ירדן לוין שיקרצי

כאשר היילוד נולד לפני שבוע 37 (פַּג), לא כל מערכות הגוף מספיקות להתפתח כראוי, דבר אשר יכול להוביל להשלכות ארוכות טווח. חוסר בשלות של מערכת העיכול, יכול להוביל לדלקת נמקית של המעי (NEC).

 למה זה קורה?

הגורם עצמו לדלקת הנמקית של המעי אינו ידוע, אבל חוסר הבשלות של מערכת העיכול הוא במרכז. חוסר בשלות זו מתבטאת במעיים לא מפותחים דיים, הפרשות מועטות של מיצי קיבה ואנזימי עיכול. כמו כן, רירית המעיים יכולים , תחת תנאים דלקתיים, דבר היכול להוביל להינמקות שלה^[4]. ככל שהיילוד נולד בשבוע לידה מוקדם יותר, חוסר הבשלות של מערכת העיכול גדול יותר ולכן, הסיכוי לדלקת הנמקית של המעי גדל.

 מה קורה?

הביטויים של הדלקת הנמקית של המעי, המופיעים לרוב כ-8-10 ימים מהלידה, כוללים בין השאר בטן נפוחה, יציאות דמיות וקושי בתזונה. סימפטומים אלו יכולים להופיע בחומרות שונות, כתלות בדרגת הדלקת^[6].

 מניעה

מניעת הדלקת הנמקית מבוססת בעיקר על שימור החיידקים הטובים למערכת העיכול, בעזרת:

• הנקה  לחלב האם ישנן תכונות מיוחדות אשר מגינות על מערכת העיכול. כמו כן, חלב האם מעודד שגשוג של חיידקים ידידותיים^{[7][3][5][6][2][1]}.
• פרוביוטיקה  ישנם מחקרים רבים אשר מצביעים על שימוש בפרוביוטיקה, אשר מכילה חיידקים ידידותיים, כמפחיתה את השיעור והחומרה של הדלקת הנמקית וכן מונעת את הופעתה^{[7][3][5][6][2][1]}.

מקורות

1. Campos-Martinez, A. M., Expósito-Herrera, J., Gonzalez-Bolívar, M., Fernández-Marin, E., & Uberos, J. (2022). Evaluation of risk and preventive factors for necrotizing enterocolitis in premature newborns. A systematic review of the literature. Frontiers in Pediatrics, 10.
2. Colarelli , A. M., Barbian , M. E., & Denning , P. W. (2024). Prevention Strategies and Management of Necrotizing Enterocolitis. Current Treatment Options in Pediatrics, 10, 126–146.
3. Hall, N. J., Eaton, S., & Pierro, A. (2013). Necrotizing enterocolitis: Prevention, treatment, and outcome. Journal of Pediatric Surgery, 48(12), 2359–2367.
4. Hu, X., Liang, H., Li, F., Zhang, R., Zhu, Y., Zhu, X., & Xu, Y. (2024). Necrotizing enterocolitis: Current understanding of the Prevention and Management. Pediatric Surgery International, 40(1).
5. Hunter, C. J., Upperman, J. S., Ford, H. R., & Camerini, V. (2008). Understanding the susceptibility of the premature infant to necrotizing enterocolitis (NEC). Pediatric Research, 63(2), 117–123.
6. Jin, Y.-T., Duan, Y., Deng, X.-K., & Lin, J. (2019). Prevention of necrotizing enterocolitis in premature infants – an updated review. World Journal of Clinical Pediatrics, 8(2), 23–32.
7. Krasan, G. (2006). Oral probiotics prevent necrotizing enterocolitis in very low birth weight neonates. Yearbook of Neonatal and Perinatal Medicine, 2024, 224–226.

The post דלקת נמקית של המעי (NEC) first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

האם הייתם מוכנים להשתמש בו? ואם הייתי אומר שמדובר בזריקה?

שמי ד"ר עודד בודנר, בעל MD/PhD מהטכניון ומתמחה ברפואת המשפחה במכבי, אבל קודם כל אני הורה לשני ילדים שהגדול מביניהם פג.

אני יכול לענות שאם הייתה בידי האפשרות הייתי שמח מאוד להשתמש בה ואני בטוח שכך גם אשתי.

אז לצערי, סוג כזה של התערבות עדיין לא קיים. יש כל מיני אמצעים להפחית סיכון ללידה מוקדמת, אבל זה תלוי בסיבה ובגורמים רבים שאין לנו שליטה עליהם והרבה דברים שאנחנו עדיין לא מבינים בעולם הרפואה.

אבל, אני כן יכול להגיד שישנו כלי משמעותי שאתם כהורים יכולים להעניק לילדיכם כדי למנוע מחלות רבות, אשר יכולות לגרום לנכות קשה ואף מוות בטרם עת.

מדובר, לעניות דעתי, באחת התגליות הגדולות של האנושות והרפואה המודרנית- החיסונים.

למעשה, התערבות זו כה יעילה עד כדי כך שישנן מחלות שכמעט ונעלמו מהעולם וכי רופאים רבים מכירים אותן בעיקר דרך הספרים.

למרות זאת, אני יכול להגיד שבשנותיי עד כה כרופא וגם בלימודי הרפואה יצא לי להיתקל במחלות שיש כנגדן חיסונים יעילים כמו חצבת ושעלת שמדי פעם מבליחות, בעיקר באזורים בהם יש כיסוי חיסוני נמוך יחסית.

זהו העיקרון שעומד בבסיס "חיסוניות העדר" בה ברגע שיש אחוז מסוים של אנשים מחוסנים, היכולת של מחולל המחלה להסתובב בקרב האוכלוסייה פוחת משמעותית, אבל כשהכיסוי הזה יורד מסף מסוים יכולה להופיע התפרצות.

מנגד ישנם נגיפים כמו השפעת שעוברים שינויים תדירים ולכן בשביל להשיג הגנה טובה נגדם יש צורך להתחסן בכל עונת חורף.

ישנם מחוללי מחלה רבים שעדיין אין לנו חיסון כנגדם, אבל כל הזמן מפתחים במטרה לשפר את הבריאות של כולנו.

וירוס הRSV הוא דוגמה לווירוס שגורם לתחלואה נשימתית בעיקר בתינוקות קטנים המשתייכים לקבוצות סיכון כמו פגים. כיום ישנו חיסון סביל שניתן פעם בחודש בחודשי החורף שמטרתו לתת הגנה מפניו.

בשנים האחרונות פותח חיסון RSV סביל שניתן פעם בשנה והוא משמעותית זול יותר ולכן כבר אושר בארה"ב ע"י הFDA ונכנס לחיסוני השגרה ע"י הACIP לכלל התינוקות. ישנו חיסון פעיל גם לנשים הרות בדומה לחיסון השעלת. שני חיסונים אלה עדיין אינם זמינים בארץ ומקווה שייכנסו לסל הבריאות בקרוב.

חשוב לזכור שפגים הם קבוצת סיכון לתחלואה משמעותית יותר ולכן ההמלצה למתן חיסונים במרבית המקרים* חזקה אף יותר מאשר לכלל האוכלוסייה.

הפרדוקס הגדול של החיסונים טמון דווקא ביעילות הרבה שלהם. בזכות היכולת שלהם להפחית משמעותית עד כדי היעלמותן של מחלות קשות, מגבירה את החשש מהפעולה עצמה ומתופעות לוואי אפשריות. אולם, כדאי לדעת כי חיסונים בכללותם נחשבים מאוד בטוחים כיוון שעוברים בקרה הדוקה ונרחבת. סיבות נוספות להימנעות מחיסונים נובעות בעיקר מהיעדר מידע מהימן, חששות מפעולה כמו זריקה והיעדר ההבנה שגם הימנעות מפעולה היא בעלת פוטנציאל לגרום לנזק.

קשה ללמוד לעומק נושא שמדענים ורופאים לומדים שנים כדי להתמקצע בו.

בסופו של יום, כמו שאנו סומכים על הרופאים שלנו כשאנחנו או ילדינו חולים, כי יעזרו לנו להחלים וכמו שסמכנו על הרופאים שטיפלו במסירות בילדינו כששהו בפגייה, כך יהיה נכון לסמוך על השיטה המדעית ולתת אמון במדע, במדענים וברופאים שממליצים על מתן החיסונים מתוך ידע והבנה מעמיקים ומתוך רצון כן ואמיתי להיטיב איתנו ועם ילדינו.

במידה ועדיין יש לכם ספקות או תהיות, אני מזמין אתכם להקשיב להרצאה שהעברתי בנושא (1) ולמקורות מידע מהימנים שיכולים לעזור לענות על שאלות נפוצות (2-9).

*ישנם מצבים נדירים שיימנעו מחיסונים מסוימים ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר את ילדיכם.

רשימת מקורות:

הרצאה על חיסונים, ד"ר עודד בודנר: https://www.youtube.com/watch?v=Y3gl8VdvXYM&t=18s

אתרים ישראלים:

עמותת מדעת: https://www.midaat.org.il/
קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". ניתן לשאול שאלות ואנשי מקצוע בתחום עונים.
אתר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים: https://www.chisunim.co.il/
תדריך החיסונים: https://www.gov.il/he/departments/policies/vaccine-guidelines-main

אתרים באנגלית:

WHO- https://www.who.int/health-topics/vaccines-and-immunization#tab=tab_1
ההיסטוריה של החיסונים: https://www.who.int/news-room/spotlight/history-of-vaccination/a-brief-history-of-vaccination
CDC- https://www.cdc.gov/vaccines/
המלצות ה-ACIP- https://www.cdc.gov/vaccines/acip/recommendations.html

The post חיסונים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

בנוסף לצורך לטפל בתינוק ולספק את צרכיו (נושא עצום בפני עצמו שלא ניגע בו כאן), ההורים עצמם, נמצאים במצב של הישרדות לאחר חוויית לידה שיש בה מאפיינים של שiק, טראומה, דיכאון, פחד ולפעמים אפילו חרטה של למה עשיתי את זה לעצמי ושאלות על העתיד כמו: מה יהיה עם החיים שלי?

המצב הייחודי של ההורים לא תמיד מדובר, הקשיים הרגשיים טיפה זזים הצידה כי יש את התינוק.ת והמצב ולמי בכלל יש זמן…

אבל…. כי כל כך הרבה השתנה בעולם שלכם ההורים וחשוב להרים את הדגל ולטפל גם בעצמכם, כי הטראומה הזאת לא נעלמת מעצמה.

להיפך, היא משתחזרת כשהולכים לבדיקת דם, לביקור אצל הרופא ואפילו בפלאש של ריח אלכוהול שמזכיר את הפגייה.

יש חשיבות לעבד את חוויית הלידה בכל לידה ובלידת פג במיוחד.

יש פער עצום בין החלום לתינוק שיהיה לבין התינוק שנולד

בין הציפייה לתקופה הראשונה לאחר הלידה לבין מה שקורה בפועל

וחשוב לדבר על הפער הזה, על המרחק בין הציפיות למציאות, לעבד ולהשלים איתו. כדאי לתת לזה מקום, להסתכל על מה עברתי, להבין רגע מה קרה לנו. לעכל: זה שוק מטורף.

אז מה עושים בטיפול רגשי בהורים לפגים?

בטיפול אנחנו מעבדים ונותנים מקום לכך שקיבלנו ההפתעה שלא הזמנו וגם לא בטוח שהיינו רוצים את זה ככה

יש לנו לגיטימציה להרגיש את כל קשת הרגשות- עצב, כעס, אכזבה, תחושת כשלון- חוויה הטראומטית של הלידה.

מדברים את הטראומה כי הדיבור מרפא

מתחילים לנרמל חזרה את החיים. מותר לנו. יש לנו עוד חיים חוץ מהלידה ומותר ואפילו רצוי שנחייה אותם וננסה להנות מדברים אחרים. זה יחדש אנרגיות וייתן לנו כח.

ובמקביל, מעכלים ומנסים לקבל את זה שהילד יישאר עם "זנבות טיפוליים" בשאיפה שקטנים ככל שניתן.

ממליצה בחום, להיעזר בכל אחת מהאופציות של טיפול רגשי, קבוצות, תמיכה או ליווי הורים.

למרות המורכבות, אני מאמינה שכן אפשר להחזיק את התקווה, לעבור דרך הקושי והסבל, לעבד אותו, לדבר אותו, לבכות, לצחוק ולקבל את המציאות והחיים, לנסות לאט לאט לקבל את המציאות כפי שהיא באהבה למרות שזה לא פשוט.

כן, נכון, אלו הקלפים שקיבלנו. קיבלנו אותם בלי לבחור.

אבל בכל זאת יש לנו פה מקום בחירה. הבחירה שלנו היא איך להתייחס למצב החדש.  אנחנו יכולים לעבור תהליך ולאט לאט לקבל את זה שהמצב לא מושלם אבל כן יכול להרגיש שלם וכך נחליף את הסבל והכעס בהשלמה, אהבה והבנה שהטיפול בפג מסובך ומורכב הרבה יותר אבל מוביל לסיפוק ותגמול שמובילים המון משמעות.

ליאת גרף אפרגן,

פסיכותרפיסטית מוסמכת

מטפלת בהורים לפגים

The post מקבלים באהבה את מסע הפגות first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

מטרת הפרוייקט לתת לכם ההורים תמיכה רגשית באמצעות טיפול בזום *ללא עלות*.

המטפלים הינם מתמחים בתואר שני קליני מביה"ס לעבודה סוציאלית מאוני בר אילן. הסטודנטים נמצאים עכשיו בשלב האחרון להתמחות הקלינית הטיפולית שלהם ומלווים ע"י עובדים סוציאליים פסיכותרפיסטים וותיקים שעובדים במרפאות לבריאות הנפש. משך הפרוייקט יהיה קרוב לשלושה חודשים – 10 מפגשים בתדירות של אחת לשבוע.

אז אם אתם חווים מצוקה כלשהי בעקבות המשבר הנוכחי – ירידה במצב רוח, ייאוש, כעס וכו' תוכלו להתקשר לטלאופיס – זהו הקו החם שלנו *03-9533935* ומשם מנהלת הקו החם יעל פנחסי לייזר או רינת מלומד פרבר יצרו עמכם קשר חזרה.

Yael Pinhassi Leiser

Rinat Melumad Ferber

חשוב לציין שבשלב הזה הקצו לנו מטפלים רק ל 6 משפחות/אנשים ועל כן נפנה את הפונים עפ"י סדר הגשת הבקשה.

נקווה שבהמשך הפרוייקט יתרחב ונוכל לתת מענה לעוד פונים.

מאחלות לכולם/ן בריאות וימים שקטים יותר.

רומי שחורי – מנכ"לית עמותת לה"ב

The post פרוייקט בשיתוף ביה"ס לעבודה סוציאלית בבר אילן – הסתיים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

זוג תאומים פגים הגיעו לישראל במטוס צבאי, והועברו מיידית לבית החולים כרמל. האב מספר: "המגדל זז כמו מגדל קלפים, ואני רצתי עם התינוקות שלי. אני פשוט מאושר שהגעתי לארץ"

The post פגים שחולצו מהתופת בנפאל הגיעו לביה"ח כרמל – הסתיים first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.

בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים על מנת לשפר את מצבן הקשה של הפגיות בישראל, אך היעדים הדרושים טרם הושגו. בישראל קיימות  27 פגיות הפזורות בבתי החולים השונים ברחבי הארץ.

מיותר לציין את חשיבות התשתיות הראויות בפגיות לבריאותם והתפתחותם התקינה של הפגים ולרווחתם של משפחותיהם.

בפגיות רבות  ברחבי הארץ קיים מחסור חמור בציוד בסיסי כגון, משאבות חלב אם, כורסאות הנקה, בגדים, מוצצים ועוד. מעבר לכך, פגיות רבות דורשות שיפוץ ושיפור נראות פניי הפגייה / חדרי שאיבה / חדרי הורים באופן מיידי.

אנו בעמותת לה"ב – למען הפגים בישראל נרתמים לעזרתן של הפגיות גם בנושא חשוב זה

לאחר בדיקה יסודית בפגיות ברחבי הארץ נראה כי ישנם חוסרים משמעותיים וצרכים של הציוד הנ"ל:

• כורסאות הנקה
• כיסאות להורים
• ציוד לחדרי הורים כמו: תמי 4, מקרר, פינות ישיבה, מיקרו
• צבע ושיפור נראות של חדרי הורים
• משאבות חלב
• בגדים מותאמים לפגים
• פרגודים

נשמח לתרומות של הציוד או תרומות כספיות לסיוע בפרוייקט זה!

**בשנת 2020 תרמנו 13 משאבות סימפוני לפגיות לרווחת האמהות השואבות הודות לתרומה מקרנות הביטוח הלאומי**

The post פרויקט הצטיידות ושיפוץ פגיות first appeared on עמותת לה"ב - למען הפגים בישראל.