Care Developmental – טיפול התפתחותי תומך

מאת: דליה זילברשטיין, PhD ,RN, מוסמכת NIDCAP
אחראית על טיפול התפתחותי תומך פגיה, מרכז רפואי מאיר

ההתקדמות הטכנולוגית האדירה שחלה בתחום הנאונטולוגיה (רפואת פגים) בשני העשורים האחרונים הביאה לאחוזי הישרדות גבוהים של פגים צעירים מאוד. במקביל, חל שינוי ניכר בתפיסת אנשי המקצוע את הפג וכן במודעות לצרכיו המיוחדים. אם בעבר הייתה התייחסות כמעט בלעדית לצרכים הרפואיים של הפג, הרי שבימינו גוברת ההתייחסות גם לצרכיו ההתפתחותיים המוקדמים, הבאים לידי ביטוי בסביבה טיפולית – הפגיה – שלעיתים אינה מותאמת דיה לצרכים אלה.

סביבת הפגיה שונה באופן ניכר מהסביבה של הרחם. לעיתים, שוררים בפגיות תנאים המהווים גורמי דחק (סטרס) עבור הפג המתפתח – כדוגמת רעש, אור, כאב, או ניתוק מהאם. חוקרים מתחומים שונים סבורים כי לחשיפה לסטרס השפעות על ההתפתחות העתידית. זאת כנראה, בשל העובדה שמערכת העצבים המרכזית של הפג שרויה בזמן היוולדו בתהליך הבשלה פעיל ורגיש. לכן, בד בבד עם ההתקדמות הרפואית שחלה בפגיות, גברה הדאגה בקרב אנשי המקצוע באשר להשפעתה של סביבת הפגיה, על הפג ועל התפתחותו העתידית. היום ברורה החשיבות של התאמת הסביבה וסגנון הטיפול לצרכים הייחודים של הפג, כבר מתחילת דרכו בפגיה. טיפול המונחה על פי עקרונותיה של גישת ה- Care Developmental נותן מענה לצרכים אלה.

הטיפול ההתפתחותי התומך הינה גישה נוירו-התפתחותית לטיפול בפג, הכוללת מגוון התערבויות המיועדות להפחית את הסטרס בפגיה. הגישה פותחה תחילה על ידי ד"ר היידי אלס מאוניברסיטת הרווארד, ואומצה בשנים האחרונות בפגיות רבות ברחבי העולם. הגישה דוגלת בסגנון טיפול המותאם למאפיינים ולצרכים הייחודים של הפג, ובהקניית תנאים אופטימליים להתפתחותו המוקדמת. ההתייחסות הפרטנית להתנהגות הפג ולספי הרגישות שלו במישור הפיזיולוגי והמוטורי מהווה מרכיב מרכזי בהבנתה של הגישה וביישומה. בנוסף, הגישה הנוירו-התפתחותית רואה בהורים ובחיזוק הקשרים המוקדמים הנרקמים בין ההורה לפג בזמן שהותו בפגיה, אבן יסוד וחלק אינטגראלי של הטיפול הניתן לתינוק בפגיה.

מטרותיה העיקריות של גישת ה- Care Developmental הן:

  • להפחית את הסטרס אליו נחשף הפג (regulation stress).
  • לקדם את ההבשלה והארגון במישור הנוירו-התנהגותי. (organization neurobehavioral)
  • לקדם את הקשר המוקדם בין הורה לפג.

כיום, קיים בסיס ראייתי נרחב בספרות אודות השפעותיה החיוביות של הגישה הנוירו-התפתחותית (ובפרט על שיטת ה-NIDCAP) על המהלך של הפג בפגיה, על התפתחותו, ועל מסוגלות ההורים ותפקודם. לעשייה בתחום הטיפול ההתפתחותי התומך רבדים שונים. בראש ובראשונה נדרשת הכשרה מתאימה של הצוות בנושאים כדוגמת התפתחות המוח, התנהגות של פגים, תגובות לדחק, יכולות וקשיים של פגים צעירים. פעולות יומיומיות כדוגמת רחצת הפג או שקילתו, השכבתו וניודו, נעשות על פי רוח הגישה בצורה עדינה, מרגיעה והדרגתית יותר. התנהגות התינוק ותגובותיו מעצבות את האופן שבו נעשות הפעולות השונות. הגישה כוללת גם תשומת לב לסביבה ולסגנון הטיפול, ולהתאמתם לצרכים ולרגישויות של הפג.

דוגמאות לכך הן: עמעום האורות, כיסוי חלקי של האינקובטורים וגם של העריסות, דיבור בקול חלש, התנהלות שקטה בתוך הפגיה, קידום שיטת ה"קנגורו" והקניית תנאים טובים יותר לכך ע"י הצבת פרגודים וכורסאות נוחות המאפשרות להורה לעשות "קנגורו" רגוע וממושך. בנוסף, ניתן דגש מיוחד על הפחתת כאב במהלך פעולות שונות, על שימור מרבי

של שינה ללא הפרעות, על תיאום בדיקת הרופא למחזור השינה ולזמני הערות של הפג, על השכבתו בתוך "קן" גמיש השומר ברכות על תנוחתו האסופה, על עטיפתו של הפג בשמיכות ומצעים נעימים שהוריו מביאים מהבית, ועל קצב טיפול איטי והדרגתי המאפשר לפג להסתגל לשינויים ולגירויים השונים סביבו. הורי הפגים הינם במוקד העשייה. ההדרכה והתמיכה בהורים מיועדות, בין היתר, לקדם את המגע והקשר ביניהם לבין תינוקם, כבר מתחילת דרכם ההתפתחותית המשותפת. ברוח הגישה, אתם כהורים יכולים לתרום רבות לרווחתו של פגיה.

5 Top אותם 5 דברים שאתם יכולים לתת לפג כבר מתחילת דרכו בפגיה

חלב אם: התחילי לשאוב בהקדם האפשרי לאחר הלידה, ועל פי ההנחיות של צוות הפגיה. זכרי כי אחד הסודות להצלחה בשאיבה טמון בתדירות השאיבות. ההמלצה המקצועית הינה כ-8 שאיבות ביום. חלב אם נחשב למזון הטוב ביותר למערכת העיכול הלא בשלה של הפג. גם הטיפות הראשונות (קולוסטרום) חשובות, אותן ניתן לאסוף ע"י מזרק קטן ולתת לפג לכשיתחיל לאכול. יש הקוראים לחלב ראשוני זה "זהב נוזלי". ראי התייחסות מורחבת בפרק אודות חלב האם.

החזקת קנגורו (Skin To Skin): החזקה זו, שבה התינוק נצמד לחזה החשוף של האם או האב, השפעות חיוביות רבות, בין היתר על מהלכו הרפואי של התינוק, על התפתחותו לטווח הקצר ולטווח הארוך, על מצב הרוח של האם, ועל יצירת החלב. "הקנגורו" נחקר  בעבודות רבות. ההמלצה להחזיק פגים באופן המיוחד הזה ברורה ומוסכמת,כמובן בהתייעצות ובתאום עם הצוות המטפל, כל מקרה לגופו.

מגע תומך, תוחם ומכיל (Containment): גם כאשר לא מתאפשרת הוצאת תינוקך ל"קנגורו" מסיבות שונות, ישנן דרכים חלופיות לספק לו/ לה את המגע התומך והאוהב לו הוא זקוק. פגים נהנים לרוב ממגע רצוף בכל כף היד, תוך כדי איסוף הידיים והרגליים, אשר מתפזרים או נמתחים כאשר התינוק אינו רגוע. פגים נוטים ליהנות פחות ואף "להתעצבן", כשנוגעים בהם באופן נקודתי, רק עם אצבע ובליטופים קצרים. מגע "תומך" עוזר מאוד לתינוק לשמור על הנינוחות והרוגע אליהם הוא זקוק להחלמה ולגדילה. בהדרגה ילמד תינוקך להכיר ולזהות את טיבו של המגע המיוחד שלך.

ליווי בעת האכלה בזונדה: נכון, חלב יורד מעצמו דרך הצינורית אל הקיבה של תינוקך. אולם, אין זה אומר שהתינוק אינו זקוק לליווי ותמיכה בזמן זה. מומלץ שתיקח/י חלק פעיל בארוחה של תינוקך גם בשלבי ההאכלה דרך זונדה, שהרי זו עבורו ארוחה לכל דבר ועניין. את יכול/ה להחזיק את הזונדה וכך לשלוט על קצב ירידת החלב על פי גובהו של המזרק, או לחילופין לשים את ידייך על תינוקך כפי שהוסבר לעיל. תינוקך גם יוכל לקבל את ארוחתו כשאת עושה "קנגורו". ובכלל, מומלץ לדאוג לבטיחות ולרוגע של תינוקך בזמן הארוחה, וכך להפוך זמן זה למהנה עבורו.

מציצה שלא לצורך הזנה (Non-Nutritive Sucking): זו מציצה שתינוקך עושה כשמגישים לו בעדינות את המוצץ או את שד אימו. הוא לא ממש ניזון, הוא רק מוצץ. פעילות זו חשובה להתפתחות יכולת המציצה של התינוק, ותורמת גם לרוגע ונינוחות. מומלץ להציע לתינוק מוצץ לקראת הארוחה, וגם במהלך הארוחה בזונדה. עם זאת, חייבים לעשות זאת בעדינות, לתת לתינוק להתרגל לגירוי החדש בפיו, ובעיקר לבחון את תגובותיו. לא תמיד התינוק ירצה את המוצץ. לעיתים ייקח לו כמה שניות להתרגל אליו ולהיות מוכן לקבל אותו בפיו. יש מוצצים מיוחדים לפגים מאוד קטנים, והתאמת המוצץ לתינוק חשובה. בהמשך, מומלץ לקרב תינוק ער, פעיל ו"מחפש" בזמן ה"קנגורו", לשד אימו.

מידע חשוב להורים

הפרוייקטים שלנו