מהי פסיכולוגיה התפתחותית?

פסיכולוגיה התפתחותית היא המחקר של השינויים החלים בבני אדם לאורך כל החיים, ועוסקת בקשר הורה-ילד. תחום זה עוסק ובוחן שינויים במגוון רחב של נושאים הכוללים: התפתחות גופנית, הכוללת יכולות מוטוריות ותהליכים פסיכו-פיזיולוגיים אחרים, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות חברתית, התפתחות רגשית, יכולת פתרון בעיות, רכישת שפה, הבנה מושגית, הבנה מוסרית וגיבוש הזהות. עבודת הפסיכולוג ההתפתחותי נחלקת לשני אספקטים עיקריים:

מניעה וטיפול בבעיות התנהגותיות, בעיות חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל ליווי הורי הילד במהלך הטיפול. לידת פג הנה מהלך בלתי צפוי ומשפיע על רגשות ההורה ועל הפג שנולד בלתי בשל. איכות קשר הורה-ילד עשויה להיות מלווה בחרדות, לחצים ומתחים רבים ויש מקום להתערבות פסיכולוגית מוקדם ככל האפשר.

אבחון היכולות הקוגניטיביות, מוטוריות, חברתיות ורגשיות של הילד בהתאם לקבוצת הגיל בה הוא נמצא, ומתן המלצה על דרכי טיפול לצמצום פערים.

פגים ופסיכולוגיה התפתחותית – מה ההבדל מבחינת התפתחות בין פגים לתינוקות אחרים?

ההבדל המשמעותי בין תינוקות פגים לתינוקות שנולדו במועד, הוא התפתחות איטית יותר אצל פגים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, ועל כן יש לבחון את ההתפתחות שלהם עד גיל שנתיים לפי הגיל המתוקן ולא הכרונולוגי. חוסר בשלות, קשיי ויסות, קשיי אכילה ושינה עלולים לעורר מתח ולחץ אצל ההורים.

להלן מספר אבני דרך שתינוק אמור להשיג לפי גילו המתוקן:

3-1 חודשים: מביט בריכוז בפני אדם קרובים, יוצר קשר עין (מגיל 3-2 שבועות ואילך), סורק את הסביבה כשהוא מוחזק זקוף וכשאין פנים בתחום הראייה שלו. חיוך חברתי (6-4 שבועות) עם השמעת קולות בתגובה למשחק איתו (מגיל 6 שבועות).

6-4 חודשים: מבחינת ראייה מאוד ערני לקרוב ורחוק. מושיט ידיו לצעצועים, אוחז בחוזקה ומביט בהם מקרוב, מעביר אותם מיד ליד, מתעניין בהנעת הידיים וכפות הרגליים ובהבטה בהם, מכניס את הכל לפה, מביט בחפצים הנעים או נופלים בתוך שדה הראיה שלו, שתי העיניים פועלות כצוות (בשלב זה, במצב של פזילה, קלה וחולפת ככל שתהיה, יש לבקש מהרופא בירור בנושא), משמיע קולות שונים לעצמו ולאחרים כשמרוצה, תוך שהוא משתמש בהברה או שתיים ובטווח רחב של רמות צליל, צועק כדי למשוך תשומת לב (מגיל 5 חודשים). עדיין ידידותי עם זרים אבל לעיתים מפגין ביישנות מסוימת או אפילו מעט חרדה כשהזר מתקרב קרוב מדי אליו או בפתאומיות.

12-7 חודשים: יכולת ויזואלית לקרוב ורחוק משתפרת במהירות. מרים כדורונים בין האצבע והאגודל במיומנות גוברת והולכת. מתבונן בכדור מסתובב. מחפש אחר צעצועים נופלים ומוסתרים בעת שהוא מתבונן. מפיק במכוון צלילים הנשמעים כמו צלילי דיבור כאמצעי לתקשורת בין-אישית. ממלמל מחרוזות הברות ארוכות וחוזרות (דהדהדהגהגהגה) על עצמן לשם שעשוע עצמי כשהוא לבד (מגיל 7 חודשים) ולאנשים אחרים. בבירור מבדיל זרים מאנשים מוכרים ודורש הרגעה לפני שהוא מקבל את התקדמותם לקראתו. משחק "קוקו" ומחקה מחיאות כפיים, לקראת גיל שנה עושה זאת כשמתבקש ולעיתים בצורה ספונטאנית.

מהו אבחון פסיכולוגי בגיל הרך?

אבחון פסיכולוגי נועד על מנת לתת תמונה מקיפה ורחבה ליכולות השונות של הילד בתחומים מגוונים, למשל: מוטוריקה, שפה, חשיבה, תקשורת, זיכרון, תפקוד יום-יומי ועוד. האבחון מאפשר לנו לקבוע את רמת התפקוד של התינוק בהתאם לקבוצת הגיל אליה משתייך (במקרה של פגים, החישוב נעשה לפי גיל מתוקן עד גיל שנתיים), וקבלת הערכה מלאה ליכולות התינוק, הכוללות בתוכן את נקודות החוזק והחולשה שלו. האבחון נעשה בצורת משחק, בעזרת צעצועים תואמי גיל, ציורים ותמונות צבעוניות.

מדוע חשוב להגיע לאבחון?

כאמור, התפתחות פגים הינה איטית יותר מאשר תינוקות הנולדים במועד, ועל כן יש צורך במעקב כדי לוודא שהתינוק הפג מצמצם ומדביק את הפער במשך השנתיים הראשונות לחייו. בעזרת אבחון פסיכולוגי, ניתן לזהות במידה והתינוק נמצא בסיכון התפתחותי או בריאותי. באבחון תיבדק האפשרות לנוכחות לקות, יוערכו ההישגים הנדרשים בהשוואה לקבוצת הגיל אליה משתייך התינוק, ובהתאם לנמצא – תיבנה תכנית טיפול על מנת לעזור לו לצמצם פערים ולמצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

מהם הסימנים שבעטיים מומלץ להגיע מהר יותר לאבחון הראשוני ואפילו בצורה יזומה (בהתייחס לגיל המתוקן)?

כל איחור בציר ההתפתחות חייב להוות "נורה אדומה" המצריכה בדיקה התפתחותית מעמיקה.

ההתפתחות בגיל הצעיר, בעיקר בתינוק שנולד פג, הינה מהירה מאוד, ולכן כל עצירה לאורך זמן ברכישת מיומנויות וכמובן נסיגה או איבוד של מיומנויות שנרכשו, צריכות להוות סיבה לפנות לאבחון או למעקב דחוף.

מבחינה שפתית תינוקות מפיקים קולות, לאחר מכן ממלמלים, יוצרים הברות אשר הופכות להברות מכוונות. בגיל שנה צריכות להיות לפחות שתי מילים מכוונות כשבין גיל שנה לשנתיים יש התפתחות מאוד מהירה של הבנה והבעת שפה. על כן, תינוק שאין לו כלל הברות או מילים מכוונות בגיל שנה, או שנעצר בשלב של מספר מילים ועד לגיל שנתיים אינו רוכש צירופים או מעשיר את אוצר המילים שלו, מצריך בירור לגבי כלל התקשורת שלו.

גם בתקשורת הלא מילולית יש אבני דרך כבר מהינקות. תינוק צריך ליצור קשר עין, לחקות הבעות פנים ולפני גיל חודשיים להתחיל לחייך בתגובה לחיוך. בהמשך מתפתחת שפת גוף עשירה הכוללת: מחוות של הצבעה, כפיים, שלום, תנועות כן ולא עם הראש, כמו גם התייחסות לשפת גוף של אחרים. קשיים בביטוי העצמי או חוסר התייחסות למחוות של אחרים עלולים להוות סימנים מוקדמים להפרעת תקשורת.

במקביל לשיפור ביכולת השליטה המוטורית של תינוקות, יחד עם התפתחות חקירת חפצים וסקרנות, מתפתחת יכולת משחק – תחילה ברמה של חקירת חפץ ובהמשך משחק סימבולי ומשחק הדדי. היעדר סקרנות, שימוש לא תפקודי בצעצועים כגון חקירת חלקים קטנים או עניין יתר בגלגלים, היעדר התפתחות משחק הדדי או סימבולי מהווים תסמינים משמעותיים לקשיי תקשורת.

בנוסף לתחומים אלו, התנהגויות חריגות, עם חזרות מרובות על תנועה, מעשה כלשהו או תחומי עניין, למשל: תנועות חוזרות של נפנופים, סיבובים, פתיחה וסגירה חוזרת של אורות, או של מגירות – כל אלו מצריכים בירור נוסף.

דוגמאות ל"נורות אדומות" בהתפתחות התינוק לפי גיל מתוקן

• אינו מגיב לקולות קרובים או לצלילים יומיומיים בגיל 8-6 שבועות.
• אינו יוצר קשר עין עקבי, ולא מחייך חיוך חברתי בגיל 3 חודשים.
• אינו מפגין עניין רגיל באנשים או בצעצועים בגיל 4-3 חודשים.
• אינו מסתכל, בוהה לחלל, ממוקד לאורך זמן בחפץ או באור ואינו מסיט את מבטו לכיוון אנשים מעל גיל 3 חודשים.
• קשיי שינה משמעותיים בכל גיל מעבר למצופה.
• קשיי אכילה עם בררנות יתר וקושי בהסתגלות למרקמים חדשים.
• רגישות יתר למגע או חוסר התייחסות למגע.
• תגובות חריגות בעוצמתן לרעשים.
• חוסר תגובה לרעש או לגירויים של הסביבה.
• אינו משתמש במלמול תכוף, עם עיצורים ואהו"י (כגון בהבה, מה, גה) בגיל עשרה חודשים, עם תגובה למלל של מישהו אחר.
• אינו מגיב לשמו בגיל שנה.
• אינו משתמש במחוות כדי להראות את רצונותיו (הצבעה, שלום, נשיקה) בגיל שנה.
• אינו אומר מילים בודדות או אפילו חלקי מילה בגיל שנה.
• חוסר התקדמות של התפתחות שפה, תקשורת מוטורית בפרק זמן של יותר משלושה חודשים בשנה הראשונה והשניה.