קלינאות תקשורת

מהם תפקידיו של קלינאי התקשורת באבחון וטיפול בתינוקות שנולדו פגים?

קלינאי התקשורת עוקב אחר ההתפתחות בתחומי השמיעה, התקשורת, המשחק, השפה (הבנת השפה והבעה) והדיבור. הוא מעריך את יכולותיו התקשורתיות והקדם-שפתיות של היילוד. במקרה של עיכוב התפתחותי בתחומים אלו ניתן מענה טיפולי לתינוק בליווי הדרכת הורים. בנוסף, קלינאי התקשורת מבצע הערכה של תפקודי האכילה והבליעה של היילוד (לעיתים עוד במהלך השהות בפגיה), ומציע התערבות והפנייה לגורמים רלוונטיים אחרים לטיפול במידת הצורך.

מתי פוגשים בקלינאי תקשורת?

לקלינאי התקשורת הכלים האבחוניים להעריך את השמיעה ואת התפתחות התקשורת, המשחק, השפה והדיבור של הפג בכל שלב מרגע לידתו. הערכה והתערבות ראשוניים של קלינאי התקשורת יתבצעו כבר בפגיה לצורך סינון שמיעתי ולצורך הערכת האכילה והבליעה. בהמשך, במסגרת המעקב במרפאת הפגים במכון להתפתחות הילד ובהתאם לצורך ההתפתחותי, תתבצע תצפית והערכה של יכולות קדם מילוליות הכוללות מיומנויות תקשורת, אינטראקציה ומשחק, וכן יכולות שפתיות (הבנת השפה, ההבעה והדיבור). כחלק מהערכה והתערבות, תינתן הדרכת הורים. ההפניה לקלינאי תקשורת ניתנת ע"י הרופא ההתפתחותי/נוירולוג הילדים המבצע מעקב אחר הפג. עם זאת, חשוב להכיר את תחומי ההתמחות של קלינאי התקשורת על מנת לפנות לאבחון במקרים בהם ההורים חשים כי קיימים קשיים העלולים להצביע על עיכוב בהתפתחות. לרוב, אבחון מלא במרפאת פגים מתבצע החל מגיל חצי שנה, עם התפתחות האינטראקציה, המחוות (ג'סטות), הכוונות התקשורתיות, המשחק והתפתחות השפה הדבּורָ ה (על כך יורחב בהמשך).

מדוע חשוב לפנות לאבחון קלינאי תקשורת?

לקשיים בהתפתחות התקשורת, השפה, הדיבור, האכילה והבליעה עשויים להיות השלכות על הילד בבגרותו. קבוצת הפגים ידועה כנמצאת בסיכון לפיתוח קשיים באכילה ובליעה ולעיכוב בהתפתחות התקשורת, השפה והדיבור. אלו עלולים להוביל בטווח הרחוק לקשיים בהבעה ובהבנת שפה, קשיים בשמירה על קשב וריכוז, לקויות למידה שונות ולקושי בפיתוח תקשורת הדדית איכותית. נמצא כי התערבות טיפולית מוקדמת תורמת לצמצום פערים התפתחותיים. לפיכך, ישנה חשיבות גדולה לפנייה לאבחון קלינאי תקשורת מוקדם ככל הניתן, בייחוד במקרים של פגות, לצורך קבלת מענה טיפולי הולם לתינוק ולמשפחתו ועל מנת לקדם ולצמצם פערים העלולים להיווצר ביחס למצופה לגיל. חשוב לציין, כי קבוצת הפגים אינה אחידה. לכל פג יילוד מאפיינים אישיים המשפיעים באופן שונה על ההתפתחות, ולא מחויב המציאות שיתפתח עיכוב בתחומים השונים. עם זאת, ישנה חשיבות עצומה להעלאת המודעות לגבי נורות האזהרה להתפתחות לא תקינה בשנים הראשונות לחייו של תינוק, ולהגעה למעקבים במכון להתפתחות הילד.

כיצד ניתן לזהות קשיים באכילה ובליעה?

תינוקות שנולדו פגים נמצאים בסיכון לפיתוח קשיים באכילה ובליעה. ישנם תינוקות המתקשים לינוק, בשל מציצה לא יעילה. קושי ביניקה מוביל לזמני ארוחה ארוכים ו/או אכילה של כמויות מזון שאינן מספקות לגדילה. במקרים של קושי ביניקה ומציצה, מומלץ לפנות לצוות מרפאת הפגים במכון להתפתחות הילד, שייתן מענה אבחוני וטיפולי להתמודדות עם קשיים אלו. סימנים לקשיי אכילה נוספים יתבטאו בשיעול בזמן ו/או לאחר אכילה/שתיה, הכחלת שפתיים, פליטות חוזרות מהאף או הפה, הקשתת הגב כסימן לכאב, נשימה מחרחרת וחום בלתי מוסבר. הופעת תסמינים אלו מעלה את הסיכון להתפתחות דלקות ריאה ועל כן במצבים אלו, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל.

מהן אבני הדרך בהתפתחות התקשורת, השפה והדיבור, וכיצד ניתן לזהות קשיים בהתפתחות תחומים אלו?

בשנת החיים הראשונה של היילוד מתפתחות יכולות תקשורתיות וקדם שפתיות. בחוברת זו נתמקד בהתפתחות היילוד מגיל לידה ועד 6 חודשים (מתוקן), במהלכם היילוד מגלה וחוקר את סביבתו, ופרשנות ההורה היא שמעניקה משמעות להתנהגותו. בחצי השנה הראשונה, יש לצפות לשמירה על קשר עין איכותי (גם בזמן אכילה), הופעה של חיוך בתגובה לקול או פנים מוכרות וצחוק בתגובה לפעילות משעשעת, בכי להשגת תשומת לב, חיקוי של הבעות פנים (כדוגמת הוצאת לשון) ולקיחת תורות עם מבוגר בהפקה קולית. בנוסף, נצפה להפסקת בכי בעת שמדברים אל התינוק, הפניית ראש לכיוון קול, תגובה ראשונית לקריאה בשם והבחנה בין קול ידידותי לקול כועס. בתחום ההפקה הקולית, נצפה לקולות המיה ומשחק קולי בצלילים שונים ואקראיים, והתחלה של מלמול חזרתי ומגוון (הברה החוזרת על עצמה ba-ba). במקרים בהם התינוק הוא שקט או במקרים של אי הופעה או איחור ברכישת אבני הדרך המצוינים לעיל, בחצי השנה הראשונה, יש לפנות למכון להתפתחות הילד לאבחון התפתחותי.

כיצד ניתן לעודד תקשורת איכותית ולהעשיר את שפתו של הפג היילוד מיום לידתו?

שפה נרכשת באופן טבעי ובאמצעות חשיפה עקבית. שמיעת היילוד מתפתחת עוד במהלך ההריון, והחל מלידתו הוא חשוף ולומד את שפת האם. על מנת לעודד תקשורת איכותית ולהעשיר את שפת היילוד יש להרבות בדיבור ולתמלל סיטואציות יומיומיות, תוך התייחסות לתינוק כשותף פעיל לתקשורת ושיחה (על אף שעוד לא מדבר). שפתו של ההורה נדרשת להיות מותאמת לגיל הרך, קרי שימוש במסרים קצרים ומדויקים ובאינטונציה מותאמת לתינוק. תפקיד ההורה הוא לתווך לילדו את הסביבה באמצעות שימוש במילים, ולהעניק פרשנות להתנהגות התינוק ולעולם סביבו. על הפרשנות להינתן בסיטואציות רבות ומגוונות ככל האפשר עם דגש על רוטינות קבועות שחוזרות על עצמן במהלך היום (במהלך החלפת חיתול, מקלחת, האכלה, טיול בחוץ, הלבשה ועוד). בנוסף, שפה מתפתחת במקביל ליכולת המשחק. הרבו במשחק משותף עם ילדיכם בצעצועים שונים אשר יעניינו אותו (רעשנים, מטפחות, הקשת חפצים זה בזה וכו') ובמשחקי שירה שונים. מומלץ להמעיט בצפייה בטלוויזיה (עד חצי שעה ביום) ולהמעיט במשחקים אלקטרוניים למיניהם.

מידע חשוב להורים

הפרוייקטים שלנו