מה כולל התפקיד:

איתור חברות, קרנות, ועסקים בעלי זיקה לעשייה חברתית או רפואית.

מיפוי ארגונים שיכולים לקחת חלק בתמיכה בעמותה – כספית, לוגיסטית או תרומת מוצרים.

סיוע בהעברת המידע לצוות פיתוח המשאבים של העמותה.

עבודה עצמאית בשיתוף וליווי הצוות המקצועי.

למי זה מתאים:

למתנדב.ת עם אוריינטציה למחקר וחיפוש מידע, היכרות עם עולם העמותות או גיוס המשאבים – וחשוב לא פחות, לב גדול ורצון לעזור לפגים ולמשפחותיהם.

ההתנדבות נעשית מרחוק, בשעות גמישות.

מעוניינ.ת לקחת חלק בעשייה?
הירשמו בלינק>>>https://wkf.ms/43mXk3R

The post בואו לעזור לנו לגדול – מתנדב.ת לאיתור תומכים ושותפים לעמותת לה"ב first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

אם יש לך חוש לכתיבה, הבנה בעולם התוכן והמדיה החברתית ורצון לקדם עשייה חברתית משמעותית – זה בדיוק המקום בשבילך

מה כולל התפקיד:

ניהול שוטף של דף הלינקדאין של העמותה.

כתיבה ועריכה של פוסטים מקצועיים ואישיים, בשיתוף צוות העמותה.

יצירת שיתופי פעולה וקשרים עם גופים מקצועיים ועסקיים.

קידום נראות וחשיפה של פעילות העמותה והעשייה למען קהילת הפגים בישראל.

למי זה מתאים:

למתנדב.ת עם יכולת ביטוי גבוהה בכתב, יצירתיות, אחריות, ידע בסיסי בלינקדאין ועניין בעולמות העמותות, הבריאות והחברה.

ההתנדבות גמישה וניתנת לביצוע מרחוק, בליווי שוטף של צוות התקשורת של העמותה.

מעוניינ.ת לקחת חלק?
הירשמו בלינק>>>https://wkf.ms/43mXk3R

The post מתנדב.ת לניהול דף הלינקדאין של עמותת לה"ב 💜 first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

כעת אנו מחפשים מתנדב.ת שייתן/תיתן מענה טלפוני פעמיים בשבוע (כשעה בכל פעם).

ההתנדבות מתבצעת מהבית, ומאפשרת להיות כתובת משמעותית להורים ברגעים קריטיים.

מתאים לאדם אמפתי, סבלני, בעל יחסי אנוש טובים ורצון לסייע.

מעוניינ.ת להצטרף לצוות הקו החם?
הירשמו בלינק >>> https://wkf.ms/43mXk3R ונחזור אליכם בהקדם!

The post להתנדבות – הקו החם של עמותת לה"ב first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

המשימה:
הובלת ימי חשיפה של פרויקט "תמנון לכל פג" במסגרת תוכנית "גפן" בבתי ספר חטיבה ותיכון (מעורבות אישית) במרכז הארץ.

פרטי ההתנדבות:
הגעה פיזית ל 2–3 ימי חשיפה בבתי הספר, בשעות הבוקר, בחודשים ספטמבר עד נובמבר (בתיאום מראש)

הקמת עמדת פעילות: פליירים, רולאפ ותמנונים סרוגים

הסברת מטרות הפרויקט לתלמידים

עריכת רישום של כלל התלמידים (כולל מספרי טלפון) שמעוניינים לקחת חלק בפרויקט

הנחלת ערך התרומה לקהילת הפגים דרך עשייה יצירתית ומשמעותית

תינתן הכשרה מלאה למתנדב.ת המתאימ.ה, כולל חומרי הסברה וליווי מהעמותה.

מחפשים אדם תקשורתי, נעים, שמאמין בעשייה חינוכית ורוצה להשפיע מהלב.

הפעילות תתקיים בבתי ספר במרכז הארץ

מעוניינ.ת? הירשמ.י בלינק וניצור עימך קשר בהקדם

לפרטים אודות הפרויקט

The post מתנדב.ת לפרויקט "תמנון לכל פג"🪼 first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

התפקיד כולל:

מענה ראשוני לפניות (בהודעה מוכנה מראש)

הפניה לחומרי ההדרכה והאתר

שמירה על קשר חם ומזמין עם מתנדבים חדשים.

התנדבות מהבית, נוחה, פשוטה ובעלת ערך גדול!

רוצים להצטרף? כתבו לנו בלינק
ונחזור אליכם בהקדם

The post רכז/ת פניות מתנדבים 🪼 first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

הפרויקט מהווה חלק מתוכנית העבודה לשנת 2026, ומטרתו להרחיב את החשיפה של הפרויקט בבתי ספר ולחזק את המעורבות של התלמידים בקהילת הפגים.

תחומי אחריות:

שיווק הפרויקט לבתי ספר בפריסה ארצית, על מנת לחשוף כמה שיותר בתי ספר לפרויקט.

רישום בתי ספר המעוניינים להשתתף בפרויקט.

תיאום ימי חשיפה מול אנשי הקשר בבתי הספר ומול המתנדבים.

אחריות כוללת על מתנדבים שיגיעו לימים פתוחים וימי חשיפה בבתי ספר.

גיוס מתנדבים נוספים בהתאם לצורך להבטחת הצלחת ימי החשיפה.

מה נציע:

הכשרה וליווי צמוד מהעמותה.

חוויית עשייה משמעותית והזדמנות להוביל פרויקט ארצי שמשפיע על תלמידים והורים.

אפשרות לפיתוח מיומנויות ניהול, ארגון והובלת צוותים.

מתאים לך אם:

את/ה אדם תקשורתי, אחראי ובעל מוטיבציה גבוהה להשפיע.

אוהב/ת לעבוד מול אנשים ולתאם פעילויות.

רוצה להיות חלק מפרויקט חינוכי ייחודי ומשמעותי.

מעוניינ.ת להצטרף ולהשפיע? הירשמו כאן

The post מוביל/ת פרויקט "תמנון לכל פג" בבתי ספר 🪼 first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

פגים נולדים כשמערכות החושים, הוויסות והתגובה שלהם עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים. הם רגישים לגירויים סביבתיים – אור, קול, מגע ותנועה – ולכן חשוב להכיר להם את העולם בצורה הדרגתית, רגישה ומתאימה לקצב שלהם. ויסות חושי הוא היכולת של התינוק לקלוט, לפרש ולהגיב לגירויים חושיים בצורה מאוזנת ומותאמת. אצל פגים, מערכת הוויסות עדיין מתפתחת ולעיתים קשה להם להתמודד עם גירויים חזקים או מרובים.

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע מרכזי בתמיכה בפגים ומטרתו, בין היתר, ללמד הורים להתאים את הסביבה והגירויים לצרכי התינוק, לזהות סימני הצפה או עייפות ולסייע בפיתוח הוויסות והקואורדינציה שלו.

טיפים מעשיים להורים:

• דברו ושירו בקול רגוע, הגבילו רעש סביבתי מיותר. שמירה על קשר עין ודיבור, למשל בזמן החלפת חיתול או האכלה, מעוררים קשב, ביטחון וזיכרון.
• עודדו מגע עדין, עור לעור וכן מגע עם חפצים בעלי טקסטורות שונות. חשיפה זו תורמת להתפתחות חוש המישוש והקואורדינציה בין העין והיד ובין העין לפה.
• הציעו צעצועים פשוטים בשחור-לבן וצורות גיאומטריות, במרחק של כ-25 ס"מ מהפנים.
• אפשרו "זמן בטן" על משטח רך, תוך תשומת לב לסימני עייפות. "זמן בטן" מעודד תנועה ועוזר לחיזוק שרירי הצוואר והגב.
• שמירה על מחזור אור-חושך מסודר – אור טבעי ביום וחושך בלילה – תורמת לוויסות שינה והתפתחות מערכת הראייה.
• חשוב להימנע מגירוי יתר ולחשוף לגירוי אחד בכל פעם בסביבה שקטה ורגועה.

הבסיס הוא התבוננות יומיומית בתגובות התינוק: הסבת מבט, קיפאון, בכי או התכווצות – יכולים להעיד על הצפה חושית. לעומת זאת, קשר עין, תנועות רגועות וחקירה מעידה על מוכנות לגירוי נוסף.

חשוב לזכור: פגים נמצאים בסיכון מוגבר לעיכובים התפתחותיים, במיוחד בלידות מוקדמות מאוד, במשקל לידה נמוך או ציוני אפגר נמוכים. לכן יש להקפיד על מעקב התפתחותי ולהתערב מוקדם במידת הצורך.

עם זאת, רוב הפגים מתפתחים היטב, במיוחד כאשר הם מקבלים סביבה תומכת, עקבית ואוהבת, המסייעת להם לצמוח ולהגיע להישגים מרשימים.

The post ויסות חושי אצל פגים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

ירדן לוין שיקרצי

כאשר היילוד נולד לפני שבוע 37 (פַּג), לא כל מערכות הגוף מספיקות להתפתח כראוי, דבר אשר יכול להוביל להשלכות ארוכות טווח. חוסר בשלות של מערכת העיכול, יכול להוביל לדלקת נמקית של המעי (NEC).

 למה זה קורה?

הגורם עצמו לדלקת הנמקית של המעי אינו ידוע, אבל חוסר הבשלות של מערכת העיכול הוא במרכז. חוסר בשלות זו מתבטאת במעיים לא מפותחים דיים, הפרשות מועטות של מיצי קיבה ואנזימי עיכול. כמו כן, רירית המעיים יכולים , תחת תנאים דלקתיים, דבר היכול להוביל להינמקות שלה^[4]. ככל שהיילוד נולד בשבוע לידה מוקדם יותר, חוסר הבשלות של מערכת העיכול גדול יותר ולכן, הסיכוי לדלקת הנמקית של המעי גדל.

 מה קורה?

הביטויים של הדלקת הנמקית של המעי, המופיעים לרוב כ-8-10 ימים מהלידה, כוללים בין השאר בטן נפוחה, יציאות דמיות וקושי בתזונה. סימפטומים אלו יכולים להופיע בחומרות שונות, כתלות בדרגת הדלקת^[6].

 מניעה

מניעת הדלקת הנמקית מבוססת בעיקר על שימור החיידקים הטובים למערכת העיכול, בעזרת:

• הנקה  לחלב האם ישנן תכונות מיוחדות אשר מגינות על מערכת העיכול. כמו כן, חלב האם מעודד שגשוג של חיידקים ידידותיים^{[7][3][5][6][2][1]}.
• פרוביוטיקה  ישנם מחקרים רבים אשר מצביעים על שימוש בפרוביוטיקה, אשר מכילה חיידקים ידידותיים, כמפחיתה את השיעור והחומרה של הדלקת הנמקית וכן מונעת את הופעתה^{[7][3][5][6][2][1]}.

מקורות

1. Campos-Martinez, A. M., Expósito-Herrera, J., Gonzalez-Bolívar, M., Fernández-Marin, E., & Uberos, J. (2022). Evaluation of risk and preventive factors for necrotizing enterocolitis in premature newborns. A systematic review of the literature. Frontiers in Pediatrics, 10.
2. Colarelli , A. M., Barbian , M. E., & Denning , P. W. (2024). Prevention Strategies and Management of Necrotizing Enterocolitis. Current Treatment Options in Pediatrics, 10, 126–146.
3. Hall, N. J., Eaton, S., & Pierro, A. (2013). Necrotizing enterocolitis: Prevention, treatment, and outcome. Journal of Pediatric Surgery, 48(12), 2359–2367.
4. Hu, X., Liang, H., Li, F., Zhang, R., Zhu, Y., Zhu, X., & Xu, Y. (2024). Necrotizing enterocolitis: Current understanding of the Prevention and Management. Pediatric Surgery International, 40(1).
5. Hunter, C. J., Upperman, J. S., Ford, H. R., & Camerini, V. (2008). Understanding the susceptibility of the premature infant to necrotizing enterocolitis (NEC). Pediatric Research, 63(2), 117–123.
6. Jin, Y.-T., Duan, Y., Deng, X.-K., & Lin, J. (2019). Prevention of necrotizing enterocolitis in premature infants – an updated review. World Journal of Clinical Pediatrics, 8(2), 23–32.
7. Krasan, G. (2006). Oral probiotics prevent necrotizing enterocolitis in very low birth weight neonates. Yearbook of Neonatal and Perinatal Medicine, 2024, 224–226.

The post דלקת נמקית של המעי (NEC) first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

האם הייתם מוכנים להשתמש בו? ואם הייתי אומר שמדובר בזריקה?

שמי ד"ר עודד בודנר, בעל MD/PhD מהטכניון ומתמחה ברפואת המשפחה במכבי, אבל קודם כל אני הורה לשני ילדים שהגדול מביניהם פג.

אני יכול לענות שאם הייתה בידי האפשרות הייתי שמח מאוד להשתמש בה ואני בטוח שכך גם אשתי.

אז לצערי, סוג כזה של התערבות עדיין לא קיים. יש כל מיני אמצעים להפחית סיכון ללידה מוקדמת, אבל זה תלוי בסיבה ובגורמים רבים שאין לנו שליטה עליהם והרבה דברים שאנחנו עדיין לא מבינים בעולם הרפואה.

אבל, אני כן יכול להגיד שישנו כלי משמעותי שאתם כהורים יכולים להעניק לילדיכם כדי למנוע מחלות רבות, אשר יכולות לגרום לנכות קשה ואף מוות בטרם עת.

מדובר, לעניות דעתי, באחת התגליות הגדולות של האנושות והרפואה המודרנית – החיסונים.

למעשה, התערבות זו כה יעילה עד כדי כך שישנן מחלות שכמעט ונעלמו מהעולם וכי רופאים רבים מכירים אותן בעיקר דרך הספרים.

למרות זאת, אני יכול להגיד שבשנותיי עד כה כרופא וגם בלימודי הרפואה יצא לי להיתקל במחלות שיש כנגדן חיסונים יעילים כמו חצבת ושעלת שמדי פעם מבליחות, בעיקר באזורים בהם יש כיסוי חיסוני נמוך יחסית.

זהו העיקרון שעומד בבסיס "חיסוניות העדר" בה ברגע שיש אחוז מסוים של אנשים מחוסנים, היכולת של מחולל המחלה להסתובב בקרב האוכלוסייה פוחת משמעותית, אבל כשהכיסוי הזה יורד מסף מסוים יכולה להופיע התפרצות.

מנגד ישנם נגיפים כמו השפעת שעוברים שינויים תדירים ולכן בשביל להשיג הגנה טובה נגדם יש צורך להתחסן בכל עונת חורף.

ישנם מחוללי מחלה רבים שעדיין אין לנו חיסון כנגדם, אבל כל הזמן מפתחים במטרה לשפר את הבריאות של כולנו.

וירוס הRSV הוא דוגמה לווירוס שגורם לתחלואה נשימתית בעיקר בתינוקות קטנים המשתייכים לקבוצות סיכון כמו פגים. כיום ישנו חיסון סביל שניתן פעם בחודש בחודשי החורף שמטרתו לתת הגנה מפניו.

בשנים האחרונות פותח חיסון RSV סביל שניתן פעם בשנה והוא משמעותית זול יותר ולכן כבר אושר בארה"ב ע"י הFDA ונכנס לחיסוני השגרה ע"י הACIP לכלל התינוקות. ישנו חיסון פעיל גם לנשים הרות בדומה לחיסון השעלת. שני חיסונים אלה עדיין אינם זמינים בארץ וכולי תקווה שייכנסו לסל הבריאות בקרוב.

חשוב לזכור שפגים הם קבוצת סיכון לתחלואה משמעותית יותר ולכן ההמלצה למתן חיסונים במרבית המקרים* חזקה אף יותר מאשר לכלל האוכלוסייה.

הפרדוקס הגדול של החיסונים טמון דווקא ביעילות הרבה שלהם. היכולת שלהם להפחית תחלואה במידה כה ניכרת כל כך משמעותית, שרבים מההורים (שלשמחתנו כבר לא מכירים את המחלות הקשות הללו) חוששים יותר מהפעולה עצמה ומתופעות לוואי אפשריות. אולם, כדאי לדעת כי חיסונים בכללותם נחשבים מאוד בטוחים כיוון שעוברים בקרה הדוקה ונרחבת. סיבות נוספות להימנעות מחיסונים נובעות בעיקר מהיעדר מידע מהימן, חששות מפעולה כמו זריקה והיעדר ההבנה שגם הימנעות מפעולה היא בעלת פוטנציאל לגרום לנזק.

קשה ללמוד לעומק נושא שמדענים ורופאים לומדים שנים כדי להתמקצע בו.

בסופו של יום, כמו שאנו סומכים על הרופאים שלנו כשאנחנו או ילדינו חולים, כי יעזרו לנו להחלים וכמו שסמכנו על הרופאים שטיפלו במסירות בילדינו כששהו בפגייה, כך יהיה נכון לסמוך על השיטה המדעית ולתת אמון במדע, במדענים וברופאים שממליצים על מתן החיסונים מתוך ידע והבנה מעמיקים ומתוך רצון כן ואמיתי להיטיב איתנו ועם ילדינו.

במידה ועדיין יש לכם ספקות או תהיות, אני מזמין אתכם להקשיב להרצאה שהעברתי בנושא (1) ולמקורות מידע מהימנים שיכולים לעזור לענות על שאלות נפוצות (2-9).

*ישנם מצבים נדירים שיימנעו מחיסונים מסוימים ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר את ילדיכם.

רשימת מקורות:

(1) הרצאה על חיסונים, ד"ר עודד בודנר: https://www.youtube.com/watch?v=Y3gl8VdvXYM&t=18s

אתרים ישראלים:

(2) עמותת מדעת: https://www.midaat.org.il/
(3) קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". ניתן לשאול שאלות ואנשי מקצוע בתחום עונים.
(4) אתר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים: https://www.chisunim.co.il/
(5) תדריך החיסונים: https://www.gov.il/he/departments/policies/vaccine-guidelines-main

אתרים באנגלית:

(6) WHO- https://www.who.int/health-topics/vaccines-and-immunization#tab=tab_1
(7) ההיסטוריה של החיסונים: https://www.who.int/news-room/spotlight/history-of-vaccination/a-brief-history-of-vaccination
(8) המלצות הCDC

https://www.cdc.gov/vaccines/

(9) ACIP

https://www.cdc.gov/vaccines/acip/recommendations.html

The post חיסונים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

בנוסף לצורך לטפל בתינוק ולספק את צרכיו (נושא עצום בפני עצמו שלא ניגע בו כאן), ההורים עצמם, נמצאים במצב של הישרדות לאחר חוויית לידה שיש בה מאפיינים של שiק, טראומה, דיכאון, פחד ולפעמים אפילו חרטה של למה עשיתי את זה לעצמי ושאלות על העתיד כמו: מה יהיה עם החיים שלי?

המצב הייחודי של ההורים לא תמיד מדובר, הקשיים הרגשיים טיפה זזים הצידה כי יש את התינוק.ת והמצב ולמי בכלל יש זמן…

אבל…. כי כל כך הרבה השתנה בעולם שלכם ההורים וחשוב להרים את הדגל ולטפל גם בעצמכם, כי הטראומה הזאת לא נעלמת מעצמה.

להיפך, היא משתחזרת כשהולכים לבדיקת דם, לביקור אצל הרופא ואפילו בפלאש של ריח אלכוהול שמזכיר את הפגייה.

יש חשיבות לעבד את חוויית הלידה בכל לידה ובלידת פג במיוחד.

יש פער עצום בין החלום לתינוק שיהיה לבין התינוק שנולד

בין הציפייה לתקופה הראשונה לאחר הלידה לבין מה שקורה בפועל

וחשוב לדבר על הפער הזה, על המרחק בין הציפיות למציאות, לעבד ולהשלים איתו. כדאי לתת לזה מקום, להסתכל על מה עברתי, להבין רגע מה קרה לנו. לעכל: זה שוק מטורף.

אז מה עושים בטיפול רגשי בהורים לפגים?

בטיפול אנחנו מעבדים ונותנים מקום לכך שקיבלנו ההפתעה שלא הזמנו וגם לא בטוח שהיינו רוצים את זה ככה

יש לנו לגיטימציה להרגיש את כל קשת הרגשות- עצב, כעס, אכזבה, תחושת כשלון- חוויה הטראומטית של הלידה.

מדברים את הטראומה כי הדיבור מרפא

מתחילים לנרמל חזרה את החיים. מותר לנו. יש לנו עוד חיים חוץ מהלידה ומותר ואפילו רצוי שנחייה אותם וננסה להנות מדברים אחרים. זה יחדש אנרגיות וייתן לנו כח.

ובמקביל, מעכלים ומנסים לקבל את זה שהילד יישאר עם "זנבות טיפוליים" בשאיפה שקטנים ככל שניתן.

ממליצה בחום, להיעזר בכל אחת מהאופציות של טיפול רגשי, קבוצות, תמיכה או ליווי הורים.

למרות המורכבות, אני מאמינה שכן אפשר להחזיק את התקווה, לעבור דרך הקושי והסבל, לעבד אותו, לדבר אותו, לבכות, לצחוק ולקבל את המציאות והחיים, לנסות לאט לאט לקבל את המציאות כפי שהיא באהבה למרות שזה לא פשוט.

כן, נכון, אלו הקלפים שקיבלנו. קיבלנו אותם בלי לבחור.

אבל בכל זאת יש לנו פה מקום בחירה. הבחירה שלנו היא איך להתייחס למצב החדש.  אנחנו יכולים לעבור תהליך ולאט לאט לקבל את זה שהמצב לא מושלם אבל כן יכול להרגיש שלם וכך נחליף את הסבל והכעס בהשלמה, אהבה והבנה שהטיפול בפג מסובך ומורכב הרבה יותר אבל מוביל לסיפוק ותגמול שמובילים המון משמעות.

ליאת גרף אפרגן,

פסיכותרפיסטית מוסמכת

מטפלת בהורים לפגים

The post מקבלים באהבה את מסע הפגות first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.