-ריאה. כל זאת ועוד, משפיעים על התפתחות הפג.

מחקרים מראים שככל שהפג נולד בשבוע צעיר יותר, הסיכון שלו לפתח קשיים התפתחותיים הינו גדול ותלוי בסיבוכים שקרו בפגיה (כגון דימום מוחי). בנוסף, נמצא במחקרים שגם פג שנולד בשבועות מאוחרים (34 ומעלה), הינו בעל סיכון גבוה לפתח איחור התפתחותי לעומת תינוקות שנולדו במועד. נתון מעודד הוא שמרבית הפגים מצליחים לגשר על הפערים ההתפתחותיים עד גיל שנתיים וחלקם, אף קודם לכן. הקשיים התפתחותיים השכיחים ביותר הינם איחור ברכישת אבני דרך כגון גלגול, זחילה עד הליכה, איחור ברכישת שפה ותקשורת, איחור במשחק וקשיים תחושתיים ורגשיים. בנוסף, קיימים קשיים במעבר לאכילת מוצקים, ולעיתים קיימים קשיים בתהליכי שינה והרדמות. לכל פג קצב ואיפיון התפתחותי משלו. ייתכן שפג אחד יצליח להשלים פערים תנועתיים בצורה מהירה ויאחר בשפה/ משחק ופג אחר להיפך. ישנם פגים שאינם זקוקים כלל לטיפול, אך בכל מקרה מומלץ לפנות לאבחון וטיפול התפתחותי, לפי הצורך. הגורם המקצועי הראשון שפוגש את הפג ומשפחתו, הינו פיזיותרפיסטית התפתחותית. הפיזיותרפיסטית ההתפתחותית הינה בעלת רשיון ממשרד הבריאות לטיפול בפג. הפיזיותרפיסטית תלווה ותדריך בנושאי התפתחות מוטורית, תחושתית, רגשית, שכלית, תפקודי יום יום ואכילה. פגים שנולדו מתחת לשבוע 33 ו/או במשקל לידה נמוך מ- 1500 גר', זכאים למעקב פגים דרך שירותי הבריאות. אם אתם ניגשים לייעוץ פרטי, דירשו לראות תעודות הסמכה ורשיון תקף של משרד הבריאות.

ברוכים הבאים הביתה!

הסביבה הביתית יכולה להוות סביבה מעודדת התפתחות רגשית, תחושתית, ותנועתית עבור הפג. הנה כמה עצות מועילות במעבר הביתה מהפגיה:

חבקו, נשקו, עטפו אותו/אותה בחום ואהבה, וגם במנשא/שמיכת עיטוף/ערסל. המשיכו בתנוחת האיסוף של גופו של הפג/ית בעזרת מגבת/חיתול מגולגל, הנקרא "קן" או "בייגלה". תנוחה זו תעודד מגע, הרגעה ותנוחת כיפוף עוברית מבחינה פיזיולוגית (חשובה למערכת השרירית). מבחינה בטיחותית, מומלץ לשים את ה"קן" מתחת לסדין המיטה.

משחק מתאים לגיל: דברו ושירו לו/לה. בחודשים הראשונים, ההורה הוא ה"צעצוע" המעניין ביותר. מגיל חודשיים מתוקן, ניתן לחשוף את התינוק למשחק בודד.

מבחינת מערכת התחושה: המשיכו בתנוחת הקנגורו, לימדו עיסוי פגים – לעיסוי השפעות ארוכות טווח על תפקודי הרגעה עצמית, שינה ואכילה. הפחיתו גירויים של אור, רעש ומגע לא נעים. מומלץ להאיר את הבית בתאורה עמומה או אור יום. מומלץ להשמיע מוסיקה נעימה ורגועה, להראות צעצוע אחד בכל פעם.

לפגים שסובלים מרפלוקס, מומלץ להגביה את מזרון המיטה. שיטה טובה הינה הנחת קלסר גדול מתחת למזרון, בראש המיטה.

מבחינת מערכות התנועה – למניעת טורטיקוליס (הטיית ראש), שמרו על סימטריה במנח הצוואר של הפג בעזרת החזקה בכל פעם, ביד אחרת של המטפל, מיקום נכון של הצוואר בעת שהיה בסלקל בעזרת חיתול מגולגל, ושינוי מיקום הצעצוע/מובייל/ספר במיטה, שידה ועגלה אחת לשבוע.

השכיבו את הפג על הבטן בכל זמן שהוא ער. ההנחיות להשכבה על הגב, הן לזמן השינה בלבד. שכבו ממולו ושוחחו/שירו לו או העזרו במראה/משחק מעניין.

בברכת מעבר נעים וקל הביתה!

The post הטיפול ההתפתחותי בפג first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

מעון יום שיקומי? מה זה בכלל?

מעון יום שיקומי הנו מסגרת המיועדת לפעוטות בגילאי חצי שנה עד שלוש שנים, אשר  זקוקים לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים. רוב מעונות היום השיקומיים מטפלים בפעוטות עם עיכוב התפתחותי ניכר, עיכוב מוטורי ו/או שפתי,  או צרכים רפואיים מורכבים, שעלולים לנבוע בין השאר גם מפגות. כמו כן, ישנם מעונות ייעודיים לאוכלוסיות ספציפיות: ילדים חירשים וכבדי שמיעה, ילדים עיוורים וכבדי ראיה,  או ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.
מעון היום השיקומי מהווה עבור הפעוט מסגרת של גן ילדים,  אשר בו מתקיימת פעילות חינוכית כמו בכל גן, בנושאים כגון עונות השנה,  חגים, משפחה וכד',  מתקיימים מפגשי גן, ומשחקים בחצר המשחקים. בשונה ממעון רגיל,  במסגרת זו משתלבים 10 ילדים בכיתת גן בלבד (במקרים מיוחדים עד 14), וצוות הגן כולל גננת חינוך מיוחד, ועד 3 סייעות בו זמנית.
נוסף על כך, במסגרת המעון מתקיימים טיפולים של מקצועות הבריאות, פרטניים וקבוצתיים, במקצועות:  פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור (קלינאית תקשורת), הדרכת הורים וליווי של עובדת סוציאלית, ומעקב ע"י תזונאית. במעונות רב תחומיים יש תקן של אחות מוסמכת בכל שעות המעון. במסגרות ייעודיות לאוטיזם מתקיים גם טיפול רגשי.
לכל ילד נבנית תוכנית טיפולית אישית, אשר מיושמת ע"י צוות הגן בהתאם להדרכות מצד צוות מקצועות הבריאות.

זו לא מסגרת שמיועדת רק לילדים עם נכויות קשות?

לא בהכרח.  בעשורים האחרונים אנו רואים יותר ויותר ילדים שנולדים עם צרכים התפתחותיים מגוונים. מספר הבקשות למעון יום שיקומי מדי שנה הולך וגדל, וזו הסיבה שנפתחות עוד ועוד מסגרות.

מה היתרונות של מעון יום שיקומי?

1.שתי ציפורים במכה אחת, גן ילדים וטיפולים גם יחד. הילד מגיע מדי יום למסגרת שמהווה עבורו גן ילדים לכל דבר, ובמהלך היום  הוא מקבל טיפולים אינטנסיביים למען התפתחותו וקידומו.
2. הילד מטופל במשך 8 שעות ביממה. לא מדובר רק בטיפולים ההתפתחותיים של מקצועות הבריאות, אלא שצוות הגן ממשיך את הנעשה בטיפולים במשך כל היום במסגרת הגן, בהתאם להדרכות המטפלים.
3. כל הטיפולים מתקיימים תחת קורת גג אחת, מה שעשוי לחסוך לכם זמן, נסיעות ולעיתים אף כסף.
4. בזמן שהילד מקבל את הטיפולים שהוא זקוק להם, במהלך השעות בהן הוא מבקר במסגרת, אתם יכולים לחזור ולנהל שגרת חיים רגילה, וכמובן לעבוד.

5. עבודת צוות רב מערכתית ושיתוף פעולה בין צוות הגן לצוות מקצועות הבריאות.  כולם מכירים את הילד, מקיימים אודותיו ישיבות צוות תכופות, מתאמים ביניהם דרכי טיפול משותפות, וכמובן מצויים בקשר רציף עם ההורים. 

6. המשפחה במרכז – ההורים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בגן, ההורים קובעים את מטרות הטיפול יחד עם צוות הגן. וקיים שיתוף פעולה של ההורים עם צוות הגן – החינוכי והטיפולי. הצוות איתכם בקשר רציף לצורך קידום התפתחות הילד.

ומה החסרונות?

1. אין באפשרותכם לדעת מה תהיה רמת התפקוד של ילדים אחרים בכיתת המעון, לעומת ילדכם. לעיתים החלוקה לכיתות מעון נעשית בהתאם לקבוצת גיל, ולא בהכרח לפי רמת תפקוד, אולם כאמור נבנית לכל ילד תוכנית אישית לפי יכולתו, כך שלרוב ניתן להתגבר על כך.

2. לא תמיד המסגרת תהיה קרובה לבית. לעיתים היא אף תהיה רחוקה, בין אם מחוסר מקום במסגרות קרובות יותר (במיוחד אם השיבוץ נעשה באמצע שנת לימודים), ובין אם בגלל שמדובר במעון שמעניק שירות לאוכלוסייה ספציפית,  כמו פעוטות חירשים וכבדי שמיעה, או עיוורים ולקויי ראיה. מעונות ייעודיים אלה נפוצים פחות. גם על חיסרון זה ניתן להתגבר, כיוון שבין אם המסגרת קרובה לבית, ובין אם לאו,  הפעוט זכאי להסעה מיוחדת מביתו למסגרת, הלוך וחזור.

אבל איך אשלח את בני הקטן כל כך  בהסעה?

זה נשמע מפחיד, אבל זה ממש לא חייב להיות כך. פעוטות רבים מוסעים למעונות בהסעות מדי יום.  בהסעה יש מלווה צמודה, שתפקידה לדאוג לביטחונו של הילד ולצרכיו בזמן ההסעה. המלווה לרוב עברה הכשרה לתפקידה ע"י הרשות המקומית, ואף השתתפה בקורס החייאה.

מי מממן את ביקורי הפעוט/ה במעון?

משרד הרווחה, עם השתתפות עצמית מצד ההורים. סכום ההשתתפות העצמית ייקבע ע"י לשכת הרווחה המקומית,  בהתאם למצבה הכלכלי של המשפחה, והוא זהה  לסכום שהיו משלמים למעון רגיל של וי"צו, נעמ"ת או אמונה.
את עלות  הטיפולים של מקצועות הבריאות, דיאטנית והאחות במעון מממנת קופת החולים/שמשרד הבריאות.

האם אני מחויב/ת  לשלוח את בני/ בתי למעון יום שיקומי?

התשובה היא לא. ההחלטה אם לשבץ את הילד/ה במעון יום שיקומי, היא שלכם ההורים, או לצורך העניין, של האפוטרופוס שממונה על הילד/ה. אם אתם מעוניינים, ומסוגלים לכך מבחינת  שגרת החיים שלכם, באפשרותכם לבחור להשאיר את הילד/ה בבית,  או לשלוח אותו/ה למעון רגיל ליד הבית (במקרים מסוימים תהיו זכאים לסייעת אישית במעון הרגיל).   את הטיפולים של מקצועות הבריאות תוכלו לקיים  במסגרת המרפאה להתפתחות הילד, או בקהילה, במימון קופת החולים. במקרה זה,  תהיו זכאים לטיפול בתדירות של אחת לשבוע לכל מקצוע, כשבמהלך הטיפול תקבלו הדרכה ליישום יומיומי בבית.

אני רוצה  לשלב את בני/בתי במעון יום שיקומי.  תכלס מה עושים?

תנאי הכרחי לקבלה למעון יום שיקומי הוא זכאות הפעוט לקבלת גמלת ילד נכה,  לשם כך  עליכם לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתביעה לגמלת ילד נכה.  את התביעה ניתן להגיש באופן ידני, או באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. עליכם למלא טופס "תביעה לקבלת גמלת ילד נכה", לצרף את ההמלצות מהתפתחות הילד, וכל מסמך רפואי רלוונטי אחר,   בהתאם לדרישת המוסד (פירוט המסמכים הנדרשים מופיע באתר הביטוח הלאומי, בהתאם לסוג הלקות).

גמלת ילד נכה? אבל הילד שלי לא "נכה"!

גמלת ילד נכה אינה מיועדת בהכרח רק לילד עם לקות פיזית,  אלא גם לילד עם צרכים מיוחדים שאינם נראים לעין.  חשוב לזכור שמדובר במושג שהמדינה הגדירה  לפני עשרות שנים, ולפני שגבר הביקוש למעונות יום שיקומיים. כיום בישראל יש עשרות אלפי ילדים שזכאים לגמלה זו.  עצתי היא לא להתרגש מהמושג הזה, אלא להתייחס אליו כעוד אבן דרך לקראת התקדמותו של ילדכם.
במקביל לפנייה לביטוח לאומי,  עליכם לפנות ללשכת הרווחה הקרובה לביתכם, וליצור קשר עם העובדת הסוציאלית המטפלת בכם. אם אין לכם תיק בלשכת  הרווחה, זה הזמן לפתוח.

האם קבלת גמלת ילד נכה באמת הכרחית  לשיבוץ במעון יום שיקומי?

בדרך כלל כן. יחד עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם הילד אינו זכאי לקבלת גמלת ילד נכה, אך זקוק לטיפולים רפואיים והתפתחותיים אינטנסיביים. במקרים אלה, עו"ס המשפחה יכולה לפנות למשרד הבריאות,  בבקשה לאשר באופן חריג זכאות למעון יום שיקומי.  אפשר לפנות לעובדת הסוציאלית בבקשה לבדיקת זכאות במקרה זה.

מדוע עלינו לפנות ללשכת הרווחה?  אנחנו לא משפחה שזקוקה לשירותי רווחה

אכן לשכת הרווחה מסייעת למשפחות מעוטות יכולת, אך היא מסייעת גם בתחומים רבים אחרים. בכל לשכת רווחה ישנן עובדות סוציאליות שתפקידן לסייע למשפחות לילדים או בוגרים עם צרכים מיוחדים. משפחות כאלו אינן בהכרח מעוטת יכולת, הן יכולות להיות משפחות במצב כלכלי ממוצע ואף מבוסס.
בפנייתכם לעובדת הסוציאלית עליכם להמציא עבורה את ההמלצה מהתפתחות הילד, אישור על זכאות לגמלת ילד נכה מביטוח לאומי (לאחר שתקבלו), ומסמכים רפואיים רלוונטיים אחרים. העובדת הסוציאלית תפנה לפיקוח המחוזי במשרד הרווחה, ותגיש בקשה לוועדת השמה למעון יום שיקומי.

מה קורה בוועדת ההשמה?

בוועדת ההשמה יושבים נציגים מחוזיים ממשרד הרווחה, רופא התפתחותי,  אנשי מקצוע רלוונטיים ונציגי הורים. גם אתם ההורים תוזמנו לוועדת ההשמה, ותוכלו לספר לנציגי הוועדה אודות ילדכם,  על מנת שיכירו אותו באופן הולם, ובכך תסייעו להם להתאים עבורו את המסגרת.

האם אני יכול/ה להחליט באיזה מעון בני ישולב?

נציגי ועדת ההשמה מחליטים היכן ישובץ ילדכם, על פי מידת הקירבה לבית,  ומספר מקומות פנויים במסגרת,  אולם מתקיים דיון פתוח,  שבו אתם יכולים לבקש מסגרת מסוימת שתרצו, והם יעשו כמיטב יכולתם להתחשב בבקשתכם במידת האפשר.   אם עדיין אינכם מרוצים מהשיבוץ, קיימת האפשרות להגיש ערעור. 

קיבלתי שיבוץ למעון יום שיקומי עבור בני. מה עכשיו?

עו"ס המעון או מנהל המעון, יצרו עמכם קשר כשיקבלו את ההודעה על החלטת ועדת ההשמה לשבץ אצלם את ילדכם. הם יזמנו אתכם לשיחת היכרות, יספרו לכם על המסגרת, ויבקשו להכיר אתכם ואת הילד. בתי במעון יום שיקומי כבר חודשים רבים,  מתקדמת מעל למצופה,  ונראה לי שכעת היא מתאימה למעון רגיל.

האם באפשרותי להעביר אותה למעון רגיל בשנת הלימודים הבאה?

בוודאי, כל עוד היא עדיין בגיל המתאים למעון ( מתחת לגיל 3). חשוב להתייעץ עם צוות המעון המטפל בבתכם ומכיר אותה , ולשמוע את חוות דעתם על כך, ורצוי אף לתאם עמדות, אך ההחלטה היא בסופו של דבר שלכם.

לסיכום: חשוב שכל החלטה שתקבלו תשקלל בתוכה את טובת הילד/ה, וגם את טובתכם כמשפחה. גם אם אתם מתקשים להאמין בכך, בסופו של דבר אתם אלה שמכירים את ילדכם היטב, ותדעו מה טוב עבורו.

נכתב ע"י דנה וינגרטן-עובדת סוציאלית פרטית המלווה משפחות במשברים רפואיים וצרכים מיוחדים, להתמודדות מול הבירוקרטיה ומיצוי זכויות.
דנה היא אם לפג ולילד עם צרכים מיוחדים, בעלת ניסיון רב במעונות יום שיקומיים, הן כעובדת סוציאלית והן כאם. 

da************@gm***.com           054-5827482

The post מעון יום שיקומי- כל מה שרציתם לדעת first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.