מעון יום שיקומי- כל מה שרציתם לדעת

הורים לפעוט, המצוי במעקב בהתפתחות הילד עקב פגות (או כל סיבה אחרת), ובמרפאה  המליצו לכם לשבץ אותו במעון יום שיקומי? מתלבטים ולא יודעים מאיפה להתחיל?
במאמר זה אסביר מהו מעון יום שיקומי, מהם השיקולים אם כן או לא,  ומה עליכם  לעשות אם החלטתם שכן.
.

מעון יום שיקומי? מה זה בכלל?

מעון יום שיקומי הנו מסגרת המיועדת לפעוטות בגילאי חצי שנה עד שלוש שנים, אשר  זקוקים לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים. רוב מעונות היום השיקומיים מטפלים בפעוטות עם עיכוב התפתחותי ניכר, עיכוב מוטורי ו/או שפתי,  או צרכים רפואיים מורכבים, שעלולים לנבוע בין השאר גם מפגות. כמו כן, ישנם מעונות ייעודיים לאוכלוסיות ספציפיות: ילדים חירשים וכבדי שמיעה, ילדים עיוורים וכבדי ראיה,  או ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי.
מעון היום השיקומי מהווה עבור הפעוט מסגרת של גן ילדים,  אשר בו מתקיימת פעילות חינוכית כמו בכל גן, בנושאים כגון עונות השנה,  חגים, משפחה וכד',  מתקיימים מפגשי גן, ומשחקים בחצר המשחקים. בשונה ממעון רגיל,  במסגרת זו משתלבים 10 ילדים בכיתת גן בלבד (במקרים מיוחדים עד 14), וצוות הגן כולל גננת חינוך מיוחד, ועד 3 סייעות בו זמנית.
נוסף על כך, במסגרת המעון מתקיימים טיפולים של מקצועות הבריאות, פרטניים וקבוצתיים, במקצועות:  פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור (קלינאית תקשורת), הדרכת הורים וליווי של עובדת סוציאלית, ומעקב ע"י תזונאית. במעונות רב תחומיים יש תקן של אחות מוסמכת בכל שעות המעון. במסגרות ייעודיות לאוטיזם מתקיים גם טיפול רגשי.
לכל ילד נבנית תוכנית טיפולית אישית, אשר מיושמת ע"י צוות הגן בהתאם להדרכות מצד צוות מקצועות הבריאות.

זו לא מסגרת שמיועדת רק לילדים עם נכויות קשות?

לא בהכרח.  בעשורים האחרונים אנו רואים יותר ויותר ילדים שנולדים עם צרכים התפתחותיים מגוונים. מספר הבקשות למעון יום שיקומי מדי שנה הולך וגדל, וזו הסיבה שנפתחות עוד ועוד מסגרות.

מה היתרונות של מעון יום שיקומי?

1.שתי ציפורים במכה אחת, גן ילדים וטיפולים גם יחד. הילד מגיע מדי יום למסגרת שמהווה עבורו גן ילדים לכל דבר, ובמהלך היום  הוא מקבל טיפולים אינטנסיביים למען התפתחותו וקידומו.
2. הילד מטופל במשך 8 שעות ביממה. לא מדובר רק בטיפולים ההתפתחותיים של מקצועות הבריאות, אלא שצוות הגן ממשיך את הנעשה בטיפולים במשך כל היום במסגרת הגן, בהתאם להדרכות המטפלים.
3. כל הטיפולים מתקיימים תחת קורת גג אחת, מה שעשוי לחסוך לכם זמן, נסיעות ולעיתים אף כסף.
4. בזמן שהילד מקבל את הטיפולים שהוא זקוק להם, במהלך השעות בהן הוא מבקר במסגרת, אתם יכולים לחזור ולנהל שגרת חיים רגילה, וכמובן לעבוד.

5. עבודת צוות רב מערכתית ושיתוף פעולה בין צוות הגן לצוות מקצועות הבריאות.  כולם מכירים את הילד, מקיימים אודותיו ישיבות צוות תכופות, מתאמים ביניהם דרכי טיפול משותפות, וכמובן מצויים בקשר רציף עם ההורים. 

6. המשפחה במרכז – ההורים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בגן, ההורים קובעים את מטרות הטיפול יחד עם צוות הגן. וקיים שיתוף פעולה של ההורים עם צוות הגן – החינוכי והטיפולי. הצוות איתכם בקשר רציף לצורך קידום התפתחות הילד.

ומה החסרונות?

1. אין באפשרותכם לדעת מה תהיה רמת התפקוד של ילדים אחרים בכיתת המעון, לעומת ילדכם. לעיתים החלוקה לכיתות מעון נעשית בהתאם לקבוצת גיל, ולא בהכרח לפי רמת תפקוד, אולם כאמור נבנית לכל ילד תוכנית אישית לפי יכולתו, כך שלרוב ניתן להתגבר על כך.

2. לא תמיד המסגרת תהיה קרובה לבית. לעיתים היא אף תהיה רחוקה, בין אם מחוסר מקום במסגרות קרובות יותר (במיוחד אם השיבוץ נעשה באמצע שנת לימודים), ובין אם בגלל שמדובר במעון שמעניק שירות לאוכלוסייה ספציפית,  כמו פעוטות חירשים וכבדי שמיעה, או עיוורים ולקויי ראיה. מעונות ייעודיים אלה נפוצים פחות. גם על חיסרון זה ניתן להתגבר, כיוון שבין אם המסגרת קרובה לבית, ובין אם לאו,  הפעוט זכאי להסעה מיוחדת מביתו למסגרת, הלוך וחזור.

אבל איך אשלח את בני הקטן כל כך  בהסעה?

זה נשמע מפחיד, אבל זה ממש לא חייב להיות כך. פעוטות רבים מוסעים למעונות בהסעות מדי יום.  בהסעה יש מלווה צמודה, שתפקידה לדאוג לביטחונו של הילד ולצרכיו בזמן ההסעה. המלווה לרוב עברה הכשרה לתפקידה ע"י הרשות המקומית, ואף השתתפה בקורס החייאה.

מי מממן את ביקורי הפעוט/ה במעון?

משרד הרווחה, עם השתתפות עצמית מצד ההורים. סכום ההשתתפות העצמית ייקבע ע"י לשכת הרווחה המקומית,  בהתאם למצבה הכלכלי של המשפחה, והוא זהה  לסכום שהיו משלמים למעון רגיל של וי"צו, נעמ"ת או אמונה.
את עלות  הטיפולים של מקצועות הבריאות, דיאטנית והאחות במעון מממנת קופת החולים/שמשרד הבריאות.

האם אני מחויב/ת  לשלוח את בני/ בתי למעון יום שיקומי?

התשובה היא לא. ההחלטה אם לשבץ את הילד/ה במעון יום שיקומי, היא שלכם ההורים, או לצורך העניין, של האפוטרופוס שממונה על הילד/ה. אם אתם מעוניינים, ומסוגלים לכך מבחינת  שגרת החיים שלכם, באפשרותכם לבחור להשאיר את הילד/ה בבית,  או לשלוח אותו/ה למעון רגיל ליד הבית (במקרים מסוימים תהיו זכאים לסייעת אישית במעון הרגיל).   את הטיפולים של מקצועות הבריאות תוכלו לקיים  במסגרת המרפאה להתפתחות הילד, או בקהילה, במימון קופת החולים. במקרה זה,  תהיו זכאים לטיפול בתדירות של אחת לשבוע לכל מקצוע, כשבמהלך הטיפול תקבלו הדרכה ליישום יומיומי בבית.

אני רוצה  לשלב את בני/בתי במעון יום שיקומי.  תכלס מה עושים?

תנאי הכרחי לקבלה למעון יום שיקומי הוא זכאות הפעוט לקבלת גמלת ילד נכה,  לשם כך  עליכם לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתביעה לגמלת ילד נכה.  את התביעה ניתן להגיש באופן ידני, או באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. עליכם למלא טופס "תביעה לקבלת גמלת ילד נכה", לצרף את ההמלצות מהתפתחות הילד, וכל מסמך רפואי רלוונטי אחר,   בהתאם לדרישת המוסד (פירוט המסמכים הנדרשים מופיע באתר הביטוח הלאומי, בהתאם לסוג הלקות).

גמלת ילד נכה? אבל הילד שלי לא "נכה"!

גמלת ילד נכה אינה מיועדת בהכרח רק לילד עם לקות פיזית,  אלא גם לילד עם צרכים מיוחדים שאינם נראים לעין.  חשוב לזכור שמדובר במושג שהמדינה הגדירה  לפני עשרות שנים, ולפני שגבר הביקוש למעונות יום שיקומיים. כיום בישראל יש עשרות אלפי ילדים שזכאים לגמלה זו.  עצתי היא לא להתרגש מהמושג הזה, אלא להתייחס אליו כעוד אבן דרך לקראת התקדמותו של ילדכם.
במקביל לפנייה לביטוח לאומי,  עליכם לפנות ללשכת הרווחה הקרובה לביתכם, וליצור קשר עם העובדת הסוציאלית המטפלת בכם. אם אין לכם תיק בלשכת  הרווחה, זה הזמן לפתוח.

האם קבלת גמלת ילד נכה באמת הכרחית  לשיבוץ במעון יום שיקומי?

בדרך כלל כן. יחד עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם הילד אינו זכאי לקבלת גמלת ילד נכה, אך זקוק לטיפולים רפואיים והתפתחותיים אינטנסיביים. במקרים אלה, עו"ס המשפחה יכולה לפנות למשרד הבריאות,  בבקשה לאשר באופן חריג זכאות למעון יום שיקומי.  אפשר לפנות לעובדת הסוציאלית בבקשה לבדיקת זכאות במקרה זה.

מדוע עלינו לפנות ללשכת הרווחה?  אנחנו לא משפחה שזקוקה לשירותי רווחה

אכן לשכת הרווחה מסייעת למשפחות מעוטות יכולת, אך היא מסייעת גם בתחומים רבים אחרים. בכל לשכת רווחה ישנן עובדות סוציאליות שתפקידן לסייע למשפחות לילדים או בוגרים עם צרכים מיוחדים. משפחות כאלו אינן בהכרח מעוטת יכולת, הן יכולות להיות משפחות במצב כלכלי ממוצע ואף מבוסס.
בפנייתכם לעובדת הסוציאלית עליכם להמציא עבורה את ההמלצה מהתפתחות הילד, אישור על זכאות לגמלת ילד נכה מביטוח לאומי (לאחר שתקבלו), ומסמכים רפואיים רלוונטיים אחרים. העובדת הסוציאלית תפנה לפיקוח המחוזי במשרד הרווחה, ותגיש בקשה לוועדת השמה למעון יום שיקומי.

מה קורה בוועדת ההשמה?

בוועדת ההשמה יושבים נציגים מחוזיים ממשרד הרווחה, רופא התפתחותי,  אנשי מקצוע רלוונטיים ונציגי הורים. גם אתם ההורים תוזמנו לוועדת ההשמה, ותוכלו לספר לנציגי הוועדה אודות ילדכם,  על מנת שיכירו אותו באופן הולם, ובכך תסייעו להם להתאים עבורו את המסגרת.

האם אני יכול/ה להחליט באיזה מעון בני ישולב?

נציגי ועדת ההשמה מחליטים היכן ישובץ ילדכם, על פי מידת הקירבה לבית,  ומספר מקומות פנויים במסגרת,  אולם מתקיים דיון פתוח,  שבו אתם יכולים לבקש מסגרת מסוימת שתרצו, והם יעשו כמיטב יכולתם להתחשב בבקשתכם במידת האפשר.   אם עדיין אינכם מרוצים מהשיבוץ, קיימת האפשרות להגיש ערעור. 

קיבלתי שיבוץ למעון יום שיקומי עבור בני. מה עכשיו?

עו"ס המעון או מנהל המעון, יצרו עמכם קשר כשיקבלו את ההודעה על החלטת ועדת ההשמה לשבץ אצלם את ילדכם. הם יזמנו אתכם לשיחת היכרות, יספרו לכם על המסגרת, ויבקשו להכיר אתכם ואת הילד. בתי במעון יום שיקומי כבר חודשים רבים,  מתקדמת מעל למצופה,  ונראה לי שכעת היא מתאימה למעון רגיל.

האם באפשרותי להעביר אותה למעון רגיל בשנת הלימודים הבאה?

בוודאי, כל עוד היא עדיין בגיל המתאים למעון ( מתחת לגיל 3). חשוב להתייעץ עם צוות המעון המטפל בבתכם ומכיר אותה , ולשמוע את חוות דעתם על כך, ורצוי אף לתאם עמדות, אך ההחלטה היא בסופו של דבר שלכם.

לסיכום: חשוב שכל החלטה שתקבלו תשקלל בתוכה את טובת הילד/ה, וגם את טובתכם כמשפחה. גם אם אתם מתקשים להאמין בכך, בסופו של דבר אתם אלה שמכירים את ילדכם היטב, ותדעו מה טוב עבורו.

נכתב ע"י דנה וינגרטן-עובדת סוציאלית פרטית המלווה משפחות במשברים רפואיים וצרכים מיוחדים, להתמודדות מול הבירוקרטיה ומיצוי זכויות.
דנה היא אם לפג ולילד עם צרכים מיוחדים, בעלת ניסיון רב במעונות יום שיקומיים, הן כעובדת סוציאלית והן כאם. 

danaweingaretn@gmail.com           054-5827482