נגיף RSV הינו גורם שכיח למחלות דרכי הנשימה בתינוקות. אצל פגים ותינוקות עם מחלות לב וריאה קשות, הסיכון לפתח מחלה קשה מנגיף זה עם סיבוכים, גבוה יותר מאשר אצל תינוקות אחרים, ולכן הם זכאים לקבל טיפול מניעתי לוירוס. הטיפול ניתן מידי חודש (פעם אחת בחודש בתאריך קבוע מראש) בחודשים נובמבר-מרץ כל שנה בזריקה, לתינוקות הבאים:
פגים שנולדו עד שבוע 32+6, אם עדיין לא מלאה להם שנה בראשון לנובמבר באותה עונת חורף (תינוק שנולד לאחר הראשון לנובמבר יחוסן גם בעונה הבאה).
פגים שנולדו עד שבוע 34+6 אם עדיין לא מלאה להם חצי שנה בראשון לנובמבר באותה העונה.
תינוקות, ללא תלות בשבוע הלידה, שנולדו מתחת למשקל 1 ק"ג- עד גיל שנה.
פגים, הלוקים במחלת ריאות כרונית וזקוקים לטיפול בחמצן – עד לגיל שנתיים.
פגים, הלוקים במחלת ריאות שאובחנה אצלם על-ידי צילום חזה אופייני וסימנים קליניים (BPD broncho-pulmonary dysplasia) בגיל מתוקן של 36 שבועות הריון ושנזקקו לטיפול באחד מאלה: חמצן, תרופות משתנות, קורטיקוסטרואידים (סטרואידים) או מרחיבי סימפונות – עד לגיל שנה.
תינוקות, ללא תלות בשבוע הלידה, הסובלים ממחלת ריאות כרונית קשה- עד גיל שנה.
תינוקות הסובלים ממחלת לב מולדת ובהתקיים אחד מהתנאים הבאים, עד לגיל שנה:
תינוקות המקבלים טיפול תרופתי לאי ספיקת לב.
תינוקות עם יתר לחץ דם ריאתי בינוני עד חמור.
תינוקות עם מחלת לב כחלונית (ציאנוטית).
הזריקה הראשונה תינתן בפגיה בסמוך לשחרור (בעונה בלבד) ואת השאר יקבל התינוק במרכז החיסון אליו ישויך ויזומן. קרן RSV של העמותה מסייעת במקרים נוספים – אנא עקבו אחר פרסומי העמותה לקראת תחילת העונה. לכל הילדים הזכאים לטיפול מונע ,יש להמשיך ולתת את התכשיר עד תום עונת פעילות היתר של ה-RSV.
למידע נוסף ושאלות – ניתן לפנות לרופא הילדים ולעמותת לה"ב.
אם הילד שנולד צריך להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז למשך 15 יום לפחות (גם אם הם לא רצופים), בזמן תקופת הלידה וההורות – את זכאית להאריך את תקופת הזכאות ולקבל דמי לידה נוספים עבור תקופת ההארכה:
אם את זכאית לדמי לידה מרביים – תוכלי להאריך את תקופת הזכאות בהתאם למספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-20 שבועות נוספים.
אם את זכאית לדמי לידה חלקיים – תוכלי להאריך את תקופת הזכאות בהתאם למספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-12 שבועות נוספים.
מוקד טלפוני של המוסד לביטוח לאומי 6050*.
הגשת בקשה להארכה או לפיצול של תקופת הזכאות:
כדי להאריך או לפצל את תקופת הזכאות יש להגיש תביעה להארכה או פיצול דמי לידה מוקדם ככל האפשר על ידי מילוי טופס מתאים של הביטוח הלאומי. (ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד/ לשלוח בדואר/ למסור לפקיד קבלת קהל בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך/ להכניס לתיבת השירות המוצבת מחוץ לסניף/ לשלוח את התביעה עם מסמכים נלווים באמצעות פקס)
אישור מבית החולים הכולל את פרטי היולדת או הילד וזמן האשפוז.
עובדת שכירה – צריכה לצרף אישור מהמעסיק על ההארכה או הפיצול של תקופת הלידה וההורות.
שימו לב!
במידה ואתם נתקלים בבעיה בקבלת זכויותיכם מול ביטוח לאומי, אנא פנו אלינו לקו החם שמספרו 03-9533935, ואנחנו נעזור לכם לממש את זכותכם.
על- פי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי היעדרות במספר ובתנאים אם התקיים אחד מאלה: (א) בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הינו עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד – עד 8 ימים בשנה; (ב) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד – עד 16 ימים בשנה; בחוק זה, "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.
בנובמבר 2016 יצא חוזר של משרד הבריאות אשר מסדיר את המעקב והטיפול בילדים מורכבים ובפגים עם שחרורם מאשפוז.
3.1. "ילוד מורכב": לעניין חוזר זה, כל פג שנולד לפני שבוע 32 (עד שבוע 31 6+ ימים), ילוד שנולד במשקל לידה מתחת ל- 1500 גרם, או ילוד שהוגדר כך ע"י ניאונטולוג מומחה עקב תחלואה שהופיעה בהריון, בלידה או במהלך האשפוז שלאחריה במהלך האשפוז.
3.2. "פג רגיל" (שאינו מורכב): לענין חוזר זה, פג שנולד משבוע 32 (0+32) ועד שבוע 36 (6+35), פג שנולד במשקל לידה מעל 1500 גרם ופג אשר ניאונטולוג מומחה לא הגדירו כפג מורכב.
3.3. "רופא ילדים": רופא המומחה ברפואת ילדים, כהגדרתו בחוק.
3.4. "פגיה": המחלקה לטיפול נמרץ ומיוחד בילוד ובפג.
3.5. מקצועות הבריאות: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונאות, פסיכולוגיה התפתחותית, עבודה סוציאלית.
4.1. באחריות מנהל הפגיה להנחות את הורי הילוד המורכב /הפג הרגיל, בסמוך ככל הניתן לאשפוזו בפגיה, לרשום אותו בטיפת החלב ובקופת החולים, ולבחור ברופא ילדים בקופת החולים, אליו ישוייך הילוד. על מנהל הפגיה להסביר להורים את חשיבות השיוך המוקדם, לצורך תכנון רצף טיפולי עתידי.
4.2. סיכום מידע רפואי וסיעודי אודות הילוד המורכב וצרכי המעקב הייחודיים עבורו יועברו ע"י הפגיה באמצעות גוף הקשר של קופת החולים בבית החולים לרופא המטפל בקופה ולמכון להתפתחות הילד של הקופה המבטחת במחוז. כמו כן יועבר המידע לטיפת החלב, במסגרתה יטופל הילוד. המידע האמור יועבר לפחות שבוע טרם השחרור המיועד מהפגיה.
4.3. בסמוך לשיחרורו של הילוד המורכב/פג רגיל מבית החולים, יערך מפגש הכנה לשיחרור בבית החולים. במפגש ישתתפו:
4.3.1. בילוד המורכב – הורי הילוד, הרופא המטפל בפגיה, האחות המטפלת בפגיה, עובדת סוציאלית, אחות הקשר של הקופה המבטחת ונציגת לשכת הבריאות המחוזית (או אחות טיפת חלב).
4.3.2. בפג הרגיל – הורי הפג, רופא ואחות המטפלים בפג בפגיה.
במפגש תינתן הדרכה פרטנית, בנוסף לזו שניתנה ע"י אחיות הפגיה ו/או אנשי מקצועות הבריאות, שטיפלו בילוד המורכב / פג רגיל.
4.4. ההמלצות במכתב שחרור הילוד המורכב והפג הרגיל יכללו את פירוט המעקב הנדרש בקהילה והמועדים לביצועו
4.5. לקראת המעבר לטיפול בקהילה יתקיים מפגש רפואי מתועד בין רופא הילדים בקהילה לבין הורי הילוד המורכב. המפגש יתקיים במרפאת הקופה על בסיס סיכום המידע , שהועבר לקופת החולים. מטרת המפגש הינה תכנון משותף של קליטת היילוד המורכב להמשך טיפול בקהילה.
5.1. אחריות קופת החולים
5.1.1. אחריות כוללת על ביצוע המעקב הנדרש אחר הילוד המורכב / הפג הרגיל בקהילה.
5.1.2. שיוך של כל ילוד מורכב/פג רגיל לרופא ילדים מומחה, שיהיה אחראי על מכלול המעקב והטיפול.
5.1.3. ביצוע המעקב הנדרש ובכלל זה הזימונים היזומים של הילוד המורכב/הפג הרגיל.
5.2. מעקב רופא הילדים
5.2.1. המפגש הראשון בין רופא הילדים והילוד המורכב/הפג הרגיל יתבצע בתוך שבועיים משיחרורו מבית החולים (מומלץ לתאם את הביקור שלא בשעות העומס כדי למנוע הדבקת הילוד במחלות זיהומיות).
5.2.2. המעקב הנדרש ביילוד המורכב יכלול לפחות ששה מפגשים במהלך השנה וחצי הראשונות לחייו. המפגשים יתקיימו באופן יזום באמצעות זימון הילוד המורכב למרפאה.
5.2.3. רופא ילדים מומחה שהנו ניאונטולוג או רופא המומחה בהתפתחות הילד, רשאי להמליץ לרופא הילדים להפחית את תדירות המפגשים היזומים עם היילוד המורכב, במידה והתרשם שהיילוד נמצא במעקב מספק במכון להתפתחות הילד ובטיפת החלב ובלבד שלא יערכו פחות מ-3 מפגשים יזומים במהלך השנה וחצי הראשונות לחייו.
5.2.4. אופן המעקב הנדרש בפג הרגיל, יקבע לאחר המפגש הראשון עם רופא הילדים. בהתאם לצורך, יתקיימו מפגשים יזומים נוספים.
5.2.5. כל מפגש מעקב עם רופא הילדים יכלול:
לקיחת אנמנזה, בדיקה גופנית ונוירולוגית מלאה לאיתור מוקדם, מעקב וטיפול בתחלואה השכיחה באוכלוסייה זו.
הערכת גדילה תוך בחינת מיקומו של הילד על גבי עקומות הגדילה.
הערכת השגת אבני דרך התפתחותיות תואמות גיל.
התאמת תכנית תזונה בהתאם לצורך.
בחינת קבלת החיסונים הנדרשים (RSV ,שפעת וכדו').
הפגיה למעקב אודיולוגי בהתאם לאמור בחוזר מנהל רפואה 2009/33 "בדיקת סקירה בילודים לשם איתור ילודים עם לקות בשמיעה".
ז. ריכוז תוצאות הבירורים הרפואיים והמעקבים הנוספים, כגון: טיפת חלב, התפתחות הילד, ייעוצי רופאים מומחים ומקצועות הבריאות.
5.3. מעקב מקצועות הבריאות
5.3.1. המעקב בקופת החולים בחודש הראשון לחיי הילוד המורכב יכלול בדיקה התפתחותית ע"י פיזיוטרפיסט / מרפא בעיסוק הבקיאים בביצוע הערכה זו.
5.3.2. פג רגיל יופנה בטווח של שלושה חודשים לבדיקת פיזיוטרפיסט / מרפא בעיסוק בכפוף להמלצה רפואית של הפגיה ממנה שוחרר או של רופא הילדים בקופת החולים.
5.3.3 .הערכה והתאמה של תכנית טיפול תזונתית אישית ע"י תזונאית לילוד המורכב תבוצע בתוך חודש משחרורו.
5.3.4 .הערכה והתאמה של תכנית טיפול תזונתית אישית ע"י תזונאית בפג הרגיל תבוצע בהתאם לדחיפות הרפואית הנדרשת ולכל היותר בתוך שלושה חודשים משחרורו מבית החולים, במקרים הבאים:
הומלץ על מעקב תזונאי בשחרורו מבית החולים.
השתחרר מבית החולים במשקל, הנמצא מתחת לאחוזון ה- 10 לגיל המתוקן.
ניזון בהזנה מיוחדת (כל הזנה שאינה הנקה או תמ"ל חלבי רגיל).
סובל מקשיי אכילה / האכלה (במקרה כזה יש להפנות את הפג גם לבדיקת קלינאית תקשורת).
עלה במשקל פחות מ – 150 גרם בשבוע, במהלך שבועיים עוקבים.
5.3.5. משפחות ילודים מורכבים יופנו לצורך הערכת עובדת סוציאלית בקופת החולים, בסמוך לשחרור הילוד מבית החולים.
5.3.6 .משפחות הפגים הרגילים יופנו להערכת עובדת סוציאלית בהתאם לצורך.
5.4. מעקב וטיפול ע"י רופאים מומחים נוספים ומטפלים אחרים מקרב מקצועות הבריאות השונים יתבצעו בכפוף לצורך, כפי שיוגדר ע"י רופא הילדים והמטפלים ממקצועות הבריאות.
הורה שנאלץ להישאר עם תינוקו הפג בבית לאחר תקופת חופשת הלידה עקב מצבו הבריאותי, יתכן ויהיה זכאי לדמי אבטלה.
הליך הגשת הבקשה:
פתיחת תיק בשירות התעסוקה- ניתן להירשם באתר האינטרנט (חשוב להירשם במועד בו נכנסה הפסקת העבודה לתוקף- לאחר סיום תקופת חופשת הלידה בתשלום)
שליחת טופס תביעת דמי אבטלה לביטוח לאומי.
יש להצטייד ב:
אישור מהמעסיק על- הפסקת עבודה/ פיטורין/ יציאה לחל"ת.
פירוט שכר – אישור מהמעסיק על תקופת העסקה ועל השכר או תלושי שכר של 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו להתייצבותך הראשונה בשירות התעסוקה. חובה לצרף תלושי שכר של 6 חודשי העבודה האחרונים, כולל תלוש שכר של חודש העבודה האחרון.
אישור רפואי עם המלצה של רופא מומחה שלא להכניס למסגרת עקב בעיה רפואית.
הטיפול בפגים בתקופה הראשונה להיוולדם כרוך בעומס טיפולי רב על ההורים.
הביטוח הלאומי מכיר בעומס הטיפולי הכבד הכרוך בכך ומשתתף בהוצאות הכספיות של המשפחה כדי להקל על גידולו של הילד, ולאפשר למשפחה ככול שניתן לנהל אורח חיים תקין כשהילד נמצא בחיק המשפחה והקהילה ועל כן, תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-33 או במשקל לידה הנמוך מ-1,750 גרם זכאים לגמלת ילד נכה החל מהחודש הרביעי ללידתם ולמשך 6 חודשים.
הליך הגשת הבקשה:
יש למלא טופס תביעה לגמלת ילד נכה מאתר הביטוח הלאומי ובסעיף "פרטים על מצבו הרפואי של הילד" יש לרשום "פגות".
מצרפים לטופס התביעה מסמכים רפואיים רלוונטיים (כגון מכתב שחרור מבית החולים).
את התביעה מגישים בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו של הילד.
ניתן גם לשלוח את התביעה בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
כמו כן ישנה אפשרות לשלוח טופס תביעה מקוון באתר שהמסמכים והאישורים יצורפו אליו כקבצים.
שימו לב כי במידה ונמצא כי הנכם זכאים לגמלת ילד נכה, יתכן ומגיע לכם גם:
המערך ההתפתחותי בארץ מורכב משלושה רבדים עיקריים:
המכונים להתפתחות הילד עוסקים באבחון ובטיפול בילדים להם בעיות התפתחותיות קשות ומורכבות יותר. במכונים צוות של כוח אדם מקצועי בכל תחומי התפתחות הילד: רופאים מומחים, עובדי מקצועות הבריאות: קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. מטפלים בשירות הפסיכו – סוציאלי: פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. ובנוסף יועצים בתחומי הרפואה הרלבנטיים כגון דיאטנים, גנטיקאים, אורתופדים, רופאי עיניים ועוד. יחידות ההתפתחותיות: לרוב מופנים ליחידות ילדים לאחר שאובחנו במכונים להתפתחות הילד. ביחידות קיים צוות של אנשי מקצוע בתחומי התפתחות הילד העוסקים בעיקר בטיפול. כל פג עם בעיה התפתחותית, אשר זקוק לטיפול מיוחד מאיש מקצוע אחד, חייב לקבל את הטיפול במכון או ביחידה התפתחותית. עמותת לה"ב פועלת למען מעקב פגים מקצועי ואחיד לכל הפגים בישראל, ההמלצה היא לפנות למעקב התפתחותי במכון או ביחידה מוכרת על ידי משרד הבריאות.
במידה והורה בחר לפנות לגורם פרטי – יש לפנות ל "גורם מקצועי מוסמך" הוא בעל מקצוע מורשה (פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, דיאטן/תזונאי, פסיכולוג, עובד סוציאלי). מדובר על מטפל בהסכם בעל רישיון תקף של משרד הבריאות.
ועפ"י חוזר משרד הבריאות, זקוק לשנתיים ניסיון לפחות בעבודה בתחום התפתחות הילד במסגרת מוכרת של משרד הבריאות. לגבי מטפלים פרטיים שאינם מוכרים ע"י משרד הבריאות אין כל הנחייה ואין כל בקרה.
פגים שנולדו בשבוע 32 להריון ומטה ו/או שמשקלם נמוך מ-1.5 ק"ג נמצאים בקבוצת סיכון וההמלצה היא הפנייה מוקדמת למכון להתפתחות הילד, כאשר משך ההמתנה המירבי לקבלת אבחון ותחילת טיפול גם יחד (מרגע קבלת ההפגיה מרופא) הינו עד חודשיים המתנה בשנת החיים הראשונה. קבוצת הפגים השנייה של תינוקות פגים שנולדו בשבוע 33 להריון ו/או מעל 1.5 ק"ג יופנו על סמך המלצה של רופא הילדים, כאשר משך ההמתנה המירבי לקבלת אבחון ותחילת טיפול גם יחד (מרגע קבלת ההפניה מרופא) הינו עד שלושה חודשי המתנה בשנת החיים הראשונה. למרות האמור לעיל, על פי חוזר הפג בקהילה (עמודים 40-42), פג שמוגדר "מורכב", מופנה לפיזיותרפיה/ריפוי בעיסוק ודיאטנית תוך חודש מהשחרור מהפגיה, ולכן מומלץ לפנות אל רופא הילדים ולממש את זכותכם.
עמותת לה”ב – למען הפגים בישראל (ע"ר) הינה עמותה כלל ארצית שהוקמה ע”י הורים לפגים ופגים בעברם למטרת קידום ושיפור מצב הפגים בארץ, משפחותיהם, הפגיות בישראל ולמען הפחתת מספר הפגים הנולדים בכל שנה והגברת המודעות לסכנות הפגות.
היכנסו לקבוצת ה-WhatsApp השקטה שלנו
