חיפוש
חיפוש

הגיגים של פג – ספרון מאת אשר פרשני

נכדי הבכור, דביר, נולד בבית החולים “שניידר” בדיוק לפני 20 שנה.
היה זה ביום חמישי לפני הצהריים. בתי נשלחה בדחיפות לבית החולים, לאחר שהרופא המטפל איבחן “רעלת הריון”. חמש דקות לאחר צאת השבת נכנסה ליאת בתי לחדר הלידה (שבוע 26 !) מחשש לפגיעה בכבד. וכך נולד לנו פג בניתוח קיסרי, שמשקלו 769 גרם.
ימים קשים עברו על המשפחה ובמיוחד על ההורים הצעירים שזה להם בנם בכורם. בימים הראשונים הם “שרצו” בפגייה. תשובות הרופא כמובן לא הרגיעו את חומרת דאגתם. “נכון לרגע זה, הוא בסדר” אמר הרופא והמשיך “מה יהיה בעוד שעה, אינני יכול לומר”.
החיים התנהלו משעה לשעה ומיום ליום. כל יום שעבר הוסיף לפג כמה גרמים. כל שבוע שעבר הוסיף לחוסנו של הגוף הקטן והזעיר. לאחר 3-4 שבועות המתח החל לרדת. הביקורים חולקו בין ההורים, הסבים והסבתות.
באחד הימים אני צועד בפרוזדור המוליך לפגייה ורואה את בתי. “ליאת”, שאלתי, “להיכן את הולכת”? “להאכיל אותו”, היא עונה. “להאכיל אותו” ? שאלתי את עצמי. הלכתי אחריה. היא לבשה חלוק ונכנסה לפגייה. אני לא מצליח לראות בבירור מה היא עושה ומה עושה האחות לידה. היא יוצאת ואני שואל “כיצד האכלת אותו” ? “בהנחיית האחות, חיברתי צינורית אחת דקיקה לצינורית אחרת”, היא אומרת כשחיוך קל של אושר נסוך על פניה, “וכך האכלתי אותו”.

הייתי המום. תיאור יותר פלסטי לא יכולתי להעלות בדעתי. אימא שבקושי נוגעת בילדה. לא יכולה לחבק אותו. לא יכולה להניק אותו. לא יכולה ללטף אותו. מלאת אושר על רגע של חסד שניתן לה להאכילו דרך צינורית זעירה. תיאור כל כך “לא אימהי”.
למחרת בבוקר ישבתי וכתבתי. כתבתי, כי הרגשתי צורך לפרוק מעלי מעמסה כבדה. כתבתי כי רציתי לומר לה דברי עידוד ותקווה, כי באמת היו אלה ימים קשים. רציתי להעלות חיוך קל על פניה. פנים של אימא הדואגת לגורל בנה. כתבתי כי רציתי לשתף עוד משפחות שהקשיים והתחושות הללו הם מנת חלקן.

הספרון נקרא “הגיגים של פג”. הפג מספר את חוויותיו בפגייה, והכול מתוך ראייה אופטימית ומתן עצות טובות להורים. בברית של דביר שנערכה מספר חודשים לאחר לידתו, ביקשה ליאת בתי, שאקרא בתים אחדים מהספרון. הספרון עשה לו כנפיים בין בני משפחה וחברים. כתבתי לדביר ספרונים נוספים: בהגיעו לגיל שנה, בהגיעו לגיל שלוש, בהיותו בגן ובהגיעו לגיל בר מצווה. כיום דביר בן 20 . לא ניתן להבחין שהיה פג. הוא גר במודיעין. היה תלמיד מצוין. אוהב ספורט. אוהב מוסיקה. מנגן יפה באורגן ובפסנתר ומקובל מאוד בין החברים. בקיצור, “מה רבו מעשיך ה’“.

הגיגים של פג - תמונת קאבר

הספרון “הגיגים של פג” מוגש להורי הפגים באשר הם ולבני משפחותיהם.
אלה היושבים בחדר ההמתנה ליד הפגייה, שרויים במתח ובתקווה לבשורות טובות מפי הרופא.
בינתיים אתם מוזמנים לקרוא את הספרון. אם הצלחתי להעלות על שפתותיכם, ולו חיוך קטן של
תקווה, הרי זה שכרי.
– אשר פרשני

מידע חשוב להורים

הפרוייקטים שלנו

בוט לה"ב
he_IL
דילוג לתוכן