המכון להתפתחות הילד

מה הכוונה ב“מעקב במכון התפתחות הילד“?

מבין ההמלצות הרבות שתקבלו עם השחרור מהפגיה, תופיע גם המלצה זו. ייתכן שכבר במהלך השהות בפגיה פגשתם אנשי מקצוע מתחום התפתחות הילד, כגון פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק, קלינאי תקשורת או דיאטנית. לאחר השחרור צוות מקצועי זה יפגוש אתכם כדי לסייע בקידום התפתחותו של הפג, צמצום פערים ומניעת סיבוכים.

כל תינוק נמצא גם במעקב התפתחותי במסגרת ”טיפת חלב“, אולם מרפאה רב מקצועית מכווננת באופן ייחודי להתפתחות של פגים.

את מי תפגשו במכון להתפתחות הילד?

בשלב הראשון מתבצעת הערכה התפתחותית ע"י רופא נוירו-התפתחותי, אחות ופיזיותרפיסטית. הרופא הוא ראש הצוות ומנחה את המשך המעקב והטיפול. במידת הצורך, בייחוד בפגים במשקל נמוך או עם קשיי אכילה או האכלה, תפגשו גם דיאטנית, בכל שלב שיש צורך בכך. התינוק עובר בדיקה כללית, נוירולוגית והתפתחותית והרופא, וכל איש מקצוע – יאמוד אם יש פער בתפקוד של התינוק מהמצופה מגילו, מהן ההמלצות לצמצום הפער באם קיים, ומהי תדירות המעקבים המומלצת. במקביל ייפגשו ההורים עם עובדת סוציאלית שתעניק מידע על הזכויות המגיעות להורי הפגים ומתן עזרה מבחינת מיצוי זכויות במידת הצורך. בהמשך, ייפגשו ההורים בהתאם לצורך ועל פי החלטת הרופא עם אנשי מקצוע מתחום ריפוי בעיסוק, מתחום הפרעות בתקשורת (קלינאית תקשורת), ופסיכולוגיה התפתחותית.

למה חשוב להגיע למכון התפתחות הילד?

היות שבמכון להתפתחות הילד ישנה התייחסות רב-תחומית ע"י צוות רב מקצועי העובד בשיתוף פעולה הדוק, מומלץ להגיע מוקדם (עד שלושה חודשים מרגע השחרור מהפגיה) על מנת לאפשר איתור בגיל צעיר של בעיות התפתחותיות, טיפול מוקדם בהתאם לצורך והדרכת הורים במגוון נושאים, כגון: מנחים נכונים, מעברים בין מנחים (הרמת התינוק)

ותרגילים ספציפיים המקדמים את הישגיו המוטוריים של התינוק ומשפרים שליטת ראש וגו. על פי הנחיות משרד הבריאות, כל הפגים שנולדו מתחת ל-1500 גרם חייבים בביצוע מעקב במכון להתפתחות הילד. רופאי הפגיה יכולים להמליץ לתינוקות נוספים על מעקב זה, על פי המהלך שעברו באשפוז. לאור הישגים משמעותיים של ההתערבות בגיל הצעיר, כאשר המח נמצא בתהליך של שינויים מהירים, חשוב להדגיש את הסימנים המוקדמים המחשידים ללקות ולקבל את ההמלצות המקצועיות לגבי התערבות של טיפולים התפתחותיים וטיפולים במסגרת הבית.

פגים מזווית ראיה נוירו-התפתחותית

אחד הנושאים המרכזיים שמטריד הורים לפגים הוא ההשלכות של הפגות על ההתפתחות של ילדם. להלן מענה לחלק מן השאלות הנפוצות שעולות מן ההורים בפגיה:

האם פגים מתפתחים כתינוקות רגילים?

התשובה היא "כן ולא". אם מסתכלים על ההתקדמות של רפואת הפגים והיילודים בעשורים האחרונים ניתן לראות שיפור ניכר בטיפול הרפואי התומך במערכת הלבבית, הנשימה והגסטרו-אינטסטינלית (מערכת העיכול). השיפור הכללי בטיפול בפגים הפחית באופן משמעותי את רמת הפגיעה המוחית הגורמת לפגיעות נוירולוגיות קשות, אך עדיין היילודים שנולדו פגים, ובעיקר פגות קיצונית (מתחת לשבוע 32 להריון) – הינם בעלי סיכון לפגיעה מוחית. מאידך קיים שיפור מתמיד בטיפול במערכות השונות, כגון : בהנשמה, שמירה על חום הגוף, טיפול באנמיה ומניעה של צמיחת כלי דם לא תקינים בעין.

מדוע הסיכון לפגיעה התפתחותית הוא יחסית גבוה בפגים ובפרט בפגות קיצונית?

המח של פג ואספקת הדם למח, בדומה לפג עצמו, עדין רחוק מבשלות, במיוחד בפגים שנולדים לפני שבוע 32 להריון או במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם, ולכן – ככל שהלידה מוקדמת יותר ומשקל הלידה נמוך יותר, עולה הסיכון לפגיעה מוחית. גורמים נוספים לפגיעה מוחית בפגיה הם: מחלה נשימתית, זיהומים, חוסר סגירה של הקשר העוברי בין מחזור הדם של הגוף והריאות או בפגיעה במעיים של הפגים. גיל צעיר ומשקל לידה נמוך של הפגים יחד עם הסיבוכים הבריאותיים האופייניים לפגים עלולים לגרום לירידה בזרימת דם, דימומים או פגיעה דלקתית במח הפג. עוצמת הפגיעה במח מועצמת בשל חוסר הבשלות של המח ומעלה באופן משמעותי את רגישותו לפגיעה – כל זאת בשלבים משמעותיים להתפתחות המח. החלק המעודד הוא שלמרות הסיכון הגבוה לפגיעה מוחית, כתוצאה מהשיפור בטיפול בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בפגיעה המוחית שגורמת לפגיעות התפתחותיות קשות.

מהן המשמעויות של הפגיעות המוחיות?

פגיעות מוחיות משמעותיות, ששכיחותן עולה באופן משמעותי בקבוצות הסיכון שהוגדרו לפני כן, כוללות: שיתוק מוחין (5%), פגיעה בראיה (3%) פגיעה שמיעה (3-1%),

לקות שכלית (7%), לקות בתקשורת חברתית כאוטיזם (10-5%) ואפילפסיה (2%) עד לפגיעות קלות יותר (שהן הנפוצות) הכוללות בעיות קואורדינציה, בעיות בעיבוד תחושתי, לקויות שפה וקשיים בתקשורת חברתית ששכיחותן נעה במאמרים שונים בין % 50-20 מהפגים.

הסיכון לפגיעה התפתחותית בפגים שנולדו מעל שבוע 32 להריון – קטן באופן משמעותי (זאת בהנחה שמהלך השהות בפגיה היה ללא סיבוכים). גם פגים אלו עלולים לסבול בשכיחות גבוהה יותר מהסיבוכים הנוירולוגיים הקלים.

מתי רואים את הפגיעה?

הדמיה מוחית ב-US או MRI בפגיה מהווים כלי עזר לזיהוי מוקדם של פגיעה מוחית. יש לזכור שמדובר בניבוי ולמרות שאנחנו יודעים מה הסיכון להתפתחות פגיעה בהקשר לממצא מסוים בהדמיה, תמיד קיים הסיכוי שלא תהיה פגיעה כלל. חשוב לציין שבדיקה נוירולוגית בזמן השהות בפגיה היא מאד מוגבלת ולא רגישה (לצערנו גם לניבוי של התפתחות תקינה), כך שיש לקחת בעירבון מוגבל הערכות של פגיעה התפתחותית על בסיס בדיקה נוירולוגית בלבד. בדיקה התפתחותית יכולה לזהות סיכון אולם רמת הוודאות עולה ככל שהגיל מתקדם.

איך אדע האם התינוק שלי מתפתח היטב?

התפתחות של תינוק שנולד במועד מקבילה להתפתחות של פג לפי גילו המתוקן. ההתפתחות הנוירולוגית יכולה להיות מושפעת מחוסר עליה במשקל של הפג ובעיה נוירולוגית יכולה להשתקף בהיקפי ראש קטנים לגיל. מכאן שמעקב אחר עליה במשקל והיקפי ראש הוא בעל חשיבות גבוהה בפגים. עליה לאורך עקומת הגדילה של היקפי הראש והמשקל היא מאד מעודדת מבחינת ההתפתחות הנוירולוגית, אך מאידך חריגה מן העקומות מעלה את הסיכון לפגיעה התפתחותית. הסיכון הגבוה לפגיעה בשמיעה וראיה אצל פגים מחייב בדיקות בגיל מספר חודשים. רופא עיניים יבדוק את בשלות כלי הדם ברשתית העין . מערכת השמיעה נבדקת ע"י בדיקות BERA/ABR הבודקות את הפעילות העצבית של מערכת השמיעה באופן ישיר ע"י אלקטרודות הרושמות את פעילותה. אין זה המקום לעבור על כל אבני הדרך של התפתחות תינוק אך חשוב לציין מספר "אבני דרך" התפתחותיות (עד גיל שנה וחצי) להם ההורים צריכים לשים לב. נציין שוב כי בדיקה נוירולוגית תקינה לפני שחרור היא מוגבלת ובעיות נוירו-התפתחותיות עלולות להופיע בחודשים הראשונים לחיים:

סביב גיל 3 חודשים מתוקן: התינוק אמור ליצור קשר עין לעקוב ולחייך להוריו, להשמיע קולות המיה וכמו כן הוא אמור להרים ראש בשכיבה על הבטן. חוסר יצירת קשר עין, חוסר יכולת להרים את הראש מהמיטה (היפוטוניה), הטיה של הראש לצד אחד (טורטיקוליס), תנועה של צד אחד יותר מהשני או חוסר תגובה לקולות – מהווים דגלים אדומים.

סביב גיל 6 חודשים מתוקן: רוב התינוקות יתהפכו מבטן לגב ולהיפך, ינועו מצד לצד במיטה, יושיטו יד לחפץ ויעבירו אותו מיד ליד. ימלמלו וינהלו "שיחה" הדדית של השמעת קולות עם ההורים. דגלים אדומים יכללו העלאה של מתח השרירים בעיקר ברגליים (מה שיקשה על ההחתלה) או צד אחד של הגוף (מה שיגרום ל א-סימטריה בתנועות הגוף) וכן חוסר תגובתיות של התינוק לסביבה (הושטת ידיים לחפצים או הפניית גוף או עיניים לאנשים הניגשים אליו), או תינוק שאינו מפיק קולות (תינוק שקט מדי).

סביב גיל 9 חודשים מתוקן: רוב התינוקות יתחילו לזחול ו/או יתיישבו, יכניסו חפצים לקופסא, יעקבו אחר חפץ שנעלם, יתחילו להגיד הברות, יגיבו לשמם ויפתחו אבחנה ברורה בין קרובים לזרים. טווח הרכישה של היכולות הללו הוא רחב ויש להבחין בין עיכוב ברכישה של יכולת זחילה או דילוג על שלב. איחור מוטורי יכול להיות "דגל אדום" בגיל זה אם יש עליה במתח השריר, א-סימטריה בתנועות הגוף ועיכוב ביצירת תקשורת ע"י חיפוש קשר ההורים.

סביב גיל שנה מתוקן: התינוק צפוי למשוך את עצמו לעמידה וללכת לאורך חפצים, צפוי להקיש בקוביות ולנסות להאכיל את עצמו עם כפית. מבחינה שפתית הוא יכול לרכוש מילים ראשונות, להצביע על חפצים שהוא מעוניין בהם ולבקש קשר עם הוריו על מנת לקבל מהם אישור למעשיו או להראות להם דברים חדשים אותם הוא למד. דגלים אדומים חדשים בנוסף לבעיות בתנועה שתוארו קודם לכן הם חוסר הצבעה וחוסר בקשר הדדי עם ההורים.

סביב גיל שנה וחצי מתוקן: התינוק צפוי ללכת, לבנות מגדל בן 3 קוביות, לשרבט על דף, לרכוש אוצר מילים של 50-20 מילים, להכיר מספר איברי גוף וחיות, להבין הוראות פשוטות כ"תביא את הכדור" ולשחק משחק הדדי. דגלים אדומים מהווים חוסר רכישה של מילים וחוסר הדדיות בקשר בין התינוק לסביבה.

מה ההורה יכול לעשות על מנת לקדם התפתחות של התינוק – הפג שלו?

בזמן השהות בפגיה יש חשיבות גבוהה ליצירת קשר של מגע, קול ומראה חזותי של ההורה עם הפג – הכל תלוי מצבו הבריאותי. מגע של גוף אל גוף, דיבור או שירה ויצירת קשר עין, הוכחו בעבודות מחקריות רבות כמשפרות את ההתפתחות של הפגים ואת הקשר בין ההורים לפג. חשוב מאד בזמן השהות בפגיה וגם לאחר השחרור לשמור על אופטימיות באשר להתפתחות הפג בעתיד, זאת גם מכיוון שהניבוי של פגיעה התפתחותית הוא מוגבל אך בעיקר בשל העובדה שאופטימיות תיטיב את הקשר ביניכם לבין הפג.

מהי חשיבות המעקב במכונים להתפתחות הילד ?

אחרי השחרור יש לטפל בפג כבכל תינוק שנולד ולפי המלצות הצוות בפגיה. הורים לפגים שנולדו לפני שבוע 32 להריון, במשקל לידה נמוך מ-1500 גרם או שקיים חשד לפגיעה מוחית או עיכוב התפתחותי צריכים להתחיל מעקב במכון להתפתחות הילד עד גיל שלושה חודשים (על פי הדחיפות). האבחון הראשוני והמעקבים הנם בעלי חשיבות גבוהה. עבודות רבות הראו שזיהוי מוקדם של בעיה התפתחותית והתערבות מוקדמת הביאו לשיפור ביכולות הפגים בגילאים מאוחרים. העבודה בצוות רב תחומי הוא קריטי למתן טיפול שיענה הן על הצרכים של הפג והן על התמיכה למשפחה במהלך הגידול של ילד שנמצא בסיכון לבעיות התפתחותיות משמעותיות.

לסיכום

פגות ובעיקר פגות קיצונית נושאת בחובה סיכון לעיכוב התפתחותי. ניתן לצמצם פערים ולקדם את ההתפתחות של התינוק הפג. מבחינת ההורים שמירה על אופטימיות יחד עם קבלת המלצות ועבודה משותפת עם אנשי מקצועות התפתחות הילד יסייעו לקדם ולשפר את תפקוד התינוק ומשפחתו.

השתתפו בכתיבת הפרק: