פרולוג יום שבת אביבי, שעת בוקר, מחדרה של עופרי נשמעים קולות: ״אמא, אבא…״, אני ניגש לחדר, פותח את הדלת, ומול עיני אני רואה את הילדה החמודה שלי מתמתחת לה במיטתה,

אני עומד להיות אבא של פגית! הכרה זו זחלה לאיטה מן התת-מודע אל המודע, הדבר קרה אי שם באמצע חודש אוקטובר 2007, בשבוע ה-25 להריון, כאשר בביקורת אצל רופא הנשים

" למה אין לו גבות?" הייתה השאלה הראשונה ששאל אביתר, האח הבכור בן השלוש וחצי, כשסוף סוף הבאנו את יואב הביתה אחרי חמישה שבועות פגייה.  חודשיים מאז שירדו לי המים

נכדי הבכור, דביר, נולד בבית החולים “שניידר” בדיוק לפני 20 שנה. היה זה ביום חמישי לפני הצהריים. בתי נשלחה בדחיפות לבית החולים, לאחר שהרופא המטפל איבחן “רעלת הריון”. חמש דקות לאחר

את מחליטה להביא ילד לבד לעולם, את מחליטה להקדיש את כל כולך לדבר שטרם נוצר, את מביטה בפעוטות הקטנים שמתרוצצים אחר אימהותיהם ומבטיחה לעצמך ששנה הבאה יהיה לך גם אחד.

נסיך קטן שלי… 4 שנים חיכינו לך וציפינו לך, 4 שנים של תפילות ובקשות עד שהגיע ההריון המיוחל ועוד באופן טבעי. איזה שמחה היתה לנו, נס של ממש מי היה מאמין!!!

לכבוד שבוע הפגים גם אני שולחת לכם את סיפור חיי סיפור על פג ועל נס גדול. חודש המודעות לפגים… אז כן גם אנחנו הפכנו להיות הורים לפג לפני שנה. זה

אני לא נוהגת לכתוב בד״כ. אבל השנה אני מרגישה שאני חייבת. 6 שנים עברו מאז שיונתן שלי (או כמו שאני קוראת לו – יונתן חיים של אמא ???? ) נולד.

שבוע 29, מוצאי שבת, אחרי מקלחת, התחילו לטפטף המים, בלי ספק שזה מים… קוראת לאמא שלי, מחליפה בגדים, לוקחת מגבת ורצים למיון יולדות, מחכים עד שיקבלו אותנו, מסבירים לנו שאין

מאת שגית הראל. בשבוע 28, הרופא שם לב שיש האטה בגדילה, בשבוע 30 נשלחתי למיון ולאשפוז. אחרי מוניטור שקט נשלחתי לחדר לידה לכל הלילה, שם היא הואילה בטובה לתת כמה בעיטות

הסיפור שלי מתחיל לפני יותר מ-18 שנה, אך רק היום יש לי את האומץ לספר אותו כי רק עכשיו אני מבינה שבעצם בשיתוף זה אני מחזקת אנשים אחרים שנמצאים באותה

"אני אלד לידה טבעית, עם מיילדת פרטית, בחדר לידה טבעית!!" כולם כבר ידעו, כי טרחתי לספר בגאווה לכולם." ואני כבר ידעתי, מיד אחרי הלידה, המיילדת תניח את התינוקת השמנמנה שלי

מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות אמא. זה ממש בער בי. לקח קצת זמן למצוא את החתן המיועד, אך כשזה קרה התחתנו מהר ומיד נכנסתי להריון. הייתי כל כך

היה זה יום רגיל, בשעות אחה״צ של יום חמישי, 15.1.15. אתה נמצא בבטן שלי כבר 30 שבועות ועוד יום 🙂 שלשום הייתי אצל הרופא שבדק אותך ואותי ואמר שהכל תקין.

לכבוד חודש נובמבר, שהוא חודש המודעות לפגים, החלטתי לספר על הפג הפרטי שלי ועל הלידה שלו. ההריון עם אוהד היה טיפה מאתגר: זריקות של קלקסן כל בוקר. הרגשתי לא טוב

אחד מהחששות הגדולים ביותר של זוג הורים טריים הוא סיבוך בלידה ופגיעה בעובר. סיפוריהן של חיה-נעה, מור ובת אל עומדים בניגוד לכל תחזיות הרופאים. משפחותיהן סיפרו כי "כבר זומנו לשיחת

אלירן כוכבי ואשתו ציפו בהתרגשות לילד משותף, אך בחודש החמישי להיריון קיבלו בשורה מטלטלת – התגלתה בעיה בהתפתחות העובר. הרופאים המליצו על הפסקת היריון, אך השניים לא הרימו ידיים והחליטו

מהיכן להתחיל? בקול השפיות – יש גם תינוקות/ים שלא ישרדו את הפגיה, הרוב ישרדו אך יש כאלה שגם לא. תמונותיהן לא מקשטות את הקירות מחוץ לפגיה אך סיפור זה הוא

שרי סטולר הפיזיותרפיסטית מתארחת ומספרת על חוויה של משפחות הפגייה- כשתינוק נולד לפני הזמן, המשפחה מתחילה מסע שונה מהמתוכן, בחלקו מפחיד ולא ידוע. על החוויה של משפחה בפגיה ובהמשך החיים.

יעלה נולדה בשבוע 24 להריון במשקל 465 גרם. היא נולדה מוקדם מכיוון שהיתה לי רעלת הריון מאוד קשה והגעתי לטיפול נמרץ. רק שבוע אחרי הלידה ראיתי את יעלה בפעם הראשונה.