ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר גשר ויו"ר משותף של הפורום למען הפגים בישראל: "הימים האחרונים הרעידו את האדמה תחת רגליהם של תושבי ישראל, על אחת כמה וכמה תחת הורים המגנים על תינוקם במציאות הקשה אליה נולד, כאשר נאבק הוא על חייו כתינוק שנולד פג. המאבק הוא כפול ומכופל, ואותו אני מלווה שנים רבות לצידם של הורים בשיתוף פעולה עם עמותת לה"ב וארגון הניאוטולוגיה. בדרכנו, זכינו להצלחות רבות ביניהן סיוע בהארכת חופשת הלידה בתשלום של ההורים עקב אשפוז הילוד, מודל הכוכבים המתמרץ פגיות ובתי חולים המשקיעים בהם, אשר את פירות הצלחת המודל ניתן לקטוף כבר היום, אך באותה נשימה, עוד עבודה קשה לפנינו, כדי להבטיח את עתידו של דור הנולד טרם זמנו ונאבק על חייו. כולנו חיים את מציאות המאבק, תזכורות לכך אנחנו מקבלים באופן כמעט שיטתי. כפי שאנו רוצים להגשים את זכות החיים הבסיסית שזו הזכות לחיים בביטחון, כך אנו חבים לעגן בחוק מיגון לתינוקות המאושפזים בפגיות, במיוחד באזורים בעוטף עזה וביישובי הצפון , על מנת שיוכלו להתפתח ולהתחזק בהגנתנו על פי חובתנו האתית והמוסרית.".

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום:

"פורום הפגים קורא למדינת ישראל להמשיך ולתמוך בפגיות באמצעות הקצאה תקציבית ייעודית (מודל התמריצים), לצורך המשך שיפור השירות והטיפול בפגיות ולהקטנת הפערים בתחלואה ותמותה של פגים בישראל בהשוואה למדינות המערב. בנוסף, יש צורך דחוף שהמדינה תקצה חצי מיליארד ₪ למיגון הפגיות ותפעיל את בנק חלב האם, אשר ימנע עשרות מקרי תחלואה ותמותה של פגים מדי שנה".

רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל):

"יש להמשיך ולדאוג לפגים בישראל ולקדם את איכות חייהם. העמותה לא תשב בחיבוק ידיים. המצב עם בנק חלב אם הוא אבסורדי. יש כבר תקציב מיועד להקמת הבנק בניהול מד"א, ויש כבר חלב אם שמחכה בבנק שיכול להציל פגים, אבל משרד הבריאות עדיין לא פרסם נוהל רשמי לשימוש בחלב אם והכול מתעכב. העמותה תמשיך לפעול למען קידום בנק חלב אם, אשר יאפשר פיקוח ובקרה קפדניים על תרומות החלב, החיוניים להתפתחות הפגים".

הממצאים הבולטים העולים השנה מן הדו"ח:

הפגים בפגיות אינם מוגנים

עד כה טרם נבנו בישראל פגיות חדשות על פי הסטנדרטים הנדרשים בעולם המערבי ורק 9 מתוך 26 הפגיות בישראל הינן ממוגנות. למרות התראות הפורום וסכנת ירי הטילים המתמשכת, עדיין לא גובשה תכנית לאומית רב שנתית במשרד הבריאות ולא הוקצו תקציבים למיגון ובינוי הפגיות. התקציב ל למיגון ובינוי פגייה נאמד בכ-30 מיליון שקל לפגייה, מכאן, שמיגון 15 הפגיות מחייב הקצאה של כחצי מיליארד ש"ח וקביעת תכנית למיגונן תוך 5 שנים לכל היותר.

תמותת פגים

שיעור התמותה של פגים במשקל לידה נמוך מאד הוא 14.1%. שיעור התמותה של הפגים בישראל בשבועות מוקדמים ובמשקלים נמוכים מאוד גבוה מהשיעור במדינות המערב (למשל, פי 30%-50% מקנדה ופי 3-5 מאשר ביפן).יש לפעול להוריד את שיעור התמותה ולצמצם את הפער בתמותת פגים בהשוואה למדינות המערב באמצעות שיפור התשתיות של כח האדם (רופאים ואחיות), התשתיות (בינוי ומיגון הפגיות )  והציוד ובהמשך הכשרת הצוותים לעבוד בסטנדרטים של בטיחות (מניעת זיהומים ומניעת דימומים מוחיים).  הפורום מודה למשרד הבריאות על הקצאת משאבים לתמרוץ הפגיות במסגרת מבחני תמיכה וקורא למשרד הבריאות להמשיך בהקצאת המשאבים גם בשנים הבאות.

מחסור קריטי של רופאים במערך הפגיות ובמחלקות הילודים

עקב העדר תקינת רופאי ילדים לטיפול בתינוקות הבריאים, נאלצים הרופאים בפגיות לבדוק, לטפל ולשחרר גם את  היילודים הבריאים. כ- 180,000 תינוקות בשנה. משימה זו, באה על חשבון זמינותם  של הניאונטולוגים לילודים המאושפזים בפגיות. יש לתקנן ולאייש לאלתר רופאי ילדים לטיפול בילודים הבשלים והבריאים.

בנק חלב אם

נק חלב-האם הארצי שהוקם, בשעה טובה, על בסיס התשתיות של מד"א בירושלים, נאספו עשרות ליטרים של תרומות חלב-אם  אך לא ניתן להשתמש  בהם כיון שעדיין לא  אושר החוזה להפעלת בנק חלב האם בין משרד הבריאות למד"א. בחלב זה היה ניתן למנוע עשרות מקרים של תחלואה ותמותה ממחלת המעי הנמקי בפגים.

ירידה בשיעור זיהומים נרכשים בפגיות

הודות לתוכנית הלאומית "לגעת באפס" שיזם האיגוד הנאונטולוגי בשיתוף הושגה ירידה של למעלה מ- 50% בשיעור הזיהומים במהלך שלוש השנים האחרונות. למרות ירידה מבורכת זו, שיעור הזיהומים הנרכשים, בדגש על זיהומים מעירוי מרכזי, עדין גבוהים פי 2-3 מהמקובל בעולם המערבי. כך למשל שיעור הזיהומים מעירוי מרכזי / צנתר בעולם המערבי עומד על 0.5-1 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז, פי 3 פחות מאשר בארץ. יש להמשיך במיזם שיפור האיכות ולהקצות את המשאבים הנדרשים להדרכת הצוותים בטיפול בטיחותי ובהצטיידות מתאימה.

מקצוע במצוקה

מקצוע הניאונטלוגיה עדיין סובל ממחסור חמור ברופאים,  חסרים כ-60 רופאים. הסיבות לכך הן העדר פרקטיקה במקצוע בקהילה ושחיקה ועומס כוננויות ותורנוית. לכן, יש להמשיך ולהכיר במקצוע זה כמקצוע במצוקה ולתמרץ כלכלית רופאים להתמחות ולעסוק ברפואת הפגים.

מעקב וטיפול בפג בקהילה

תקנת משרד הבריאות לקופות החולים בנושא המעקב הטיפול בפגים בקופות החולים בקהילה (מנובמבר 2013) עדיין לא מיושמות כפי שנדרש, חסרים בקהילה אנשי מקצוע בתחומי הפיזיוטרפיה ההתפתחותית, ריפו בעיסוק ותזונה, ו התורים עדיין ארוכים וחלק מהמעקבים הנדרשים אינם מיושמים בפועל. האיחור במתן טיפול לפגים עלול לגרום לפיגור התפתחותי בלתי הפיך ולעלויות משמעותיות, שהיה ניתן לחסוך בהן, לו היה ניתן הטיפול המיטבי במועד. הפורום למען הפגים בישראל קורא לקופות החולים לממש את אחריותם לאיכות חייהם של הפגים שהשתחררו לקהילה ולמשרד הבריאות לפקח על הביצוע.

הפוסט דו"ח מצב הפגים לשנת 2019 הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

הפוסט מחדל מיגון הפגיות נמשך- רק 9 מתוך 26 פגיות בישראל ממוגנות! הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

הפוסט יום הפג בפגיות הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים על מנת לשפר את מצבן הקשה של הפגיות בישראל, אך היעדים הדרושים טרם הושגו. בישראל קיימות  27 פגיות הפזורות בבתי החולים השונים ברחבי הארץ.

מיותר לציין את חשיבות התשתיות הראויות בפגיות לבריאותם והתפתחותם התקינה של הפגים ולרווחתם של משפחותיהם.

בפגיות רבות  ברחבי הארץ קיים מחסור חמור בציוד בסיסי כגון, משאבות חלב אם, כורסאות הנקה, בגדים, מוצצים ועוד. מעבר לכך, פגיות רבות דורשות שיפוץ ושיפור נראות פניי הפגייה / חדרי שאיבה / חדרי הורים באופן מיידי.

אנו בעמותת לה"ב – למען הפגים בישראל נרתמים לעזרתן של הפגיות גם בנושא חשוב זה

לאחר בדיקה יסודית בפגיות ברחבי הארץ נראה כי ישנם חוסרים משמעותיים וצרכים של הציוד הנ"ל:

• כורסאות הנקה
• כיסאות להורים
• ציוד לחדרי הורים כמו: תמי 4, מקרר, פינות ישיבה, מיקרו
• צבע ושיפור נראות של חדרי הורים
• משאבות חלב
• בגדים מותאמים לפגים
• פרגודים

נשמח לתרומות של הציוד או תרומות כספיות לסיוע בפרוייקט זה!

לפרטים נוספים – romi@pagim.net

רוצים לתמוך בפרוייקט? תרמו לעמותת לה"ב

**בשנת 2020 תרמנו 13 משאבות סימפוני לפגיות לרווחת האמהות השואבות הודות לתרומה מקרנות הביטוח הלאומי**

הפוסט פרויקט הצטיידות ושיפוץ פגיות  הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

חזון העמותה

השגת שיפור מתמיד באיכות הטיפול בפגים, כך שיביא לצמצום ההשלכות ארוכות הטווח של פגות על חייהם של הפגים בעתיד.

מטרות העמותה לפעול למען הפגים בישראל בכל רובד המשפיע על חייהם ועל חיי בני משפחתם :

• העלאת מודעות – הסברה והנגשת מידע לבעיות הפגות ומצוקת הפגיות בישראל לרבות הפקת חומרי מידע והדכה ראשוניות לתמיכה ומידע להורה לפג באשפוזו ולקראת שחרורו

• קידום חקיקה הקשורה לזכויותיהם ורווחתם של הפגים 
• תמיכה וסיוע לרווחת הפגים ומשפחותיהם – הפעלת אתר אינטרנט, קבוצת תמיכה במדיות השונות, קו חם הפעיל 24/7 למענה על שאלות וצורכי ההורים והמשפחות וכן סיוע מול הגורמים הממסדיים וטיפול בבעיות פרטניות

מטרות הפרוייקט

• להעלות מודעות ולהנגיש ידע ומידע לכל גורם שמטפל בפגים ומשפחותיהם
• להעניק מענה מיטבי, מקצועי ורציף להורים, לצוותים בפגיות המקומיות ולצוותים בקהילה
• שיפור משמעותי באיכות ורמת הטיפול הניתנים לפגים – משימה החקוקה בליבת חזונה של עמותת לה"ב.

15000 פגים נולדים בישראל מדי שנה, כ- 10% מכלל הילודים

רקע וצרכים

העובדות הסוציאליות ו/או הפסיכולוגיות בפגיות ברחבי הארץ מלוות הורים הנמצאים במצב פגיע מבחינה פיזית, רפואית, רגשית, מנטלית ו/או כלכלית, היות והם מתמודדים עם הורות (לעתים לראשונה) סביב מצבי משבר, טראומה וחולי. לא בכדי, לידת פגים משמעותה טיפול ביילודים עם מומים, תסמונות או עיכובים התפתחותיים. במצב משברי זה, מהוות העובדות הסוציאליות את קו ההגנה הראשון במתן טיפול ותמיכה רגשית.

העומסים הרבים בפגיות לא מאפשרים להגיע לכל ההורים לפגים, ויש שישתחררו מהפגיה מבלי שפגשו עו"סית או פסיכולוגית אפילו פעם אחת.

בנוסף, למרבה הצער, כיום כמעט ולא מתאפשר המשך ליווי רגשי עבור הורים לאחר השחרור מהפגייה או להבדיל, לאחר פטירה.

ההורים נותרים תלושים, בודדים, מבולבלים ופעמים רבות חסרי אונים במעבר הביתה – לא כל שכן במקרה של אובדן.

הפתרון של העמותה: החיבוק של לה"ב – מעטפת תמיכה הכוללת:  

1. ליווי צמוד של ההורים בקבוצות האזוריות, תמיכה שוטפת, מענה על שאלות, טיפול בבעיות פרטניות וסיוע בניהול התיק הרפואי
2. תמיכה ועיבוד חווית הלידה באופן אישי ו/או קבוצתי.
3. הדרכות, הרצאות וליווי הצוותים המקצועיים בבתי החולים (הריון בסיכון, יולדות, פגיה) ובקהילה (אחיות טיפות חלב, צוותי התפתחות הילד, רופאי ילדים ועוד)

אוכלוסיית היעד של הפרוייקט:

• הריוניות בסיכון – נשים בהריון, שיש חשש שילדו מוקדם, פונות אלינו לתמיכה וסיוע.

• הורים לפגים – לרוב הורים צעירים בהורות ראשונה או הורות שמאתגרת עוד יותר אם יש ילדים בוגרים בבית.

• צוותי פגיה – אמנם מכירים מקרוב את עולם הפגות, אך תחת עומסים בלתי רגילים ושחיקה, נרצה לתווך להם באופן קבוע את קשיי המשפחות וכמה חשוב לשמר אמפתיה ורגישות

• צוותי קופות חולים וטיפות חלב – לא תמיד מכירים את הצרכים הייחודיים של פגים והוריהם, וירוויחו רבות מהנגשת המידע וכלים לסייע למשפחות
• מכוני התפתחות הילד – מכירים היטב את צרכי המשפחות והפגים, אך בעומסים בלתי רגילים באופן כללי וגם יכולים להרוויח לא מעט ממעורבות של גורמים מקצועיים נוספים בתמונה

ליווי העמותה ישפר את איכות ורמת הטיפול בפגים ומשפחותיהם ע"י:

1. הבנת צרכי המשפחות הייחודיים החל מטרום לידה, דרך הפגיה ועד גילאי בית הספר ואף הלאה
2. גילוי רגישות ואמפתיה למצב הייחודי וקבלת תמונה כוללת של חווית הפג/ההורה
3. צמצום תגובות מלחיצות, הפחתת חרדה הורית ושיפור הקשר הורה-ילד
4. העלאת המודעות לזכויות ולכל המעקבים הנדרשים לפגים למניעת עיכובים התפתחותיים ו/או התערבות מוקדמת ביותר כשעולים כאלה

כיום הפרוייקט מבוצע באופן מצומצם והתנדבותי.

מזמינות אתכם לקחת חלק ולהיות שותפים שלנו בשינוי משמעותי עבור כל פג וכל משפחה בישראל

לפרטים נוספים – romi@pagim.net

רוצים לתמוך בפרוייקט? תרמו לעמותת לה"ב

הפוסט החיבוק של לה"ב – 360 מעלות של אהבה, תמיכה, ליווי והדרכה הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

חברת הכנסת מיכל שיר, הליכוד:

״אני שמחה להוביל דווקא בשנה מאתגרת זו את יום הפג בכנסת ולהירתם למען קידום נושא הפגות ושיפור בריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם. אין ספק, שלקורונה ישנן השלכות גם על הטיפול בפגים ולכן אפעל לתת מענה ראוי ומיטבי לצרכים המיוחדים של הפגים בישראל, ובמיוחד בעת הזו״.

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום: 

"מאז הופעת הקורונה בישראל נולדו למעלה מ-700 ילודים לאימהות שנדבקו בקורונה. לשמחתנו, כל הילודים היו ללא תסמינים למחלת הקורונה. זאת כיון שנמצא כי הנגיף לא עובר מהאם לעובר דרך השליה. לעומת זאת, היו מקרים רבים שהתינוקות, הופרדו מאימותיהן מיד לאחר הלידה לתקופה ממושכת. כמו כן, חלק גדול מילודים אלו לא קיבלו חלב-אם, זאת, למרות שנגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם של אימהות מאומתות לקורונה. בעקבות הקורונה, הוטלו גם מגבלות על נוכחות הורים בפגיות עם תינוקיהם, תופעה שגרמה לצמצום משך המגע עור לעור עם הפגים, החיוני להתפתחותם התקינה".

עוד הוא מוסיף:  "אנו קוראים למשרד הבריאות להשקיע בהקמת פגיות עם חדרים נפרדים לפגים, כמומלץ בעולם המערבי, ובהקמת מחלקות המאפשרות לאם ולילוד לשהות יחד (מחלקות ביות) כדי לצמצם את הנזק הנגרם כתוצאה מהפרדת ההורים מהתינוקות שלהם. בהזדמנות זאת, אנו מברכים על הקמת בנק חלב-האם הראשון בישראל וקוראים למשרד הבריאות להשלים את ההליך להקצאת התקציב הנדרש לרכישת חלב האם מהבנק ולמנוע בכך את סגירתו".

רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל): 

"משבר הקורונה העצים מאד את המצוקה הנפשית והחרדה של ההורים לפגים. בתקופה האחרונה, העמותה עדה לעלייה של 50% ויותר בפניות לקבלת סיוע ותמיכה נפשית בכל הקשור להשפעות של משבר הקורונה על נוכחות הורים בפגיות, הפרדה בין האימהות והפגים לתקופה ממושכת, ומענה לא מספק לצרכי האימהות והפגים בתקופה זו, גם בנושא חלב האם וגם בנושא המגע עור לעור, הקריטיים להישרדות הפגים. העמותה מתאימה את המענה בהתאם לפנייה, בתמיכה על ידי מתנדבות העמותה, אימהות לפגים בעצמן או אימהות לפגים ממקצועות הבריאות, פועלת להנגשת תמיכה וטיפולים רגשיים, באמצעות פרויקט מתמחים לתואר שני בעבודה סוציאלית, סבסוד קבוצות תמיכה באמצעות הזום, מציאת מענים מוזלים לפונים וחיבור לטיפולים בקהילה".

מוסיפה רומי: "העמותה פונה למשרד הבריאות בדרישה להשקיע בתשתיות אשר יאפשרו צמצום משמעותי בהשלכות הקורונה על מצבם הנפשי רגשי של ההורים והפגים והן לקופות החולים לאפשר המשך ליווי על ידי עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות הפגיות, כדי לייצר רצף טיפולי עד להטבה משמעותית במצב האימהות או עד מעבר לטיפול ראוי בקהילה. בנוסף, הירידה בשיעורי יילודים הניזונים מחלב אם בתקופת הקורונה, יחד עם היעדר הסדרה רציפה של הפעלת בנק חלב האם, מביאה לסיכון ממשי לחיים הפגים שזקוקים לחלב אם כדי לשרוד, ולמצוקה קשה בקרב אימהות לפגים שמצבם הרפואי מחייב המשך הזנה בחלב אם גם בבית ומוצאות את עצמן בחרדה קיומית לנוכח האיומים על המשך הפעלה רציפה של בנק החלב".

ממצאי הדו"ח העיקריים:

• הידבקות ותחלואה של ילודים ופגים בנגיף הקורונה בישראל –  במהלך 8 חודשים מרץ-אוקטובר 2020 היו כ-700 לידות ליולדות מאומתות מסך כולל של כ-120,000 לידות המהווה כמחצית האחוז מכלל הלידות. טווח הלידות המאומתות נע בין 2% מכלל הלידות במרכזים רפואיים שבערים 'האדומות' ועד ל- 0.2% מכלל הלידות בערים 'הירוקות'. עד כה, לא דווחו מקרים מוכחים של הידבקות ילודים דרך השליה מהאם (בדומה לנתונים שנאספו בעולם), אך דווחו מקרים בודדים של הידבקות ילודים ב- Covid 19 מספר ימים לאחר הלידה. המחלה התבטאה בתסמינים קלים של חום, ישנוניות וחוסר תיאבון שחלפו תוך מספר ימים. על פי הנתונים עד כה, נגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם ולכן אין התווית נגד למתן חלב-אם מאם שנדבקה בנגיף.

• ירידה בשיעורי יילודים הניזונים מחלב אם בתקופת הקורונה–  עקב חרדת הקורונה והעדר תשתיות בגל התחלואה הראשון, הופרדו רוב הילודים מהאימהות שהיו חשודות או מאומתות וכתוצאה מכך, לא קיבלו התינוקות הזנה בחלב-אם, על אף שהנגיף לא עובר בחלב-אם. עם הזמן, נבנו תשתיות שאפשרו לאם לשהות עם התינוק, אך הן אינן מספקות ברוב המרכזים הרפואיים ולמרות שיש עליה בשיעור הילודים לאימהות מאומתות המקבלים חלב-אם, עדיין, שיעור זה נמוך משמעותית (פחות מ-50%) בהשוואה לשיעור הלאומי של ילודים המקבלים חלב-אם במסגרת אשפוזם לאחר הלידה (מעל 70%). הפתרון הנדרש הוא לשפר תשתיות ולהקצות חדרים ייעודיים ליולדות מאומתות שיאפשרו לאם ולילוד לשהות ביחד, תחת פיקוח והדרכה של הצוות הרפואי, במחלקות לאם ולילוד.

• חשש לירידה בהתחסנות פגים לנגיף RSV בתקופת החורף- עבור פגים, נגיף ה RSV מסוכן יותר מנגיף הקורונה. הפגים חשופים לתחלואה מהווירוס  (המכונה גם 'וירוס הפגים') העלול לגרום לתחלואה נשימתית קשה עד כדי אשפוז והנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ואף למוות. לכן, הפגים בישראל הנולדים מתחת לשבוע 35 מקבלים חיסון (סביל) בעונת החורף בשנה הראשונה לחייהם. החיסונים ניתנים במוקדים שקובעות קופות החולים במועדים קבועים. כעת, בשגרת הקורונה, על קופות החולים להיערך ולהציג תכנית שמאתרת תינוקות ו/או הוריהם הנמצאים בבידוד ודואגת לחיסונם (באמצעות ביקורי בית בתנאים ממוגנים או תיאום יזום של מועד חלופי לביצוע החיסון).

• חשיפה והידבקות אנשי צוות במערך המיילדותי ליולדות מאומתות: ב-2 גלי הקורונה האחרונים נחשפו ונדבקו יולדות ואנשי צוות רפואי מיולדות מאומתות ללא תסמינים, שאושפזו במחלקות לאם ולילוד. הפתרון הנדרש הוא לשפר את התשתיות במחלקות כדי לאפשר שהייה של האם והילוד, כולל מלווה קבוע, בחדר אחד וביחד למשך כל תקופת אשפוז וכך להוריד את הסיכון לחשיפת הצוות הרפואי, האימהות ותינוקיהן  ליולדות מאומתות שאינן סימפטומטיות.

• צמצום נוכחות הורים בפגיות:  לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור עם ההורים (שיטת 'קנגרו'). עקב התפשטות הקורונה ובדגש על התחלואה בערים 'האדומות', הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות וכתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לחרדה ותסכול בקרב ההורים. הפתרון המוצע, לטווח הקצר, הוא לאפשר כניסת הורים שאינם חולים תוך הקפדה על עטיית מסכות ושמירת מרחק. לצערנו, יש צפיפות רבה במרבית הפגיות בארץ ולכן הפתרון המוצע אינו מספק.  לכן, יש להאיץ את יישום דרישת האיגוד הישראלי לרפואת ילודים ופגים למיגון ובניית פגיות בהתאם לסטנדרטים המקובלים עם חדרים יחידניים לפג ולהוריו במתכונת הפגיות הקיימות בעולם המערבי.

• עלייה בשיעור שחרורים מוקדמים ממחלקות היילודים-עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות להתאשפז במחלקות הקורונה, הן חותמות על סירוב אשפוז ומשתחררות עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. השחרור המוקדם חושף את התינוקות למעקב וטיפול לקוי בצהבת הילוד ולסכנת התייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש להתבססות הכלכלה בילוד. כמו-כן,  ילודים אלו משוחררים לביתם מבלי לבצע את בדיקות הסקר החיוניות לשלילת מחלות תורשתיות קשות, חרשות ומומי-לב. בחודשי הגל הראשון (מרץ אפריל), היו למעלה מפי 20 מקרים של שחרורים מוקדמים של ילודים בהשוואה לחודשים שקדמו להם. הפתרון המוצע הוא להקצות חדרים ייעודים ובטיחותיים לטיפול ביולדת המאומתת ובילוד שלה במסגרת המערך המיילדותי ולא במחלקות הקורונה.

• עלייה במצוקה נפשית של הורים – הקורונה העצימה חרדות של הורים לפגים, וכמות הפניות לתמיכה וסיוע רגשי עלו לפחות ב-50% ואף יותר. מצבים בהם אם מאומתת לקורונה נאלצת להיפרד מתינוקה למשך זמן ההחלמה, הם טראומה עצומה ויש לכך השפעות על הישרדות הפג ועל מצבה הרגשי של האם.

הבחנו כי אימהות אשר הופרדו מהתינוקות שלהם נוטות לקושי רגשי גדול יותר לא רק בתקופת הפגייה, שם יש צוות טיפולי רחב הכולל עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות, אלא גם במעבר מהפגייה הביתה. מעבר לפתרונות שהוזכרו מעלה, מבחינת תשתיות וברמה האופרטיבית, אנו מציעים פתרון למצב הרגשי של האימהות לצורך זכאות לרצף טיפולי גם לאחר השחרור מהפגייה, באמצעות טופס 17, על מנת לזהות מצבים בהם קיים קושי רגשי, דיכאון וחרדה, ולתמוך בהן למשך תקופה עד לשיפור המצב או עד למעבר להמשך טיפול בקהילה, כך שלא יישארו לבד עם המצוקה והקושי.

• בנק חלב אם– פורום הפגים מברך על פתיחת בנק חלב-אם הראשון בישראל בחודש אוגוסט השנה בפיקוח משרד הבריאות ובניהול מד"א הממוקם בירושלים. נושא תמחור החלב נמצא עדיין במו"מ בין משרד הבריאות ומד"א וכתוצאה מכך, חלק מהפגים טרם זוכים לקבל תרומת חלב-אם. הפורום דורש מכל הצדדים לחדול מהשימוש בפגים בישראל 'כבני ערובה' לצורך קידום המו"מ.

בקשת האיגוד להכניס את תרומת חלב-אם באמצעות בנק חלב-אם לסל הבריאות הטכנולוגי, נדחתה ע"י משרד הבריאות. הפורום מבקש לזרז את המו"מ ולמצוא מקורות למימון תרומת חלב-אם באמצעות בנק חלב-אם. תזונה בחלב-אם מונעת תחלואה עם אשפוז ממושך ואף תמותה של עשרות פגים בשנה ממחלת המעי הנמקי (NEC). יש לציין שחלב-האם מיועד בעיקר לפגים, אך ניתן גם במקרי חמלה מיוחדים, לילודים בשלים.

• פיתוח מסד נתונים עדכני שישקף בזמן אמת נתונים שקשורים בטיפול בפגים- ההתמודדות עם נגיף הקורונה הביאה את משרד הבריאות לפתח לוח-בקרה (dashboard) כדי לקבל בזמן אמת נתונים שיאפשרו לאנשי המקצוע ולקובעי המדיניות קבלת החלטות/התערבויות על בסיס נתונים מהימנים ועדכניים. נכון לעכשיו, מערך איסוף נתוני התחלואה והטיפול בפגים הוא חלקי ואיטי ולא מאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית ומלאה לצורך ביצוע התערבות  מבוססת, מושכלת ונחוצה לשיפור הטיפול בפגים בישראל. הפתרון המוצע הוא לשדרג את מסד הנתונים של המערך הפרינטאלי (יולדות ופגים) בדומה לקיים במספר מדינות בעולם לצורך גיבוש מיזמים לשיפור איכות הטיפול בפגים בישראל. האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה גיבש תוכנית כולל תקציב משוער לפיתוח לוח הבקרה.

• שיפור זמינות רופא בכיר לטיפול בפגים : מערך רופאי הילודים החסר בארץ  (ישנם בפועל כ 120 רופאים מתוך 180 רופאים נדרשים), לא מאפשר כיסוי 24/7 של רופא בכיר בתוך בתי החולים. הרופאים הבכירים מוזעקים מביתם ככוננים (עליהם להגיע תוך חצי שעה על פי הנוהל), אך לעיתים, הם מגיעים אחרי שהפג או הילוד בסיכון, כבר נולד. פגים וילודים לא יציבים מחייבים זמינות מיידית של רופא בכיר (בדומה לרופא מיילד בכיר הנמצא 24/7 בבית החולים). הפתרון המוצע הוא לעודד, באמצעות תמריץ, רופאים בכירים לבצע את הכוננות מתוך בית החולים (ולא מהבית) באמצעות תמרוץ שיכפיל את ערך הכוננות שלהם. האיגוד הישראלי פיתח מודל המתקצב את התמריץ בכ -6 מיליון ש"ח לשנה. תמרוץ הרופאים הכוננים לנוכחות בבית החולים תצמצם את התמותה והתחלואה של הפגים בדגש על פגים במשקלי לידה מתחת ל-1 ק"ג. בפגים אלו, שיעורי התמותה והתחלואה הקשה הם, עדיין, למעלה מפי-2 בהשוואה למדינות מפותחות.

הפוסט פגים בצל הקורונה: כיצד נשמור על הפגים שלנו בימי המגפה? הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

את יום הפג לשנת תשפ"א בישראל החלטנו להקדיש לדיון באתגרים ופתרונות הקשורים בהתמודדות עם ההשפעות של הקורונה על הטיפול בילודים ופגים בישראל. 

להלן הנושאים:

1. עדכון נתוני הידבקות ותחלואה של ילודים ופגים בנגיף הקורונה בישראל – במהלך 7 חודשים מרץ-ספטמבר 2029 היו כ-550 לידות ליולדות מאומתות מסך כולל של כ-100,000 לידות המהווה כמחצית האחוז מכלל הלידות. טווח הלידות המאומתות נע בין 2% מכלל הלידות במרכזים רפואיים שבערים 'האדומות' ועד ל- 0.2% מכלל הלידות בערים הירוקות.

עד כה לא דווחו מקרים מוכחים של הידבקות ילודים דרך השליה מהאם (בדומה לנתונים שנאספו בעולם). אך כן דווחו מקרים בודדים של הידבקות ילודים ב-  Covid 19 מספר ימים לאחר הלידה. המחלה התבטאה בתסמינים קלים של חום, ישנוניות וחוסר תיאבון שחלפו תוך מספר ימים. על פי הנתונים עד כה, נגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם ולכן אין התווית נגד למתן חלב-אם מאם שנדבקה. 

היערכות מדינת  ישראל לטיפול ביולדת, בילוד ובפג בצל הקורונה: משרד הבריאות פרסם הנחיות לטיפול ביולדות וילודים במסגרת הנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף קורונה: נספח 19 -הריון, לידה והנקה, המתעדכן מעת לעת. כמו כן פורסמו נהלים משלימים מטעם המחלקה לאם ולילד של משרד הבריאות  וכן פורסמו הנחיות מקצועיות מטעם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה והחברה לרפואת האם והעובר בחסות ההסתדרות הרפואית לישראל.

1. השפעת ההיערכות להתמודדות עם נגיף הקורונה על הטיפול בילודים ופגים בישראל- בעוד שכאמור לעיל, אין עדות ל'תחלואה ישירה' של ילודים ופגים בארץ מנגיף הקורונה, הרי שיש סיכון ממשי ל'תחלואה עקיפה' משמעותית עקב הפגיעה בטיפול בילודים ובפגים בתחומים הבאים:
   • אי מתן חלב-אם: עקב החרדה והעדר תשתיות בגל התחלואה הראשון, הופרדו רוב הילודים מהאימהות שהיו חשודות או מאומתות וכתוצאה מכך, לא קיבלו התינוקות חלב-אם. זאת, אף שכאמור לעיל, הנגיף לא עובר בחלב-אם. עם הזמן, נבנו תשתיות שאיפשרו לאם לשהות עם התינוק, אך הן אינן מספקות ברוב המרכזים הרפואיים ולמרות שיש עליה בשיעור הילודים לאימהות מאומתות המקבלים חלב-אם, עדיין, שיעור זה נמוך משמעותית (פחות מ-50%) בהשוואה לשיעור הלאומי של ילודים המקבלים חלב-אם במסגרת אשפוזם לאחר הלידה (מעל 70%). הפתרון המוצע הוא לשפר תשתיות ולהקצות חדרים ייעודיים ליולדות מאומתות שיאפשרו לאם ולילוד לשהות ביחד תחת פיקוח והדרכה של הצוות הרפואי במחלקות לאם ולילוד.
   • שחרור מוקדם של ילודים: עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות להתאשפז במחלקות הקורונה, הן חותמות על סירוב אישפוז ומשתחררות עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. השחרור המוקדם חושף את התינוקות לסיכון יתר לחלות בצהבת הילוד ולהתייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש. ילודים אלו משוחררים לביתם מבלי לבצע את בדיקות הסקר החיוניות לשלילת מחלות תורשתיות קשות, לשלילת חרשות ומומי-לב. בחודשים מרץ אפריל היו למעלה מפי 20 מקרים של שחרור מוקדם של הילודים בהשוואה לחודשים שקדמו להם. הפתרון המוצע הוא להקצות חדרים ייעודים ובטיחותיים לטיפול ביולדת ובילוד במסגרת המערך המיילדותי ולא במחלקות הקורונה.
   • מניעת נוכחות הורים בפגיות:  לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור ('קנגרו') עם ההורים. כתוצאה מהתפשטות הקורונה ובדגש על הערים האדומות, הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות וכתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לחרדה ותסכול בקרב ההורים. הפתרון המוצע לטווח הקצר הוא לאפשר כניסת הורים שאינם חולים או חשודים תוך הקפדה על עטיית מסכות ושמירת מרחק. לצערנו, יש צפיפות רבה ברוב הפגיות ולכן הפתרון הנכון הוא להאיץ את מימוש דרישת האיגוד הישראלי לרפואת ילודים ופגים למיגון ובניית פגיות בהתאם לסטנדרטים המקובלים עם חדרים יחידניים לפג ולהורה  במתכונת הפגיות הקיימות בעולם המערבי.
   • הידבקות וחשיפת אנשי צוות במערך המיילדותי ליולדות מאומתות: עקב מקרים של יולדות מאומתות ללא תסמינים, נחשפו אליהן יולדות אחרות ותינוקיהן כמו גם אנשי צוות שנדבקו או נשלחו לבידוד. הפתרון המוצע הוא לשפר את התשתיות כדי לאפשר ביות – היינו שהייה של האם והילוד, כולל מלווה קבוע, בחדר אחד וביחד לאורך כל תקופת האשפוז. הביות מבוסס על עידוד האם, תחת הדרכה, לטפל בתינוק בעצמה ו/או בעזרת מלווה קבוע וכך הביות להוריד את ההזדמנויות לחשיפת האם והתינוק לצוות הרפואי ו/או לאימהות ותינוקות המאושפזות במחלקה.
   • היערכות למתן חיסון כנגד 'וירוס הפגים' בעונת החורף הקרובה –  הפגים חשופים לתחלואה מוירוס ה- RSV  (המכונה גם וירוס הפגים) העלול לגרום בשנה הראשונה לתחלואה נשימתית קשה עד כדי אשפוז והנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ואף למוות. לכן, הפגים בישראל שנולדו מתחת לשבוע 35 מקבלים חיסון (סביל) למניעת הידבקות בוירוס הפגים בעונת החורף שבשנה הראשונה לחייהם. החיסונים, שאינם זולים, ניתנים במוקדים שקובעות קופות החולים במועדים קבועים. על קופות החולים להיערך ולהציג תכנית שמאתרת תינוקות ו/או הוריהם הנמצאים בבידוד ודואגת לחיסונם (באמצעות ביקור בית בתנאים ממוגנים או תיאום יזום של מועד חלופי).
   • טיפול באימהות עם ביטויי חרדה ודיכאון – בהמשך לנאמר מעלה על מניעת נוכחות הורים בפגיות, מאז פרוץ הקורונה מגיעות אל העמותה פניות רבות בבקשה לסיוע רגשי. כמות הפניות עלו לפחות ב-50% ואף יותר. מצבים בהם אם מאומתת לקורונה נאלצת להיפרד מתינוקה למשך זמן ההחלמה, הם טראומה עצומה ויש לכך השפעות על הישרדות הפג ועל מצבה הרגשי של האם.

הבחנו כי אמהות אשר הופרדו מהתינוקות שלהם נוטות לקושי רגשי גדול יותר לא רק בתקופת הפגיה, שם יש צוות טיפלי רחב הכולל עו"סיות ופסיכולוגיות, אלא גם במעבר מהפגיה הביתה.

מעבר לפתרונות שהוזכרו מעלה, מבחינת תשתיות וברמה האופרטיבית, אנו מציעים פתרון למצב הרגשי של האמהות באמצעות זכאות לרצף טיפולי גם לאחר השחרור מהפגיה. אנו מציעים כי האמהות ימשיכו להיות בקשר עם העו"סיות או הפסיכולוגיות גם לאחר השחרור מהפגיות, באמצעות טופס 17, על מנת לזהות מצבים בהם קיים קושי רגשי, דיכאון וחרדה, ולתמוך בהן למשך תקופה עד לשיפור או עד למעבר להמשך טיפול בקהילה, כך שלא יישארו בוואקום ולבד.

1. פיתוח ושימוש בלוח-בקרה (dashboard)  לפגיות – ההתמודדות עם נגיף הקורונה אלצה את משרד הבריאות לפתח לוח-בקרה (dashboard) כדי לקבל בזמן אמת נתונים שיאפשרו לאנשי המקצוע ולקובעי המדיניות קבלת החלטות/התערבויות על בסיס נתונים מהימנים ועדכניים. נכון לעכשיו, מערך איסוף נתוני התחלואה והטיפול בפגים הוא חלקי ואטי ולא מאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית ומלאה לצורך ביצוע התערבות מבוססת, מושכלת ונחוצה לשיפור הטיפול בפגים בישראל. הפתרון המוצע הוא לשדרג את  מסד הנתונים של המערך הפרינטאלי (יולדות ופגים) בדומה לקיים במספר מדינות מפותחות לצורך גיבוש מיזמים לשיפור איכות הטיפול בפגים בישראל ובדגש על הפגים הקטנים מאד שאצלם התמותה והתחלואה מדימומים תוך מוחיים היא פי 2 ויותר בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה גיבש תוכנית כולל תקציב משוער לפיתוח לוח הבקרה.
2. בנק חלב-אם בישראל: פורום הפגים מברך על פתיחת בנק חלב-אם הראשון בישראל  בפיקוח משרד הבריאות ובניהול מד"א הממוקם במד"א ירושלים. הבנק משרת את כל הפגים בארץ שלאימהות שלהם אין מספיק חלב-אם או שקיימת התווית נגד רפואית לשימוש בחלב שלהן. הבנק נפתח באוגוסט השנה. נושא תמחור החלב נמצא עדיין במו"מ בין משרד הבריאות ומד"א. כמו כן, בקשת האיגוד להכניס את תרומת חלב-אם באמצעות בנק חלב-אם לסל הטכנולוגי – נדחתה ע"י הוועדה מטעם משרד הבריאות המכינה את הבקשות לסל. הפורום מבקש לזרז את המו"מ ולמצוא מקורות למימון תרומת חלב-אם באמצעות בנק חלב-אם. תזונה בחלב-אם מונעת תחלואה עם אשפוז ממושך ואף תמותה של עשרות פגים בשנה ממחלת המעי הנמקי (NEC). יש לציין שחלב האם מיועד בעיקר לפגים, אך ניתן גם,  במקרי חמלה מיוחדים, לילודים בשלים.
3. שיפור זמינות רופא בכיר לטיפול בפגים 24/7: מערך רופאי הילודים החסר  כ-120 מתוך 180 רופאים נדרשים, לא מאפשר כיסוי 24/7 של רופא בכיר בתוך בתי החולים. הרופאים הבכירים מוזעקים מהבית ככוננים (עליהם להגיע תוך חצי שעה על פי הנוהל), אך לעיתים, הם מגיעים אחרי שהפג או הילוד בסיכון, כבר נולד. פגים וילודים לא יציבים מחייבים זמינות מידית של רופא בכיר (בדומה לרופא מיילד בכיר הנמצא 24/7 בבית החולים). הפתרון המוצע הוא לעודד רופאים בכירים לבצע את הכוננות מתוך בית החולים (ולא מהבית) באמצעות תמרוץ שיכפיל את ערך הכוננות שלהם. האיגוד הישראלי פיתח מודל המתקצב את התמריץ בכ -6 מלש"ח לשנה. תמרוץ הרופאים הכוננים לנוכחות בבית החולים תצמצם את התמותה והתחלואה של הפגים בדגש על פגים במשקלי לידה מתחת ל-1 ק"ג. בפגים אלו, שיעורי התמותה והתחלואה הקשה הם, עדיין, למעלה מפי-2 בהשוואה למדינות מפותחות.

דר' שמואל צנגן – יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה (רפואת ילודים ופגים) ומנהל מחלקת ילודים ופגים במרכז הרפואי ברזילי.

רומי שחורי – מנכ"לית עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

הפוסט ילודים ופגים בישראל צל הקורונה הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

https://www.ifatmediasite.com/VT/ItemNew.aspx?ID=9986288

הפוסט ראיון עם שלומית הראל שוורץ, מתנדבת בעמותת לה"ב ועם ד"ר הדר אברמוביץ-יפה, אם לתאומים שנולדו פגים | קשת 12 תכנית הבוקר של "פאולה וליאון" הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

העמותה למען הפגים בישראל, לה"ב, מגייסת בימים אלה תרומות למען המשך אספקת צידניות חלב-אם לפגים. פרויקט הצידניות מתקיים כבר מעל 11 שנים. בכל שנה, העמותה מספקת 15,000 צידניות, ככמות לידות הפגים מדי שנה. 1 מתוך 10 יילודים בישראל, נולד פג. הקמפיין הנוכחי נועד לרכישת 3,000 צידניות.

חלב-אם הינו המזון המתאים ביותר לפגים. חלב-אם מגן על הפגים מפני מחלות זיהומיות, ומפני סיבוכי מערכת עיכול אשר מסכנים, את חייהם. במחלקת הפגייה מתייחסים לחלב-אם כלא פחות מאשר תרופה. ברוב הפגיות במדינת ישראל מתאפשר לאם להביא חלב, אשר נשאב בביתה, כאשר המשפחה מקפידה על תנאי שאיבה ושינוע הולמים. בעמותה מסייעים בתהליך על ידי אספקת צידנית אישית לכל אם.

רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב: "פרויקט צידניות החלב הוא אחד הפרויקטים הוותיקים ביותר של העמותה. בתי, ליה, נולדה פגית בשבוע 29 במשקל 768 גרם. אני עוד זוכרת את הצידנית, שקיבלתי בפגיה לפני 11 שנים, כדי לשנע לה את חלב האם, שהיה הדבר היחיד שיכולתי באמת לעשות בשבילה. חוץ מלהיות שם, לדבר, לחזק, להניח את ידי על כל גופה הקטנטן, לעטוף את ראשה ביד הקטנה שלי ופשוט להאמין, שהיא חזקה מהכול, הגיבורה שלי. בתחילת דרכו של הפרויקט, העמותה הייתה שולחת כמות צידניות לפגיות, וההורים היו מקבלים לשימוש בזמן הפגייה, ומחזירים אותן בסוף. כחלק משינויים ומחשבה על דרכים נוספות למנוע זיהומים, המטרה הכי חשובה, וכדי להגיע להורים, להישאר איתם, ולהשאיר להם מזכרת קטנה עם אפשרות ליצור קשר עם העמותה, החלטנו להנחות את הפגיות לא לבקש את הצידניות בחזרה, וההורים יכולים להמשיך לעשות בהן שימוש גם בבית. בישראל נולדים מדי שנה כ- 15,000 פגים, וזו פחות או יותר כמות הצידניות, שאנחנו רוכשות בשנה. לצערנו, עדיין לא מצאנו גוף גדול שייקח חסות על הפרויקט, וכל שנה אנו נאלצים לגייס כסף מחדש, כדי להמשיך ולרכוש את הצידניות למען הפגים בישראל וכדי לא לעצור את הפרויקט החשוב הזה".

https://mednews.co.il/maternity/cooler-for-every-baby/

הפוסט צידנית לכל פג | MedNews פורטל בריאות ורפואה הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).

ליה שחורי נולדה לפני 11 שנה, ביום האחרון של מבצע עופרת יצוקה, בשבוע ה–29 להריון, ובמשקל זעיר של 768 גרם. "ילדתי באיכילוב, רחוק מהבית, כי אנחנו תושבי עוטף עזה ואין באזור שלנו פגיות ממוגנות", מספרת אמה, רומי שחורי. "ליה הייתה בסכנת חיים הרבה זמן. היינו בפגייה 110 יום, שבמהלכם היא עברה את כל קשת הבעיות שהפגים הקטנטנים עוברים — הנשמות, זיהומים, נמק של המעי וניתוחים. היא היתה במצב קריטי רוב הזמן. היו כמה פעמים שבהן ביקשו ממני לקרוא מהר לבן זוגי להיפרד ממנה.

"זה היה קשה. זאת ילדה ראשונה שלנו, היא נמצאת במצב רפואי קריטי ויש ספק גדול לגבי ההישרדות שלה. גם טכנית זה קשה מאוד: הייתי בפגייה כל הזמן, אבל לא היה לי מקום לישון בו. בהתחלה נדדנו בין חברים בקרבת בית החולים, ואחר כך מצאו לי פתרון מאולתר בחדר בבית ספר לאחיות כי לא רציתי לחזור הביתה בלעדיה. גרתי בבית החולים במשך כל התקופה הזאת".

החששות הקשים התבדו, למרבה השמחה: כיום ליה היא ילדה חייכנית בת 11. "יש לה "שאריות פגות, כמו הפרעת קשב וריכוז וענייניים של גדילה ולקח זמן עד שאכלה כמו שצריך, אבל היא ממש נס", אומרת שחורי. כיום שחורי מקדישה את זמנה לניהול עמותת להב למען הפגים, כדי לעזור למשפחות אחרות שעוברות את חוויית הפגות. "לידת פג היא הרבה פעמים הלם ומשבר גדול", היא אומרת. "ירידת מים פתאומית תופסת משפחה בהפתעה מוחלטת, אף אחד לא ערוך לזה, ופתאום יש לך ילד בסכנת חיים".

התוכנית נולדה לאחר שבמשרד הבריאות הבינו שהמצב בפגיות לא יכול להימשך. דו"חות מבקר המדינה, כתבות בתקשורת, לחץ מצד הורים לפגים — כולם עסקו בנושא אחד: הרמה הלא מספקת של תפקוד הפגיות בישראל, המחסור החריף בכוח אדם שהוביל לזיהומים, נזקים בלתי הפיכים ותמותה. "בהשוואה של שכיחות הזיהומים הנרכשים והדימומים התוך־מוחיים המשמעותיים, ישראל היתה מאחורי מדינות מערביות אחרות בפער גדול שרק הלך וגדל", אומר ד"ר מולי צנגן, יו"ר איגוד הנאונטולוגים ומנהל פגיית ברזילי באשקלון. "גם שיעורי התמותה היו גבוהים פי שניים עד חמישה בהשוואה למדינות המערב. זה היה מתסכל, והיה ברור שיש צורך להשקיע יותר בפגיות".

"התוכנית הצליחה לשים את הפגיות על סדר היום של ההנהלות שרצו לזכות במוניטין ובכספים, ויצרה באזז חיובי והיענות יותר טובה של ההנהלות לצרכים של הפגיות", אומר ד"ר צנגן. "המודל מאפשר לנו לקדם מדיניות טיפולית עדכנית בפגים. בהדרגה התחלנו להכניס מדדי תהליך ותוצאה ולא רק מדדי תשתית: זיהומים, מתן חלב אם, טיפול תומך, הכשרה, תצפיות ותחקירים".

https://www.themarker.com/news/health/.premium-MAGAZINE-1.8407164

הפוסט המודל המהפכני שהציל את תינוקות הפגייה וישפר את המצב בבתי החולים | דה מרקר הופיע לראשונה ב-לה״ב | העמותה למען הפגים בישראל (ע״ר).