חלב אם – שאיבה, אחסון והנקה

למה חשוב להזין את הפג בחלב אם?

כדאי וחשוב לשאוב חלב. זהו המזון המתאים ביותר עבור תינוקות בכלל ועבור הפגים בפרט. גוף האם יודע לייצר חלב בהתאם לגיל ההיריון, כך שרק האמהות יכולות לספק את המזון המושלם לצורכי הקטנטנים שלנו. יתרונותיו המרובים של חלב האם כוללים הגנה חיסונית משופרת, הרכב תזונתי מתאים וגירוי לתפקוד מיטבי של המעי, תוך מתן יתרון פסיכולוגי – התפתחותי לאם ולתינוקה. חלב אם עשיר גם בגורמים המסייעים להגנה מפני זיהומים. רוב הסגולות של חלב אם מתקיימות, גם אם הוא מספיק רק לחלק מהתזונה. הזנה בחלב אם מפחיתה את הסיכון ל-NEC (ראה מילון מונחים) ולאלח-דם, ובכך היא יכולה לקצר באופן משמעותי את משך האשפוז. מאחר שיכולת היניקה מבשילה רק לקראת השבוע ה-34 של ההיריון, רוב הפגים הקטנים והבלתי בשלים נזקקים למתן הזנה בזונדה דרך צנתר לקיבה. עם הבשלתם, מלמדים את הפגים בהדרגה לינוק.

בדרך כלל קל יותר לפגים למצוץ מפטמת בקבוק, ורק בהמשך הם לומדים בהדרגה לינוק מהשד. לפיכך, מחייבת צורת ההאכלה של הפג שאיבת חלב אם והקפדה על אחסון נאות שלו עד למועד ההזנה. אם הפג שלך עדיין קטן ובאינקובטור, יכול להיות שיעבור עוד זמן רב עד שייצמד לפטמה ויינק ממנה באופן ישיר. עד שיגיע הרגע המאושר הזה, תאלצי להיות מחוברת למשאבת חלב מעצבנת, קרירה, פלסטיקית ולעיתים גם מרעישה. התחליף הרובוטי הזה, הנקרא משאבת חלב, הולך להיות צמוד אליך כל יום לפחות שמונה פעמים ביום, כל שלוש שעות (בכל מקרה לא כדאי לפתוח מרווחים של יותר מ-4 שעות בין שאיבות ביום ו-6-5 שעות בלילה).

זו משימה לא פשוטה – במיוחד עבור אמהות לפגים שאשפוזם עומד להיות ארוך. מה שיכול להקל עליך במשימה הזו הוא הידיעה שהחלב שניתן לפג שלך הוא חיוני לבריאותו והדבר הטוב ביותר שאת יכולה להעניק לו כאמא. אנו ממליצים בחום להתייעץ עם יועצת ההנקה של מחלקת היולדות בבית החולים או בפגיה בכל הקשור באופן השאיבה, תדירותה וכו'.

הימים הראשונים לאחר הלידה

בימים הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר חלב צהבהב וסמיך הנקרא קולוסטרום. הקולוסטרום מספק את רכיבי התזונה הנחוצים לתינוק באופן מרוכז בנפח קטן. הקולוסטרום מותאם לצרכי התינוק: יחסית לחלב הבשל הלבן, שמגיע יומיים עד שלושה ימים לאחר הלידה, הקולוסטרום מכיל פחות שומן ולקטוז (וכך קל יותר לעיכול) ועשיר יותר בפחמימות ובחלבון. יש לו אפקט משלשל קל, שעוזר לתינוק להפריש את המקוניום (הצואה הראשונה) ואת עודפי הבילירובין וכך עוזר במניעת צהבת. הקולוסטרום מכיל נוגדנים רבים ותאי דם לבנים, שמגנים מפני וירוסים, חיידקים וזיהומים אחרים. הוא עוזר לבסס את החיידקים הטובים במערכת העיכול של התינוק, ומכיל גם פקטורי גדילה, שעוזרים להבשלת מערכת העיכול של התינוק. חשוב להתחיל ולסחוט את הקולוסטרום מהשד בשלב המוקדם ביותר, כמה שיותר קרוב ללידה. היות והקולוסטרום צמיגי ודביק (לעיתים מזכיר במרקמו דבש) אפשר ואף רצוי להתחיל ולסחוט אותו באופן ידני (ללא משאבה) לתוך כלי סטרילי. סחיטת הקולוסטרום מהשד במועד קרוב ככל הניתן ללידה יכולה למנוע בעיות באספקת החלב בהמשך הדרך. סחיטה ידנית של הקולוסטרום מתבצעת כך:

לפני שניגשים להוציא חלב חובה לחטא ידיים בסבון או אלכוג'ל ולעסות את שני השדיים בערך כדקה בסך הכל. העיסוי מקל על שחרור החלב.

יש להניח את האצבע והאגודל מקבילות אחת לשניה, כל אחת כשני סמ' מהפטמה.

ללחוץ עם האצבעות פנימה לכיוון הצלעות (לתוך השד).

להמשיך וללחוץ תוך כדי נסיון לחבר את האצבעות בתוך השד ומשיכה קדימה של האצבעות (למטה כלפי הפטמה).

בסופו של דבר זאת צורה מעגלית- פנימה: אצבע אחת לשניה וכלפי הפטמה. חשוב להדגיש שהעבודה נעשית על הרקמה הפנימית ולא על גבי העור. עם שאיבת הקולוסטרום חשוב לתת אותו לפג באופן בו הוא מוזן (זונדה / בקבוק). כשכמויות החלב גדלות (מספר ימים לאחר הלידה), ניתן להתחיל להשתמש במשאבת חלב.

אז איך בעצם מתחילים לשאוב?

שאיבת-חלב שונה מהנקה. על מנת להצליח בשאיבת חלב אם, חשובה ההתמדה. לעיתים בשאיבות הראשונות לא יצא חלב כלל או שיצא מעט חלב, 10 מ"ל, 20 מ"ל. המשאבה המשוכללת ביותר אינה מדמה לחלוטין את פעולת היניקה כפי שהיא מבוצעת ע"י התינוק, וגוף האם צריך להתרגל להפריש את הורמון האוקסיטוצין הגורם לשחרור החלב – עבור משאבה ולא עבור יונק אמיתי. התחלת השאיבות היא לא פשוטה. הגוף שעוד לא הספיק להתאושש מהלידה צריך ללמוד לבצע פעולה חדשה שאינה מוכרת לו ובנוסף לכך את מרגישה כל הזמן במבחן. בניגוד לאמא שתינוקה נולד בזמן ומניקה אותו לפי רצונה, לך מודדים כל כמות CC.

באילו משאבות רצוי להשתמש?

שאיבה במשאבה דו צדדית (ששואבת משני הצדדים במקביל) מגבירה את הכמויות וחוסכת זמן יקר. שאיבה דו צדדית מסייעת במיוחד אם את אמא לתאומים ורוצה להגיע לאספקת חלב מספקת לשניהם.

מומלץ לשכור/להשאיל משאבה דו צדדית עם מערכת סגורה. ניתן להשיג, מגמ"חים, חברות השכרה, קניה בשוק פרטי או דרך קופות החולים. בהרבה מהקופות יש היום סבסוד למשאבות חלב. רצוי לברר עם יועצת הנקה איזה משאבה מתאימה לצרכים שלך. כאשר משאילים מ"יד שרה" כדאי להצטייד במכתב מהפגיה המאשר כי אכן נולד לכם פג ולהשאיל משאבה מתאימה.

טיפים להגברת כמות החלב:

  • חשוב מאוד להאמין בגוף שלך שהוא מסוגל להזין את התינוק בתזונה הטובה ביותר.
  • להביט על תמונה של התינוק/ות תוך כדי שאיבת החלב – פעולה זאת מפעילה את רפלקס שחרור החלב.
  • להריח חיתול בד עם ריח הגוף של הפג/ים שלכם תוך כדי שאיבת החלב.
  • לשאוב לאחר קנגורו והנקה.
  • לשאוב בתנוחה נוחה ובאווירה רגועה.
  • במידה ובכל זאת תפוקת החלב אינה מספקת, כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ורופאי הפגיה לגבי שימוש במגבירי חלב.
  • חשוב להימנע מנענע ומרווה שעלולים לגרום לירידה בתפוקת החלב.
  • ניתן גם להשתמש בשיטת power pump -שאיבה 10 דקות ומנוחה במשך 10 דקות, מספר סיבובים בסך הכל, במשך שעה פעם ביממה.

ועוד כמה עצות כלליות:

ברוב הפגיות בארץ, מרבית האחיות עוברות קורסים בנושא הנקה והן נקראות תומכות הנקה, או יועצות הנקה. מטבע הדברים הן הכי זמינות והכי נגישות, השתמשי בהן.

גם אם הפג שלך עדיין קטן ולא יכול לינוק בעצמו, את יכולה לתת לו להתנסות במגע עם הפטמה גם כשהוא קטן, בזמן הקנגורו. בזמן הקנגורו כדאי לקרב את הפג לשד, ואפשר אפילו לסחוט כמה טיפות ולמרוח על השד כדי שירגיש בטעם.

הדרך להעיר תינוק שנרדם על השד היא ללחוץ על השד (כמו פעולת הסחיטה שעשית בימים הראשונים), ולהזרים לו בדרך זו חלב טעים לפה. בדרך זו לפעמים התינוק יתעורר וימשיך לינוק – בעת האשפוז, חשוב לעשות זאת רק לאחר התייעצות עם יועצות/תומכות ההנקה בפגיה.

חשוב מאוד לשתות ולאכול בריא ומספיק. חשוב לא פחות, לנוח. אל תשכחי כי אך זה עתה ילדת תינוק/ות , ואת חייבת להחזיר לעצמך את הכוחות שאבדו.

לנסות להשיג שני סטים של כלי שאיבה ומברשות ניקוי, אחד בבית ואחד בתיק או בארונית בפגיה.

מומלץ לא לנקות את כלי השאיבה ב"ספטל סקרב" (נוזל ניקוי הידיים בפגיות) אלא בסבון כלים. הספטל סקרב עלול להשאיר משקע.

שגרת השאיבות עלולה להפוך למאוד מתישה ומשעממת. מומלץ לשלב את השאיבה עם פעילויות נוספות כגון קריאה, שיחות טלפון ועוד.

לא להשוות ולא להתייאש מהאמהות האחרות השואבות איתכן בפגיה. ייצור החלב משתנה מאם לאם ואין טעם בהשוואות שעלולות להיות מתסכלות.

בכל מקרה של חום, מחלה או נטילת תרופות, יש להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת לגבי המשך ההנקה/שאיבה. יש לעדכן את הצוות הרפואי כי לפעמים השפעת מחלה או תרופה יכולה לעבור גם לפג.

המעבר משאיבות להנקות

תחילת נסיונות הנקה אפשרית החל משבוע 32-30 אך תלויה בעיקר במצב התינוק ולא בשבוע הבשלות. לכן מומלץ להתייעץ עם הצוות כדי לדעת מתי להתחיל בנסיונות הנקה.

מומלץ לקבל הדרכה מאחות/יועצת הנקה על צורת מתן בקבוק שתומכת ומקדמת הנקה.

בצעדים הראשונים שלכם בהנקה מה שחשוב הוא לא הכמות, אלא איכות החוייה שלך ושל תינוקך.

ומה עושים אם בכל זאת אין מספיק חלב?

כדאי ליצור קשר עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC בהקדם האפשרי (פרטים ניתן להשיג באתר "ליגת לה לצ'ה" באינטרנט). במקרים של ירידה חדה בתפוקת החלב ישנו טיפול תרופתי שעשוי לעזור, שאלו את הרופאים בפגיה, אך חשוב שתזכרי, ללא הגברה של גירוי השד על- ידי יניקה או שאיבה מרובות, התרופה לא תועיל.

אם יש מעט מדי חלב, כדאי להוסיף עוד מספר שאיבות: בזמן השהות בפגיה, תוסיפי שאיבות ביניים, נניח שאיבה ארוכה כשמגיעים ועוד שאיבה קצרה כל שעתיים. תוך יומיים עשויה להיות עליה בכמות החלב.

איך מאחסנים חלב שאוב?

  • לפני אחסון החלב יש לדאוג לניקיון כלי האחסון.
  • כלי האחסון המומלצים הינם כלי זכוכית, כלים מפלסטיק קשיח או שקיות פלסטיק המיועדות לאחסון חלב אם.
  • רצוי להשתמש במיכל אחסון נפרד לכל שאיבה.
  • אפשר לערבב חלב הנשאב בזמנים שונים, רק לאחר שקורר במקרר.
  • אפשר להוסיף חלב שקורר במקרר לחלב שהוקפא, כל עוד הכמות שהוספה קטנה מכמות החלב הקפוא הקיימת על מנת למנוע הפשרת החלב.
  • מומלץ לשמור חלב בכמויות קטנות של 60-120 מ"ל, על מנת לא לגרום לבזבוז.
  • יש לרשום את התאריך על גבי מדבקה ולהצמידה אל כלי האחסון.
  • אחסון חלב אם שאוב (מתוך אתר משרד הבריאות)
  • הנחיות משרד הבריאות הם עבור תינוק שנולד במועד. כלומר- לאחר השחרור ניתן לנהוג לפיהם. כל עוד התינוק בפגיה יש לנהוג לפי נהלי הפגיה.
  • ניתן לשמור חלב אם שאוב בטמפרטורות חדר של 16 – 29 מעלות צלזיוס עד 6 שעות.
  • ניתן לשמור חלב אם שאוב במקרר 5 עד 8 ימים.
  • ניתן לשמור חלב אם במקפיא בעל דלת נפרדת מהמקרר או במקפיא נפרד עד 12 חודשים.

הפשרה וחימום חלב

  • חלב אם שאוב, שהיה במקרר, יש לחמם לטמפרטורת החדר בתוך כלי עם מים חמים.
  • חלב אם קפוא אפשר להוציא שעה לפני השימוש ולחמם בכלי עם מים חמים, או להפשירו בטמפרטורת החדר.
  • אפשר להוציא את החלב מהמקפיא למקרר ולהשתמש בו בתוך 24 שעות מרגע ההוצאה למקרר.
  • אפשר להשתמש בשאריות חלב שהופשרו בתוך 4 שעות מרגע ההפשרה. לאחר מכן יש להשליכן.
  • אין לחמם את חלב האם במים רותחים או במיקרוגל.
  • לשומן החלב יש נטייה להיפרד ולצוף למעלה לכן יש לערבב בעדינות חלב אם שהופשר ולבדוק את הטמפרטורה שלו לפני האכלה.
  • חלב מקורר מכיל יותר גורמים אנטי-דלקתיים מחלב מוקפא. על כן, יש להשתמש קודם בחלב המקורר ולאחר מכן במוקפא.

תמיכה נוספת בהנקה

מידע נוסף ותמיכה תוכלי לקבל באתרי האינטרנט הבאים:

אתר ליגת לה לצ'ה בישראל http//:www.lllisrael.org.il. ליגת לה לצ'ה הינה עמותה רשומה, אשר המדריכות החברות בה מעניקות תמיכה ומידע בהתנדבות, בנושא הנקה.

באתר של האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה: https://ialp.org.il/

בנק חלב אם

מידע על בנק החלב, זכאויות ועוד.. ניתן למצוא כאן.

מידע חשוב להורים

הפרוייקטים שלנו

דילוג לתוכן