מה אם הייתי אומר לכם שיש בידיכם כלי שיכול למנוע את הלידה המוקדמת או הפגות?
האם הייתם מוכנים להשתמש בו? ואם הייתי אומר שמדובר בזריקה?
שמי ד"ר עודד בודנר, בעל MD/PhD מהטכניון ומתמחה ברפואת המשפחה במכבי, אבל קודם כל אני הורה לשני ילדים שהגדול מביניהם פג.
אני יכול לענות שאם הייתה בידי האפשרות הייתי שמח מאוד להשתמש בה ואני בטוח שכך גם אשתי.
אז לצערי, סוג כזה של התערבות עדיין לא קיים. יש כל מיני אמצעים להפחית סיכון ללידה מוקדמת, אבל זה תלוי בסיבה ובגורמים רבים שאין לנו שליטה עליהם והרבה דברים שאנחנו עדיין לא מבינים בעולם הרפואה.
אבל, אני כן יכול להגיד שישנו כלי משמעותי שאתם כהורים יכולים להעניק לילדיכם כדי למנוע מחלות רבות, אשר יכולות לגרום לנכות קשה ואף מוות בטרם עת.
מדובר, לעניות דעתי, באחת התגליות הגדולות של האנושות והרפואה המודרנית – החיסונים.
למעשה, התערבות זו כה יעילה עד כדי כך שישנן מחלות שכמעט ונעלמו מהעולם וכי רופאים רבים מכירים אותן בעיקר דרך הספרים.
למרות זאת, אני יכול להגיד שבשנותיי עד כה כרופא וגם בלימודי הרפואה יצא לי להיתקל במחלות שיש כנגדן חיסונים יעילים כמו חצבת ושעלת שמדי פעם מבליחות, בעיקר באזורים בהם יש כיסוי חיסוני נמוך יחסית.
זהו העיקרון שעומד בבסיס "חיסוניות העדר" בה ברגע שיש אחוז מסוים של אנשים מחוסנים, היכולת של מחולל המחלה להסתובב בקרב האוכלוסייה פוחת משמעותית, אבל כשהכיסוי הזה יורד מסף מסוים יכולה להופיע התפרצות.
מנגד ישנם נגיפים כמו השפעת שעוברים שינויים תדירים ולכן בשביל להשיג הגנה טובה נגדם יש צורך להתחסן בכל עונת חורף.
ישנם מחוללי מחלה רבים שעדיין אין לנו חיסון כנגדם, אבל כל הזמן מפתחים במטרה לשפר את הבריאות של כולנו.
וירוס הRSV הוא דוגמה לווירוס שגורם לתחלואה נשימתית בעיקר בתינוקות קטנים המשתייכים לקבוצות סיכון כמו פגים. כיום ישנו חיסון סביל שניתן פעם בחודש בחודשי החורף שמטרתו לתת הגנה מפניו.
בשנים האחרונות פותח חיסון RSV סביל שניתן פעם בשנה והוא משמעותית זול יותר ולכן כבר אושר בארה"ב ע"י הFDA ונכנס לחיסוני השגרה ע"י הACIP לכלל התינוקות. ישנו חיסון פעיל גם לנשים הרות בדומה לחיסון השעלת. שני חיסונים אלה עדיין אינם זמינים בארץ וכולי תקווה שייכנסו לסל הבריאות בקרוב.
חשוב לזכור שפגים הם קבוצת סיכון לתחלואה משמעותית יותר ולכן ההמלצה למתן חיסונים במרבית המקרים* חזקה אף יותר מאשר לכלל האוכלוסייה.
הפרדוקס הגדול של החיסונים טמון דווקא ביעילות הרבה שלהם. היכולת שלהם להפחית תחלואה במידה כה ניכרת כל כך משמעותית, שרבים מההורים (שלשמחתנו כבר לא מכירים את המחלות הקשות הללו) חוששים יותר מהפעולה עצמה ומתופעות לוואי אפשריות. אולם, כדאי לדעת כי חיסונים בכללותם נחשבים מאוד בטוחים כיוון שעוברים בקרה הדוקה ונרחבת. סיבות נוספות להימנעות מחיסונים נובעות בעיקר מהיעדר מידע מהימן, חששות מפעולה כמו זריקה והיעדר ההבנה שגם הימנעות מפעולה היא בעלת פוטנציאל לגרום לנזק.
קשה ללמוד לעומק נושא שמדענים ורופאים לומדים שנים כדי להתמקצע בו.
בסופו של יום, כמו שאנו סומכים על הרופאים שלנו כשאנחנו או ילדינו חולים, כי יעזרו לנו להחלים וכמו שסמכנו על הרופאים שטיפלו במסירות בילדינו כששהו בפגייה, כך יהיה נכון לסמוך על השיטה המדעית ולתת אמון במדע, במדענים וברופאים שממליצים על מתן החיסונים מתוך ידע והבנה מעמיקים ומתוך רצון כן ואמיתי להיטיב איתנו ועם ילדינו.
במידה ועדיין יש לכם ספקות או תהיות, אני מזמין אתכם להקשיב להרצאה שהעברתי בנושא (1) ולמקורות מידע מהימנים שיכולים לעזור לענות על שאלות נפוצות (2-9).
*ישנם מצבים נדירים שיימנעו מחיסונים מסוימים ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר את ילדיכם.
רשימת מקורות:
(1) הרצאה על חיסונים, ד"ר עודד בודנר: https://www.youtube.com/watch?v=Y3gl8VdvXYM&t=18s
אתרים ישראלים:
(2) עמותת מדעת: https://www.midaat.org.il/
(3) קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". ניתן לשאול שאלות ואנשי מקצוע בתחום עונים.
(4) אתר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים: https://www.chisunim.co.il/
(5) תדריך החיסונים: https://www.gov.il/he/departments/policies/vaccine-guidelines-main
אתרים באנגלית:
(6) WHO- https://www.who.int/health-topics/vaccines-and-immunization#tab=tab_1
(7) ההיסטוריה של החיסונים: https://www.who.int/news-room/spotlight/history-of-vaccination/a-brief-history-of-vaccination
(8) המלצות הCDC
(9) ACIP
