אג׳נדה: ילודים ופגים בישראל צל הקורונה

סדר -יום לדיון בוועדות הכנסת לציון יום הפג בישראל שיחול ב- ח' כסלו תשפ"א, 24.11.2020, בראשותה של חה"כ מיכל שיר

את יום הפג לשנת תשפ"א בישראל החלטנו להקדיש לדיון באתגרים ופתרונות הקשורים בהתמודדות עם ההשפעות של הקורונה על הטיפול בילודים ופגים בישראל.
להלן הנושאים:

  1. עדכון נתוני הידבקות ותחלואה של ילודים ופגים בנגיף הקורונה בישראל – במהלך 7 חודשים מרץ-ספטמבר 2029 היו כ-550 לידות ליולדות מאומתות מסך כולל של כ-100,000 לידות המהווה כמחצית האחוז מכלל הלידות. טווח הלידות המאומתות נע בין 2% מכלל הלידות במרכזים רפואיים שבערים 'האדומות' ועד ל- 0.2% מכלל הלידות בערים הירוקות.
    עד כה לא דווחו מקרים מוכחים של הידבקות ילודים דרך השליה מהאם (בדומה לנתונים שנאספו בעולם). אך כן דווחו מקרים בודדים של הידבקות ילודים ב- Covid 19 מספר ימים לאחר הלידה. המחלה התבטאה בתסמינים קלים של חום, ישנוניות וחוסר תיאבון שחלפו תוך מספר ימים. על פי הנתונים עד כה, נגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם ולכן אין התווית נגד למתן חלב-אם מאם שנדבקה.
    היערכות מדינת ישראל לטיפול ביולדת, בילוד ובפג בצל הקורונה: משרד הבריאות פרסם הנחיות לטיפול ביולדות וילודים במסגרת הנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף קורונה: נספח 19 -הריון, לידה והנקה, המתעדכן מעת לעת. כמו כן פורסמו נהלים משלימים מטעם המחלקה לאם ולילד של משרד הבריאות וכן פורסמו הנחיות מקצועיות מטעם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה והחברה לרפואת האם והעובר בחסות ההסתדרות הרפואית לישראל.
  2. השפעת ההיערכות להתמודדות עם נגיף הקורונה על הטיפול בילודים ופגים בישראל- בעוד שכאמור לעיל, אין עדות ל'תחלואה ישירה' של ילודים ופגים בארץ מנגיף הקורונה, הרי שיש סיכון ממשי ל'תחלואה עקיפה' משמעותית עקב הפגיעה בטיפול בילודים ובפגים בתחומים הבאים:
    • אי מתן חלב-אם: עקב החרדה והעדר תשתיות בגל התחלואה הראשון, הופרדו רוב הילודים מהאימהות שהיו חשודות או מאומתות וכתוצאה מכך, לא קיבלו התינוקות חלב-אם. זאת, אף שכאמור לעיל, הנגיף לא עובר בחלב-אם. עם הזמן, נבנו תשתיות שאיפשרו לאם לשהות עם התינוק, אך הן אינן מספקות ברוב המרכזים הרפואיים ולמרות שיש עליה בשיעור הילודים לאימהות מאומתות המקבלים חלב-אם, עדיין, שיעור זה נמוך משמעותית (פחות מ-50%) בהשוואה לשיעור הלאומי של ילודים המקבלים חלב-אם במסגרת אשפוזם לאחר הלידה (מעל 70%). הפתרון המוצע הוא לשפר תשתיות ולהקצות חדרים ייעודיים ליולדות מאומתות שיאפשרו לאם ולילוד לשהות ביחד תחת פיקוח והדרכה של הצוות הרפואי במחלקות לאם ולילוד.
    • שחרור מוקדם של ילודים: עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות להתאשפז במחלקות הקורונה, הן חותמות על סירוב אישפוז ומשתחררות עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. השחרור המוקדם חושף את התינוקות לסיכון יתר לחלות בצהבת הילוד ולהתייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש. ילודים אלו משוחררים לביתם מבלי לבצע את בדיקות הסקר החיוניות לשלילת מחלות תורשתיות קשות, לשלילת חרשות ומומי-לב. בחודשים מרץ אפריל היו למעלה מפי 20 מקרים של שחרור מוקדם של הילודים בהשוואה לחודשים שקדמו להם. הפתרון המוצע הוא להקצות חדרים ייעודים ובטיחותיים לטיפול ביולדת ובילוד במסגרת המערך המיילדותי ולא במחלקות הקורונה.
    • מניעת נוכחות הורים בפגיות: לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור ('קנגרו') עם ההורים. כתוצאה מהתפשטות הקורונה ובדגש על הערים האדומות, הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות וכתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לחרדה ותסכול בקרב ההורים. הפתרון המוצע לטווח הקצר הוא לאפשר כניסת הורים שאינם חולים או חשודים תוך הקפדה על עטיית מסכות ושמירת מרחק. לצערנו, יש צפיפות רבה ברוב הפגיות ולכן הפתרון הנכון הוא להאיץ את מימוש דרישת האיגוד הישראלי לרפואת ילודים ופגים למיגון ובניית פגיות בהתאם לסטנדרטים המקובלים עם חדרים יחידניים לפג ולהורה במתכונת הפגיות הקיימות בעולם המערבי.
    • הידבקות וחשיפת אנשי צוות במערך המיילדותי ליולדות מאומתות: עקב מקרים של יולדות מאומתות ללא תסמינים, נחשפו אליהן יולדות אחרות ותינוקיהן כמו גם אנשי צוות שנדבקו או נשלחו לבידוד. הפתרון המוצע הוא לשפר את התשתיות כדי לאפשר ביות – היינו שהייה של האם והילוד, כולל מלווה קבוע, בחדר אחד וביחד לאורך כל תקופת האשפוז. הביות מבוסס על עידוד האם, תחת הדרכה, לטפל בתינוק בעצמה ו/או בעזרת מלווה קבוע וכך הביות להוריד את ההזדמנויות לחשיפת האם והתינוק לצוות הרפואי ו/או לאימהות ותינוקות המאושפזות במחלקה.
    • היערכות למתן חיסון כנגד 'וירוס הפגים' בעונת החורף הקרובה – הפגים חשופים לתחלואה מוירוס ה- RSV (המכונה גם וירוס הפגים) העלול לגרום בשנה הראשונה לתחלואה נשימתית קשה עד כדי אשפוז והנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ואף למוות. לכן, הפגים בישראל שנולדו מתחת לשבוע 35 מקבלים חיסון (סביל) למניעת הידבקות בוירוס הפגים בעונת החורף שבשנה הראשונה לחייהם. החיסונים, שאינם זולים, ניתנים במוקדים שקובעות קופות החולים במועדים קבועים. על קופות החולים להיערך ולהציג תכנית שמאתרת תינוקות ו/או הוריהם הנמצאים בבידוד ודואגת לחיסונם (באמצעות ביקור בית בתנאים ממוגנים או תיאום יזום של מועד חלופי).
    • טיפול באימהות עם ביטויי חרדה ודיכאון – בהמשך לנאמר מעלה על מניעת נוכחות הורים בפגיות, מאז פרוץ הקורונה מגיעות אל העמותה פניות רבות בבקשה לסיוע רגשי. כמות הפניות עלו לפחות ב-50% ואף יותר. מצבים בהם אם מאומתת לקורונה נאלצת להיפרד מתינוקה למשך זמן ההחלמה, הם טראומה עצומה ויש לכך השפעות על הישרדות הפג ועל מצבה הרגשי של האם.
    הבחנו כי אמהות אשר הופרדו מהתינוקות שלהם נוטות לקושי רגשי גדול יותר לא רק בתקופת הפגיה, שם יש צוות טיפלי רחב הכולל עו"סיות ופסיכולוגיות, אלא גם במעבר מהפגיה הביתה.
    מעבר לפתרונות שהוזכרו מעלה, מבחינת תשתיות וברמה האופרטיבית, אנו מציעים פתרון למצב הרגשי של האמהות באמצעות זכאות לרצף טיפולי גם לאחר השחרור מהפגיה. אנו מציעים כי האמהות ימשיכו להיות בקשר עם העו"סיות או הפסיכולוגיות גם לאחר השחרור מהפגיות, באמצעות טופס 17, על מנת לזהות מצבים בהם קיים קושי רגשי, דיכאון וחרדה, ולתמוך בהן למשך תקופה עד לשיפור או עד למעבר להמשך טיפול בקהילה, כך שלא יישארו בוואקום ולבד.
  3. פיתוח ושימוש בלוח-בקרה (dashboard) לפגיות – ההתמודדות עם נגיף הקורונה אלצה את משרד הבריאות לפתח לוח-בקרה (dashboard) כדי לקבל בזמן אמת נתונים שיאפשרו לאנשי המקצוע ולקובעי המדיניות קבלת החלטות/התערבויות על בסיס נתונים מהימנים ועדכניים. נכון לעכשיו, מערך איסוף נתוני התחלואה והטיפול בפגים הוא חלקי ואטי ולא מאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית ומלאה לצורך ביצוע התערבות מבוססת, מושכלת ונחוצה לשיפור הטיפול בפגים בישראל. הפתרון המוצע הוא לשדרג את מסד הנתונים של המערך הפרינטאלי (יולדות ופגים) בדומה לקיים במספר מדינות מפותחות לצורך גיבוש מיזמים לשיפור איכות הטיפול בפגים בישראל ובדגש על הפגים הקטנים מאד שאצלם התמותה והתחלואה מדימומים תוך מוחיים היא פי 2 ויותר בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה גיבש תוכנית כולל תקציב משוער לפיתוח לוח הבקרה.
  4. בנק חלב-אם בישראל: פורום הפגים מברך על פתיחת בנק חלב-אם הראשון בישראל בפיקוח משרד הבריאות ובניהול מד"א הממוקם במד"א ירושלים. הבנק משרת את כל הפגים בארץ שלאימהות שלהם אין מספיק חלב-אם או שקיימת התווית נגד רפואית לשימוש בחלב שלהן. הבנק נפתח באוגוסט השנה. נושא תמחור החלב נמצא עדיין במו"מ בין משרד הבריאות ומד"א. כמו כן, בקשת האיגוד להכניס את תרומת חלב-אם באמצעות בנק חלב-אם לסל הטכנולוגי – נדחתה ע"י הוועדה מטעם משרד הבריאות המכינה את הבקשות לסל. הפורום מבקש לזרז את המו"מ ולמצוא מקורות למימון תרומת חלב-אם באמצעות בנק חלב-אם. תזונה בחלב-אם מונעת תחלואה עם אשפוז ממושך ואף תמותה של עשרות פגים בשנה ממחלת המעי הנמקי (NEC). יש לציין שחלב האם מיועד בעיקר לפגים, אך ניתן גם, במקרי חמלה מיוחדים, לילודים בשלים.
  5. שיפור זמינות רופא בכיר לטיפול בפגים 24/7: מערך רופאי הילודים החסר כ-120 מתוך 180 רופאים נדרשים, לא מאפשר כיסוי 24/7 של רופא בכיר בתוך בתי החולים. הרופאים הבכירים מוזעקים מהבית ככוננים (עליהם להגיע תוך חצי שעה על פי הנוהל), אך לעיתים, הם מגיעים אחרי שהפג או הילוד בסיכון, כבר נולד. פגים וילודים לא יציבים מחייבים זמינות מידית של רופא בכיר (בדומה לרופא מיילד בכיר הנמצא 24/7 בבית החולים). הפתרון המוצע הוא לעודד רופאים בכירים לבצע את הכוננות מתוך בית החולים (ולא מהבית) באמצעות תמרוץ שיכפיל את ערך הכוננות שלהם. האיגוד הישראלי פיתח מודל המתקצב את התמריץ בכ -6 מלש"ח לשנה. תמרוץ הרופאים הכוננים לנוכחות בבית החולים תצמצם את התמותה והתחלואה של הפגים בדגש על פגים במשקלי לידה מתחת ל-1 ק"ג. בפגים אלו, שיעורי התמותה והתחלואה הקשה הם, עדיין, למעלה מפי-2 בהשוואה למדינות מפותחות.

דר' שמואל צנגן – יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה (רפואת ילודים ופגים) ומנהל מחלקת ילודים ופגים במרכז הרפואי ברזילי.
רומי שחורי – מנכ"לית עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל

נובמבר, חודש המודעות לפגים

הנכם מוזמנים להתעדכן בפעילות העמותה לרגל חודש המודעות 2020