מגיעים הביתה

בבית

כמה חלמתם על הרגע הזה, לקום בבוקר, להישאר בפיג'מה, להתכופף לעריסה ולראות את תינוקכם. סידור החדר, רכישת מוצרי תינוק, קניית בגדים – כל אלו מאחוריכם, ואתם נמצאים במרחק צעד אחד לפני הורות במשרה מלאה. פשוט לקחת אותו בזרועותיכם ולהיות רק אתם, יחד, בבית, בקצב שלכם ובשקט שלכם, בלי צפצופי מוניטורים ואישורים מהאחיות. בבית די מהר מסתבר לכם, שאתם לא הורים "רגילים" כמו הורים לתינוק שנולד במועד. פגים רבים עדיין זקוקים לטיפולים, השגחה ומעקבים שונים ורבים מילדים שנולדו במועד. לרוב אתם נתפסים לסביבתכם כהורים קצת יותר "היסטריים", יותר מודאגים לשלומו ובריאותו, להתפתחותו ולתזונתו. אתם נתונים למגבלות והנחיות שקיבלתם בפגיה ונאלצים להגיע למעקבים רבים יותר. למדו לסנן "רעשים", הקשיבו לאינטואיציה שלכם ולהנחיות שקיבלתם בפגיה. ובכל אופן, אספנו כמה עצות לתקופה הראשונה בבית:

חשיפה לעולם

אחת העצות הראשונות שההורים מקבלים בדרך כלל לפני השחרור מהפגיה, היא לא להיחשף לקהל רב, למקומות סגורים הומי אדם (כגון קניונים), לילדים ולקשישים ובוודאי לא למישהו חולה. למרות רצוננו העז להתנהג כאילו הפגיה היא חלק מן העבר וברגע שהילד השתחרר הוא בדיוק כמו כל ילד אחר, זו עשויה להיות אשליה. הפג נמצא ברמת סיכון גבוהה לבעיות בריאותיות שונות. אל תהססו להסביר זאת לקרובים שירצו לבקר וגם אם נראה לכם שאינם מבינים, עדיף דודה נעלבת למשך שבועיים ולא ילד בטיפול נמרץ.

בהחלט מומלץ, בתלות במזג האוויר, לצאת לטיול, לאוויר הצח, ברחוב או בגינה.

היו ראשונים או אחרונים

בין אם בטיפת חלב ובין אם אצל הרופא הפרטי או בקופת החולים, המבקרים הראשונים או האחרונים נחשפים פחות למטופלים אחרים. בררו מראש אם ניתן להגיע ראשונים. יש לזכור כי אפשרות זו זמינה יותר בטיפת חלב ובמקרים של מפגשים עם רופא הילדים לא תמיד יהיה תור זה פנוי. שוב, כאן המקום לתאם ציפיות עם רופא הילדים, להסביר כמה אתם חרדים לנושא (במיוחד במקרים של פגות קיצונית, משקל נמוך, מחלת ריאה כרונית וכדומה) אל תשכחו שהרופאים מודעים ומבינים את סכנת הזיהומים בפגים, שוחחו עימם והציפו את הנושא. יש רופאים שיהיו זמינים עבורכם טלפונית ויוכלו לחסוך עבורכם ביקור או לפנות זמן מיוחד במקרים בהם הסיטואציה מחייבת או מאפשרת. לא לשכוח – לעיתים יהיו מקרים שאפשרות זו פשוט לא תהיה זמינה, זה מלחיץ, זה יכול לעורר חרדה אך כאשר צריך בדיקת רופא – חייבים להגיע.

תזונה ראשונית

חלב אם הוא המזון הטוב ביותר והמותאם ביותר לצרכיו של התינוק. במידה והאם הצליחה לשאוב ולהניק בפגיה, ההנחה היא כי כך תמשיכו גם בבית. ישנם מקרים לא מעטים, של נשים שלא הצליחו להניק בפגיה, אך ברוגע בביתן, הצליחו להגיע להנקה ואף עם פגים שנולדו במשקלים ובשבועות נמוכים ביותר. לעתים יש צורך בכמה סוגי בקבוקים שונים עד שמגיעים לבקבוק הנוח ביותר עבור הילד, לכן ניתן לברר באילו בקבוק ופטמה השתמשו בפגיה ובהתחלה למצוא תחליפים דומים, אנו ממליצים בשלב הראשון לקנות כמות מעטה של בקבוקים מסוגים שונים וכאשר תאתרו את הבקבוק האהוב על הילד – השתמשו בו. נסו להגיע להסכם כלשהו עם החנות לגבי החזר בקבוקים שלא נעשה בהם שימוש וקבלת זיכוי עבורם. ישנן פגיות שמאפשרות ואף מבקשות הבאת בקבוקים "מהבית" וכך תוכלו להרגיל את התינוק עוד בפגיה לסוג מסוים של בקבוק ולהמשיך בו גם לאחר השחרור. הקפידו להמשיך עם הנחיות הפגיה לגבי תזונה. באם קיבלתם – שילוב בקבוקים עם הנקה, מתן תוסף, או כל הנחייה אחרת. אל תשכחו להמשיך לעקוב ולהתייעץ עם רופא הילדים לגבי כל שינוי בתזונה ובהנחיה, בהתאם לצורך וגדילת התינוק.

מסיבת "שחרור", הודיה, ברית/ה

כהמלצה גורפת, עדיף לא לחשוף את הפג לכמות מרובה של אנשים, לילדים צעירים או לקשישים. כמובן, תלוי מצבו של הפג, גילו וכד'. אולם, הורים רבים מעוניינים בחגיגה על מנת לציין את השחרור, לחגוג ברית/ה, להרגיש "נורמליים"; לנסות לראות את כולם בבת אחת ולא להכניס יותר מידי אנשים בודדים הביתה. התייעצו עם רופאי הפגיה ועם רופא המשפחה בסוגייה זו. לעתים תקבלו עצות סותרות אך כאן הולכת ומתהווה למעשה אחריותכם כהורים. אין יותר רופאים שיחליטו עבורכם. ישנן רק המלצות, ולעתים יהיה עליכם לבחור בין המלצות שונות. זו איננה מלאכה קלה, אך אנו סמוכים ובטוחים כי תגיעו להחלטות הנכונות עבורכם ועבור ילדיכם.

מעקבי טיפת חלב

לקראת השחרור או מייד אחריו, צרו קשר עם טיפת חלב הקרובה למקום מגוריכם (בקופת החולים או בתחנות השייכות למשרד הבריאות). בקשו מאחות טיפת חלב לקבוע לכם תור לשבוע הקרוב. לשם תגיעו בשנים הקרובות כדי לחסן את התינוק ולעקוב אחר גדילתו והתפתחותו. קבעו את התור לשעת הפתיחה או לשעת הסגירה, כדי להימנע מחשיפה של הפג לאנשים ותינוקות אחרים, מחשש להידבקויות במחלות. כחלק מפרויקט ארצי מספר אחיות טיפות החלב עברו הכשרה ייעודית בנושא הפגים, מומלץ לבקש אחות שעברה הכשרה מתאימה באזור מגוריכם.

התפתחות הילד

מה הכוונה ב“מעקב במכון התפתחות הילד“?

מבין ההמלצות הרבות שתקבלו עם השחרור מהפגיה, תופיע גם המלצה זו. ייתכן שכבר במהלך השהות בפגיה פגשתם אנשי מקצוע מתחום התפתחות הילד, כגון פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק, קלינאי תקשורת או דיאטנית. לאחר השחרור צוות מקצועי זה יפגוש אתכם כדי לסייע בקידום התפתחותו של הפג, צמצום פערים ומניעת סיבוכים.

כל תינוק נמצא גם במעקב התפתחותי במסגרת ”טיפת חלב“, אולם מרפאה רב מקצועית מכווננת באופן ייחודי להתפתחות של פגים.

את מי תפגשו במכון להתפתחות הילד?

בשלב הראשון מתבצעת הערכה התפתחותית ע"י רופא נוירו-התפתחותי, אחות ופיזיותרפיסטית. הרופא הוא ראש הצוות ומנחה את המשך המעקב והטיפול. במידת הצורך, בייחוד בפגים במשקל נמוך או עם קשיי אכילה או האכלה, תפגשו גם דיאטנית, בכל שלב שיש צורך בכך. התינוק עובר בדיקה כללית, נוירולוגית והתפתחותית והרופא, וכל איש מקצוע – יאמוד אם יש פער בתפקוד של התינוק מהמצופה מגילו, מהן ההמלצות לצמצום הפער באם קיים, ומהי תדירות המעקבים המומלצת. במקביל ייפגשו ההורים עם עובדת סוציאלית שתעניק מידע על הזכויות המגיעות להורי הפגים ומתן עזרה מבחינת מיצוי זכויות במידת הצורך. בהמשך, ייפגשו ההורים בהתאם לצורך ועל פי החלטת הרופא עם אנשי מקצוע מתחום ריפוי בעיסוק, מתחום הפרעות בתקשורת (קלינאית תקשורת), ופסיכולוגיה התפתחותית.

למה חשוב להגיע למכון התפתחות הילד?

היות שבמכון להתפתחות הילד ישנה התייחסות רב-תחומית ע"י צוות רב מקצועי העובד בשיתוף פעולה הדוק, מומלץ להגיע מוקדם (עד שלושה חודשים מרגע השחרור מהפגיה) על מנת לאפשר איתור בגיל צעיר של בעיות התפתחותיות, טיפול מוקדם בהתאם לצורך והדרכת הורים במגוון נושאים, כגון: מנחים נכונים, מעברים בין מנחים (הרמת התינוק)

ותרגילים ספציפיים המקדמים את הישגיו המוטוריים של התינוק ומשפרים שליטת ראש וגו. על פי הנחיות משרד הבריאות, כל הפגים שנולדו מתחת ל-1500 גרם חייבים בביצוע מעקב במכון להתפתחות הילד. רופאי הפגיה יכולים להמליץ לתינוקות נוספים על מעקב זה, על פי המהלך שעברו באשפוז. לאור הישגים משמעותיים של ההתערבות בגיל הצעיר, כאשר המח נמצא בתהליך של שינויים מהירים, חשוב להדגיש את הסימנים המוקדמים המחשידים ללקות ולקבל את ההמלצות המקצועיות לגבי התערבות של טיפולים התפתחותיים וטיפולים במסגרת הבית.

פגים מזווית ראיה נוירו-התפתחותית

אחד הנושאים המרכזיים שמטריד הורים לפגים הוא ההשלכות של הפגות על ההתפתחות של ילדם. להלן מענה לחלק מן השאלות הנפוצות שעולות מן ההורים בפגיה:

האם פגים מתפתחים כתינוקות רגילים?

התשובה היא "כן ולא". אם מסתכלים על ההתקדמות של רפואת הפגים והיילודים בעשורים האחרונים ניתן לראות שיפור ניכר בטיפול הרפואי התומך במערכת הלבבית, הנשימה והגסטרו-אינטסטינלית (מערכת העיכול). השיפור הכללי בטיפול בפגים הפחית באופן משמעותי את רמת הפגיעה המוחית הגורמת לפגיעות נוירולוגיות קשות, אך עדיין היילודים שנולדו פגים, ובעיקר פגות קיצונית (מתחת לשבוע 32 להריון) – הינם בעלי סיכון לפגיעה מוחית. מאידך קיים שיפור מתמיד בטיפול במערכות השונות, כגון : בהנשמה, שמירה על חום הגוף, טיפול באנמיה ומניעה של צמיחת כלי דם לא תקינים בעין.

מדוע הסיכון לפגיעה התפתחותית הוא יחסית גבוה בפגים ובפרט בפגות קיצונית?

המח של פג ואספקת הדם למח, בדומה לפג עצמו, עדין רחוק מבשלות, במיוחד בפגים שנולדים לפני שבוע 32 להריון או במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם, ולכן – ככל שהלידה מוקדמת יותר ומשקל הלידה נמוך יותר, עולה הסיכון לפגיעה מוחית. גורמים נוספים לפגיעה מוחית בפגיה הם: מחלה נשימתית, זיהומים, חוסר סגירה של הקשר העוברי בין מחזור הדם של הגוף והריאות או בפגיעה במעיים של הפגים. גיל צעיר ומשקל לידה נמוך של הפגים יחד עם הסיבוכים הבריאותיים האופייניים לפגים עלולים לגרום לירידה בזרימת דם, דימומים או פגיעה דלקתית במח הפג. עוצמת הפגיעה במח מועצמת בשל חוסר הבשלות של המח ומעלה באופן משמעותי את רגישותו לפגיעה – כל זאת בשלבים משמעותיים להתפתחות המח. החלק המעודד הוא שלמרות הסיכון הגבוה לפגיעה מוחית, כתוצאה מהשיפור בטיפול בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בפגיעה המוחית שגורמת לפגיעות התפתחותיות קשות.

מהן המשמעויות של הפגיעות המוחיות?

פגיעות מוחיות משמעותיות, ששכיחותן עולה באופן משמעותי בקבוצות הסיכון שהוגדרו לפני כן, כוללות: שיתוק מוחין (5%), פגיעה בראיה (3%) פגיעה שמיעה (3-1%),

לקות שכלית (7%), לקות בתקשורת חברתית כאוטיזם (10-5%) ואפילפסיה (2%) עד לפגיעות קלות יותר (שהן הנפוצות) הכוללות בעיות קואורדינציה, בעיות בעיבוד תחושתי, לקויות שפה וקשיים בתקשורת חברתית ששכיחותן נעה במאמרים שונים בין % 50-20 מהפגים.

הסיכון לפגיעה התפתחותית בפגים שנולדו מעל שבוע 32 להריון – קטן באופן משמעותי (זאת בהנחה שמהלך השהות בפגיה היה ללא סיבוכים). גם פגים אלו עלולים לסבול בשכיחות גבוהה יותר מהסיבוכים הנוירולוגיים הקלים.

מתי רואים את הפגיעה?

הדמיה מוחית ב-US או MRI בפגיה מהווים כלי עזר לזיהוי מוקדם של פגיעה מוחית. יש לזכור שמדובר בניבוי ולמרות שאנחנו יודעים מה הסיכון להתפתחות פגיעה בהקשר לממצא מסוים בהדמיה, תמיד קיים הסיכוי שלא תהיה פגיעה כלל. חשוב לציין שבדיקה נוירולוגית בזמן השהות בפגיה היא מאד מוגבלת ולא רגישה (לצערנו גם לניבוי של התפתחות תקינה), כך שיש לקחת בעירבון מוגבל הערכות של פגיעה התפתחותית על בסיס בדיקה נוירולוגית בלבד. בדיקה התפתחותית יכולה לזהות סיכון אולם רמת הוודאות עולה ככל שהגיל מתקדם.

איך אדע האם התינוק שלי מתפתח היטב?

התפתחות של תינוק שנולד במועד מקבילה להתפתחות של פג לפי גילו המתוקן. ההתפתחות הנוירולוגית יכולה להיות מושפעת מחוסר עליה במשקל של הפג ובעיה נוירולוגית יכולה להשתקף בהיקפי ראש קטנים לגיל. מכאן שמעקב אחר עליה במשקל והיקפי ראש הוא בעל חשיבות גבוהה בפגים. עליה לאורך עקומת הגדילה של היקפי הראש והמשקל היא מאד מעודדת מבחינת ההתפתחות הנוירולוגית, אך מאידך חריגה מן העקומות מעלה את הסיכון לפגיעה התפתחותית. הסיכון הגבוה לפגיעה בשמיעה וראיה אצל פגים מחייב בדיקות בגיל מספר חודשים. רופא עיניים יבדוק את בשלות כלי הדם ברשתית העין . מערכת השמיעה נבדקת ע"י בדיקות BERA/ABR הבודקות את הפעילות העצבית של מערכת השמיעה באופן ישיר ע"י אלקטרודות הרושמות את פעילותה. אין זה המקום לעבור על כל אבני הדרך של התפתחות תינוק אך חשוב לציין מספר "אבני דרך" התפתחותיות (עד גיל שנה וחצי) להם ההורים צריכים לשים לב. נציין שוב כי בדיקה נוירולוגית תקינה לפני שחרור היא מוגבלת ובעיות נוירו-התפתחותיות עלולות להופיע בחודשים הראשונים לחיים:

סביב גיל 3 חודשים מתוקן: התינוק אמור ליצור קשר עין לעקוב ולחייך להוריו, להשמיע קולות המיה וכמו כן הוא אמור להרים ראש בשכיבה על הבטן. חוסר יצירת קשר עין, חוסר יכולת להרים את הראש מהמיטה (היפוטוניה), הטיה של הראש לצד אחד (טורטיקוליס), תנועה של צד אחד יותר מהשני או חוסר תגובה לקולות – מהווים דגלים אדומים.

סביב גיל 6 חודשים מתוקן: רוב התינוקות יתהפכו מבטן לגב ולהיפך, ינועו מצד לצד במיטה, יושיטו יד לחפץ ויעבירו אותו מיד ליד. ימלמלו וינהלו "שיחה" הדדית של השמעת קולות עם ההורים. דגלים אדומים יכללו העלאה של מתח השרירים בעיקר ברגליים (מה שיקשה על ההחתלה) או צד אחד של הגוף (מה שיגרום ל א-סימטריה בתנועות הגוף) וכן חוסר תגובתיות של התינוק לסביבה (הושטת ידיים לחפצים או הפניית גוף או עיניים לאנשים הניגשים אליו), או תינוק שאינו מפיק קולות (תינוק שקט מדי).

סביב גיל 9 חודשים מתוקן: רוב התינוקות יתחילו לזחול ו/או יתיישבו, יכניסו חפצים לקופסא, יעקבו אחר חפץ שנעלם, יתחילו להגיד הברות, יגיבו לשמם ויפתחו אבחנה ברורה בין קרובים לזרים. טווח הרכישה של היכולות הללו הוא רחב ויש להבחין בין עיכוב ברכישה של יכולת זחילה או דילוג על שלב. איחור מוטורי יכול להיות "דגל אדום" בגיל זה אם יש עליה במתח השריר, א-סימטריה בתנועות הגוף ועיכוב ביצירת תקשורת ע"י חיפוש קשר ההורים.

סביב גיל שנה מתוקן: התינוק צפוי למשוך את עצמו לעמידה וללכת לאורך חפצים, צפוי להקיש בקוביות ולנסות להאכיל את עצמו עם כפית. מבחינה שפתית הוא יכול לרכוש מילים ראשונות, להצביע על חפצים שהוא מעוניין בהם ולבקש קשר עם הוריו על מנת לקבל מהם אישור למעשיו או להראות להם דברים חדשים אותם הוא למד. דגלים אדומים חדשים בנוסף לבעיות בתנועה שתוארו קודם לכן הם חוסר הצבעה וחוסר בקשר הדדי עם ההורים.

סביב גיל שנה וחצי מתוקן: התינוק צפוי ללכת, לבנות מגדל בן 3 קוביות, לשרבט על דף, לרכוש אוצר מילים של 50-20 מילים, להכיר מספר איברי גוף וחיות, להבין הוראות פשוטות כ"תביא את הכדור" ולשחק משחק הדדי. דגלים אדומים מהווים חוסר רכישה של מילים וחוסר הדדיות בקשר בין התינוק לסביבה.

מה ההורה יכול לעשות על מנת לקדם התפתחות של התינוק – הפג שלו?

בזמן השהות בפגיה יש חשיבות גבוהה ליצירת קשר של מגע, קול ומראה חזותי של ההורה עם הפג – הכל תלוי מצבו הבריאותי. מגע של גוף אל גוף, דיבור או שירה ויצירת קשר עין, הוכחו בעבודות מחקריות רבות כמשפרות את ההתפתחות של הפגים ואת הקשר בין ההורים לפג. חשוב מאד בזמן השהות בפגיה וגם לאחר השחרור לשמור על אופטימיות באשר להתפתחות הפג בעתיד, זאת גם מכיוון שהניבוי של פגיעה התפתחותית הוא מוגבל אך בעיקר בשל העובדה שאופטימיות תיטיב את הקשר ביניכם לבין הפג.

מהי חשיבות המעקב במכונים להתפתחות הילד ?

אחרי השחרור יש לטפל בפג כבכל תינוק שנולד ולפי המלצות הצוות בפגיה. הורים לפגים שנולדו לפני שבוע 32 להריון, במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם או שקיים חשד לפגיעה מוחית או עיכוב התפתחותי צריכים להתחיל מעקב במכון להתפתחות הילד עד גיל שלושה חודשים (על פי הדחיפות). האבחון הראשוני והמעקבים הנם בעלי חשיבות גבוהה. עבודות רבות הראו שזיהוי מוקדם של בעיה התפתחותית והתערבות מוקדמת הביאו לשיפור ביכולות הפגים בגילאים מאוחרים. העבודה בצוות רב תחומי הוא קריטי למתן טיפול שיענה הן על הצרכים של הפג והן על התמיכה למשפחה במהלך הגידול של ילד שנמצא בסיכון לבעיות התפתחותיות משמעותיות.

לסיכום

פגות ובעיקר פגות קיצונית נושאת בחובה סיכון לעיכוב התפתחותי. ניתן לצמצם פערים ולקדם את ההתפתחות של התינוק הפג. מבחינת ההורים שמירה על אופטימיות יחד עם קבלת המלצות ועבודה משותפת עם אנשי מקצועות התפתחות הילד יסייעו לקדם ולשפר את תפקוד התינוק ומשפחתו.

השתתפו בכתיבת הפרק:

שאלות תשובות.

מובאות בזאת מספר של שאלות ותשובות על מנת לסייע ולתת מענה ראשוני בנושא. נשמח לשמוע הצעות לנושאים נוספים שחשבתם שחסרים באתר.

מתי מסתיימת הפגות?
התשובה לשאלה מתי מסתיימת הפגות אינה פשוטה כלל.
ישנה התבוננות חיצונית קרה הטוענת שלאחר שנה או שנתיים הפגות כבר אינה נלקחת בחשבון. ישנה התבוננות יותר אינדוידואלית המעניקה לילד יותר חופש ופחות הצמדות לסכמות, וכמובן – ישנן משפחות, בין אם ילדים או הורים, אשר אצלם השלכות הפגות אינן חולפות לעולם.
על מנת לעזור לאותם פגים להתמודד עם המציאות העומדת בפניהם אנו מביאים כאן רשימת מוסדות תמיכה ועזרה להמשך חיי הפג. אנו מקווים שעזרנו לכם ככול יכולתנו במהלך שנות הפגות ומאחלים לכם התמודדות קלה ככול האפשר עם העומד לפניכם. דוגמאות לעמותות מסייעות: ניצ”ן, אקי”ם, שק”ל, צעד ראשון, שק”ל, אתגרים….

עד מתי מגיעה לי שעת הנקה?
עובדת במשרה מלאה אשר חוזרת לעבודתה לאחר חופשת הלידה (בתשלום) תהייה זכאית לשעת עבודה אחת פחות ביום עבודה רגיל, למטרות הנקה, עד 4 חודשים לאחר סיום חופשת הלידה בתשלום.
עובדת שיצאה לחופשת לידה ללא תשלום בהמשך לחופשת הלידה בתשלום תקבל שעת הנקה במידה וחזרה לפי תום ארבעת החודשים שלאחר חופשת הלידה וזאת עד לתום ארבעת החודשים.
עובדת שחזרה לעבודתה לאחר תום 4 החודשים הללו לא תהייה זכאית לשעת הנקה

עד מתי אנו יכולים לחסן נגד הרוטה?
החיסון נגד וירוס הרוטה מוגבל בגיל הילוד ועל כן הורים לפגים לעיתים מחמיצים את האפשרות לחסן בו את ילדם עקב עומס טיפולים, בדיקות ומאורעות.
אנו ממליצים לכם לפנות לאחר השחרור לסניף קופת החולים שלכם בבירור עד מתי ניתן לקבל את החיסון בקופת החולים שלכם (ישנם שני סוגי חיסונים ומשרד הבריאות משנה לעיתים את הגדרות הטיפול).

האם אנו זכאים להפניה להתפתחות הילד?
להפניה למרכז להתפתחות הילד זכאים באופן אוטומטי כל פג שנולד מתחת למשקל קילו וחצי (חוזר מנהל רפואה).
במידה והרופא האישי שלכם או אחות טיפת חלב לא הפנו אתכם- פנו ישירות לקופה ובקשו הפנייה. לינק לPDF של החוזר חשוב מאוד לדעת מה מכיל מרכז התפתחות הילד שלכם כיוון שמרכז התפתחות הילד “אמיתי” מכיל מגוון אפשרויות וביניהם- קלינאי תקשורת, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים ועוד.
ישנם מקרים בהם מתבלבלים בין מעקב התפתחותי למעקב רפואי ויש להקפיד על שניהם במידת הצורך.
בנוסף להפניה האוטומטית ישנה הנחיה חד משמעית לתת עדיפות לפגים בתורים במרכזי התפתחות הילד. עקב התורים הארוכים גם כך יצאה לאחרונה הנחיה המקציבה את מכס.
הזמן לפניות השונות ומאפשרת החזר כספי על פנייה פרטית לאחר זמן המתנה מוקצב מראש.

מה עלי לדעת בנושא בדיקת הברה?
בדיקת הברה, הידועה גם כבדיקת A.B.R,  הינה בדיקת הולכת גזע המוח לגירויים קוליים.
על הבדיקה להתבצע כאשר הילד ישן. שני דברים חשובים שעליכם לדעת הם:

1. יש מקומות אשר מרדימים את הילד באמצעות תרופת הרדמה אך ישנם גם מקומות אשר ממתינים לשינה טבעית של הילד.
   לכל אחת מהם יתרונות וחסרונות אך חשוב לדעת אודות האפשרויות שלפניכם לפני ביצוע הבדיקה.
2. ישנה חשיבות גדולה בעת הבדיקה להמצאות נוזלים באוזן, דונג וכדומה.

מה בנוגע למוניטור? איך מגדלים ילד בלעדיו?
זוהי שאלה מאוד אופיינית להורים לפגים.
לאחר ההתרגלות והצמידות למכשירי מוניטור רוב ההורים מרגישים לחץ מסוים לגידול הילד שלא מחובר למוניטורים.
מלבד מקרים בהם הילד שוחרר עם הנחיה ברורה להשכרת מוניטור אין צורך במוניטור מורכב ומה שנכון לכלל הילדים- נכון גם לפג.
למרות כל זאת ומתוך ההבנה למצבם הנפשי של ההורים אנו בהחלט ממליצים על שימוש במוניטור ביתי מהסוג שמשמש את כלל ילדי ישראל.

יש לי בעיה- למי לפנות?
כמובן אלינו- לעמותת לה”ב – למען הפגים בישראל.
ניתן לפנות באמצעות מייל info@pagim.net  או קו חם: 03-9533935
ניתן לפנות אלינו בכל נושא: זכויות, פגיעות, חסרים, צרכים, שאלות, הבהרות, חוקים, תקנות, הצעות וכמובן – הצטרפות ותרומות.