הטיפול ההתפתחותי בפג

מאת: שירי קרטין, פיזיותרפיסטית התפתחותית, בעלת תואר שני בריפוי בעיסוק

מזל טוב! הסתיימה תקופת האשפוז בפגיה ואתם בבית. התפתחות של פג (בעל מערכת ניורולוגית תקינה), דומה מאד לשלבי התפתחות של תינוק שנולד במועד, אך קיימים לה מאפיינים יחודיים. פגים רבים מראים קשיים התפתחותיים אופיינים בשנתיים הראשונות לחייהם. לעיתים הקשיים מלווים אותם לאורך חייהם ולעיתים הם חולפים. הקושי ההתפתחותי נוצר עקב חוסר בשלות של מערכות הגוף וקיימות השפעות של סביבת הפגיה. מבחינה ניורולוגית, קיימים קשיים במערכת החישה (רגישות יתר או תת רגישות של המערכת), תנועה (שינויים במתח/טונוס השרירי), ובמערכות ויסות הגוף (חום-קור, שובע-רעב, שינה- עירות). בנוסף, לחלק מהפגים קיימים קשיי עיכול (רפלוקס וכדומה), וקשיים במערכת הנשימתית שמשפיעים על סיבולת לב-ריאה. כל זאת ועוד, משפיעים על התפתחות הפג.

מחקרים מראים שככל שהפג נולד בשבוע צעיר יותר, הסיכון שלו לפתח קשיים התפתחותיים הינו גדול ותלוי בסיבוכים שקרו בפגיה (כגון דימום מוחי). בנוסף, נמצא במחקרים שגם פג שנולד בשבועות מאוחרים (34 ומעלה), הינו בעל סיכון גבוה לפתח איחור התפתחותי לעומת תינוקות שנולדו במועד. נתון מעודד הוא שמרבית הפגים מצליחים לגשר על הפערים ההתפתחותיים עד גיל שנתיים וחלקם, אף קודם לכן. הקשיים התפתחותיים השכיחים ביותר הינם איחור ברכישת אבני דרך כגון גלגול, זחילה עד הליכה, איחור ברכישת שפה ותקשורת, איחור במשחק וקשיים תחושתיים ורגשיים. בנוסף, קיימים קשיים במעבר לאכילת מוצקים, ולעיתים קיימים קשיים בתהליכי שינה והרדמות. לכל פג קצב ואיפיון התפתחותי משלו. ייתכן שפג אחד יצליח להשלים פערים תנועתיים בצורה מהירה ויאחר בשפה/ משחק ופג אחר להיפך. ישנם פגים שאינם זקוקים כלל לטיפול, אך בכל מקרה מומלץ לפנות לאבחון וטיפול התפתחותי, לפי הצורך. הגורם המקצועי הראשון שפוגש את הפג ומשפחתו, הינו פיזיותרפיסטית התפתחותית. הפיזיותרפיסטית ההתפתחותית הינה בעלת רשיון ממשרד הבריאות לטיפול בפג. הפיזיותרפיסטית תלווה ותדריך בנושאי התפתחות מוטורית, תחושתית, רגשית, שכלית, תפקודי יום יום ואכילה. פגים שנולדו מתחת לשבוע 33 ו/או במשקל לידה נמוך מ- 1500 גר', זכאים למעקב פגים דרך שירותי הבריאות. אם אתם ניגשים לייעוץ פרטי, דירשו לראות תעודות הסמכה ורשיון תקף של משרד הבריאות.

ברוכים הבאים הביתה!

הסביבה הביתית יכולה להוות סביבה מעודדת התפתחות רגשית, תחושתית, ותנועתית עבור הפג. הנה כמה עצות מועילות במעבר הביתה מהפגיה:

חבקו, נשקו, עטפו אותו/אותה בחום ואהבה, וגם במנשא/שמיכת עיטוף/ערסל. המשיכו בתנוחת האיסוף של גופו של הפג/ית בעזרת מגבת/חיתול מגולגל, הנקרא "קן" או "בייגלה". תנוחה זו תעודד מגע, הרגעה ותנוחת כיפוף עוברית מבחינה פיזיולוגית (חשובה למערכת השרירית). מבחינה בטיחותית, מומלץ לשים את ה"קן" מתחת לסדין המיטה.

משחק מתאים לגיל: דברו ושירו לו/לה. בחודשים הראשונים, ההורה הוא ה"צעצוע" המעניין ביותר. מגיל חודשיים מתוקן, ניתן לחשוף את התינוק למשחק בודד.

מבחינת מערכת התחושה: המשיכו בתנוחת הקנגורו, לימדו עיסוי פגים – לעיסוי השפעות ארוכות טווח על תפקודי הרגעה עצמית, שינה ואכילה. הפחיתו גירויים של אור, רעש ומגע לא נעים. מומלץ להאיר את הבית בתאורה עמומה או אור יום. מומלץ להשמיע מוסיקה נעימה ורגועה, להראות צעצוע אחד בכל פעם.

לפגים שסובלים מרפלוקס, מומלץ להגביה את מזרון המיטה. שיטה טובה הינה הנחת קלסר גדול מתחת למזרון, בראש המיטה.

מבחינת מערכות התנועה – למניעת טורטיקוליס (הטיית ראש), שמרו על סימטריה במנח הצוואר של הפג בעזרת החזקה בכל פעם, ביד אחרת של המטפל, מיקום נכון של הצוואר בעת שהיה בסלקל בעזרת חיתול מגולגל, ושינוי מיקום הצעצוע/מובייל/ספר במיטה, שידה ועגלה אחת לשבוע.

השכיבו את הפג על הבטן בכל זמן שהוא ער. ההנחיות להשכבה על הגב, הן לזמן השינה בלבד. שכבו ממולו ושוחחו/שירו לו או העזרו במראה/משחק מעניין.

בברכת מעבר נעים וקל הביתה!