המודל המהפכני שהציל את תינוקות הפגייה וישפר את המצב בבתי החולים | דה מרקר

תוך שנים ספורות ובתקציב נמוך יחסית, הצליחה יוזמה של משרד הבריאות לשפר דרמטית את מצבן של הפגיות בישראל ■ השיטה היתה פשוטה: דירוג, תחרותיות, שקיפות, גמישות ושיתוף פעולה בין שחקנים שונים ■ כל מה שצריך לעשות עכשיו הוא להעביר את זה הלאה

ליה שחורי נולדה לפני 11 שנה, ביום האחרון של מבצע עופרת יצוקה, בשבוע ה–29 להריון, ובמשקל זעיר של 768 גרם. "ילדתי באיכילוב, רחוק מהבית, כי אנחנו תושבי עוטף עזה ואין באזור שלנו פגיות ממוגנות", מספרת אמה, רומי שחורי. "ליה הייתה בסכנת חיים הרבה זמן. היינו בפגייה 110 יום, שבמהלכם היא עברה את כל קשת הבעיות שהפגים הקטנטנים עוברים — הנשמות, זיהומים, נמק של המעי וניתוחים. היא היתה במצב קריטי רוב הזמן. היו כמה פעמים שבהן ביקשו ממני לקרוא מהר לבן זוגי להיפרד ממנה.

"זה היה קשה. זאת ילדה ראשונה שלנו, היא נמצאת במצב רפואי קריטי ויש ספק גדול לגבי ההישרדות שלה. גם טכנית זה קשה מאוד: הייתי בפגייה כל הזמן, אבל לא היה לי מקום לישון בו. בהתחלה נדדנו בין חברים בקרבת בית החולים, ואחר כך מצאו לי פתרון מאולתר בחדר בבית ספר לאחיות כי לא רציתי לחזור הביתה בלעדיה. גרתי בבית החולים במשך כל התקופה הזאת".

החששות הקשים התבדו, למרבה השמחה: כיום ליה היא ילדה חייכנית בת 11. "יש לה "שאריות פגות, כמו הפרעת קשב וריכוז וענייניים של גדילה ולקח זמן עד שאכלה כמו שצריך, אבל היא ממש נס", אומרת שחורי. כיום שחורי מקדישה את זמנה לניהול עמותת להב למען הפגים, כדי לעזור למשפחות אחרות שעוברות את חוויית הפגות. "לידת פג היא הרבה פעמים הלם ומשבר גדול", היא אומרת. "ירידת מים פתאומית תופסת משפחה בהפתעה מוחלטת, אף אחד לא ערוך לזה, ופתאום יש לך ילד בסכנת חיים".

התוכנית נולדה לאחר שבמשרד הבריאות הבינו שהמצב בפגיות לא יכול להימשך. דו"חות מבקר המדינה, כתבות בתקשורת, לחץ מצד הורים לפגים — כולם עסקו בנושא אחד: הרמה הלא מספקת של תפקוד הפגיות בישראל, המחסור החריף בכוח אדם שהוביל לזיהומים, נזקים בלתי הפיכים ותמותה. "בהשוואה של שכיחות הזיהומים הנרכשים והדימומים התוך־מוחיים המשמעותיים, ישראל היתה מאחורי מדינות מערביות אחרות בפער גדול שרק הלך וגדל", אומר ד"ר מולי צנגן, יו"ר איגוד הנאונטולוגים ומנהל פגיית ברזילי באשקלון. "גם שיעורי התמותה היו גבוהים פי שניים עד חמישה בהשוואה למדינות המערב. זה היה מתסכל, והיה ברור שיש צורך להשקיע יותר בפגיות".

"התוכנית הצליחה לשים את הפגיות על סדר היום של ההנהלות שרצו לזכות במוניטין ובכספים, ויצרה באזז חיובי והיענות יותר טובה של ההנהלות לצרכים של הפגיות", אומר ד"ר צנגן. "המודל מאפשר לנו לקדם מדיניות טיפולית עדכנית בפגים. בהדרגה התחלנו להכניס מדדי תהליך ותוצאה ולא רק מדדי תשתית: זיהומים, מתן חלב אם, טיפול תומך, הכשרה, תצפיות ותחקירים".

https://www.themarker.com/news/health/.premium-MAGAZINE-1.8407164